הרועה ואינו נראה
New member
לאכול אותה
יש להם משחק קבוע למפגשי הצהריים המאוחרים הרגועים שלהם. הם מזמינים סושי, בעיקר רולים דקים ובנאליים ומשחקים 'דג מלוח' ובכן... סוג של... 'דג מלוח'.
היא מפזרת עיגולי סושי על גופו הלבן. מעמידה אחד במילוי סלמון כתמתם ועסיסי על טבורו. שניים במילוי אבוקדו על פיקות הברכיים. כמה עיגולים לאורך בית החזה, במקומות בהם הם יוכלו להישאר יציבים ולא ליפול במדרונות שריריו. אחר כך היא משטחת קרעי ג'ינג'ר בנקודות מפתח: בקפלי מרפקיו מהצד הפנימי. כמה לרוחב איברו הזקור, אחר בשקע הצוואר וגם אחד על המצח. אחר כך היא מניחה כיסוי על עיניו – מגבת חמימה ולחה שנסחטה רגע לפני כן. או אז, מגיע זמנה לממש את זממה. שפתיה הבשרניות, הורדרדות חיוורות מתקרבות וקוטפות להן עיגול סושי מברכו, מעבירות בו רטט – אך הוא, נאמן לחוקים, לא זז אף לא כנימה. היא מקרבת את העיגול אל שפתיו והם חולקים בו תוך כדי נשיקה סוערת. נותנים ללשונותיהם לשחק עם חתיכת הפרי אנא ואנא עד אשר השלל מתחלק בין חללי פיותיהם והם יכולים לבלוע בזריזות ולהמשיך בתשוקת נשיקתם. עכשיו תור החזה. היא חופנת בפיה את העיגול אשר על פטמתו. היא יודעת כמה הוא רגיש שם ואכן, גופו זז במעט במגע השפתיים על עטרתו. צחקוק עולה מפיה ובאומרה: "אהה. תפסתי אותך! אחד אפס לי". "את חזקה במספרים" משיב לה האהוב המפונק בעודו ממתין למתקפתה הבאה. אכן, זו לא מאחרת להגיע. בלשונה הגמישה והחלקלקה היא מגלגלת את פיסת הג'ינג'ר מעל מצחו. מקרבת אותה אל פיו ומתגרה בו הלוך ושוב הלוך ושוב בעודו מנסה לשווא לתפוס את הפיסה הסוררת. לבסוף, משהשתעשעה בו דיה, היא מפילה את הג'ינג'ר אל פיו הפעור ובעזרת המצח סוגרת את לסתו, כאילו אומרת "לא תקבל נשיקה. לא הפעם". העיגולים נעלמים אחד אחרי השני. מדי פעם, היא מקרבת סושי או ג'ינג'ר אל פיו בידיה בעודה מסדרת אחרים לאורכו ורוחבו של גופו הרחב. ולקראת סיום המערכה, רגע לאחר שהכריזה שהיא מתחילה 'לשבוע מסושי ולרעוב לדברים אחרים', היא מחככת ידיה בהנאה, מצחקקת כממתיקת סוד ומממשת את זממה. המסכן, הוא קפץ לתקרה ממש. דבר כזה עוד מעולם לא היה להם. הסוררת הכניסה את איברו למציצה בעודה מגלגלת בפיה כדורון ווסאבי קטן. ילדים – לעולם אל תנסו זאת בבית!
מובס ומובך מתגלגל הבחור מעל שותפתו למשחק. היא הייתה טובה ומפתה במיוחד והוא יתקשה להדביק את הפער שיצרה. אך אין הוא מאלו הנכנעים בקלות. לא, יש לו תכניות ושאיפות. הנה, הוא כבר מסדר את עיגולי הסושי על גופה הרך, החלק והעגלגל. לא מתבייש לאתגר את מבני האורז הדביקים גם בשטחים קשים לייצוב.
משני צדי שפתיה התחתונות הוא מציב שניים. שלושה על כל שד, נוגעים – לא נוגעים בקצה עטרת פיטמתה ועל הבלט המצודד חתיכת ג'ינג'ר קרירה. הפטמות מתקשות ומזדקרות לגבהים שלא חשבה שקיימים בה. הקור והעקצוץ מעבירים בה צמרמורות עונג קלילות. ואז, הוא מפזר כמה במקומות מפתיעים – הוא תוחב זוג בין אצבעות רגליה. בין הבוהן והמורה, וברגל השנייה אחד ממש בשורש האצבעות. לאורך גשר האף הוא מניח ג'ינג'ר וגם על קצה האוזן השמאלית הוא תולה אחד. "נראה אותך נשארת רגועה עכשיו" הוא מכריז בעודו מתחיל לקטוף את העיגולים ולקרבם אל פיה.
צמרמורות של חום וקור, חשמל זורם במעלה הרגל והיישר אל כפתורי העונג שלה. "מה הוא עושה שם לעזאזל?" היא תוהה. "האם הוא יונק את הבוהן שלי"? "בחיים לא חוויתי דבר כזה. מדהים"! היא ממלמלת בעודו מכריז "חמש- שלוש"... ואז, במפתיע ומפגיע, במקום להביא את הסושי אל פיה, הוא בולע אותו (אבל היא לא יודעת את זה) ומקרב את שפתיו שלו אל שפתיה התחתונות. לשונו חודרת מבעד לנבכיה ונפתוליה. עיניה מתגלגלות והיא מגירה נוזלים לקראתו. ואז, הוא מפסיק! ולפני שהיא מספיקה לומר מילה היא חשה בעיגול סושי סותם את פיה.
עיגול אחרון נשאר, היא יודעת. היא זוכרת כמה היו וכמה הוא כבר הביא אל פיה, או בלע בעצמו. העיגול גם מורגש היטב בשקע צווארה והיא חשה בהבל פיו עת הוא מתקרב לקטוף אותו ממקומו. אולם, בטרם הוא מרים את העיגול, ממש רגע קט לפני, או אולי תוך כדי, הוא חודר אליה בקלילות שוטפת. איברו מחליק בתוך איברה החמים והרטוב, וכשהיא מטה את ראשה לאחור לשחרר אנקת עונג, הוא מניח על שפתיה את הרול האחרון.
היא חשה במרקם הרך והשמנוני של הדג, בדביקות של האורז, ביבשושיות השברירית של האצה. היא פותחת את פיה ובעודה סוגרת את שפתיה ומתחילה ללעוס את החתיכה היא מבינה שהיא "אכלה אותה"... שכבת ווסאבי עבה הייתה מרוחה לה על חלקו העליון של הרול, הרחק מבלוטות הטעם והריח. כל דרכי הנשימה נפתחות לה יחדיו, קרירות איומה מפלחת את מנהרות האף...חמימות חלקלקה מפלחת את מנהרות נשיותה. שפתיו אוכלות את אזניה וידו השמאלית ממוללת את פטמתה הזקורה. חוויה רב מוקדית וחושנית עוטפת אותה וכל שנותר לה לעשות הוא להתמסר לעונג ולהרגיש שבעה סוף סוף.
יש להם משחק קבוע למפגשי הצהריים המאוחרים הרגועים שלהם. הם מזמינים סושי, בעיקר רולים דקים ובנאליים ומשחקים 'דג מלוח' ובכן... סוג של... 'דג מלוח'.
היא מפזרת עיגולי סושי על גופו הלבן. מעמידה אחד במילוי סלמון כתמתם ועסיסי על טבורו. שניים במילוי אבוקדו על פיקות הברכיים. כמה עיגולים לאורך בית החזה, במקומות בהם הם יוכלו להישאר יציבים ולא ליפול במדרונות שריריו. אחר כך היא משטחת קרעי ג'ינג'ר בנקודות מפתח: בקפלי מרפקיו מהצד הפנימי. כמה לרוחב איברו הזקור, אחר בשקע הצוואר וגם אחד על המצח. אחר כך היא מניחה כיסוי על עיניו – מגבת חמימה ולחה שנסחטה רגע לפני כן. או אז, מגיע זמנה לממש את זממה. שפתיה הבשרניות, הורדרדות חיוורות מתקרבות וקוטפות להן עיגול סושי מברכו, מעבירות בו רטט – אך הוא, נאמן לחוקים, לא זז אף לא כנימה. היא מקרבת את העיגול אל שפתיו והם חולקים בו תוך כדי נשיקה סוערת. נותנים ללשונותיהם לשחק עם חתיכת הפרי אנא ואנא עד אשר השלל מתחלק בין חללי פיותיהם והם יכולים לבלוע בזריזות ולהמשיך בתשוקת נשיקתם. עכשיו תור החזה. היא חופנת בפיה את העיגול אשר על פטמתו. היא יודעת כמה הוא רגיש שם ואכן, גופו זז במעט במגע השפתיים על עטרתו. צחקוק עולה מפיה ובאומרה: "אהה. תפסתי אותך! אחד אפס לי". "את חזקה במספרים" משיב לה האהוב המפונק בעודו ממתין למתקפתה הבאה. אכן, זו לא מאחרת להגיע. בלשונה הגמישה והחלקלקה היא מגלגלת את פיסת הג'ינג'ר מעל מצחו. מקרבת אותה אל פיו ומתגרה בו הלוך ושוב הלוך ושוב בעודו מנסה לשווא לתפוס את הפיסה הסוררת. לבסוף, משהשתעשעה בו דיה, היא מפילה את הג'ינג'ר אל פיו הפעור ובעזרת המצח סוגרת את לסתו, כאילו אומרת "לא תקבל נשיקה. לא הפעם". העיגולים נעלמים אחד אחרי השני. מדי פעם, היא מקרבת סושי או ג'ינג'ר אל פיו בידיה בעודה מסדרת אחרים לאורכו ורוחבו של גופו הרחב. ולקראת סיום המערכה, רגע לאחר שהכריזה שהיא מתחילה 'לשבוע מסושי ולרעוב לדברים אחרים', היא מחככת ידיה בהנאה, מצחקקת כממתיקת סוד ומממשת את זממה. המסכן, הוא קפץ לתקרה ממש. דבר כזה עוד מעולם לא היה להם. הסוררת הכניסה את איברו למציצה בעודה מגלגלת בפיה כדורון ווסאבי קטן. ילדים – לעולם אל תנסו זאת בבית!
מובס ומובך מתגלגל הבחור מעל שותפתו למשחק. היא הייתה טובה ומפתה במיוחד והוא יתקשה להדביק את הפער שיצרה. אך אין הוא מאלו הנכנעים בקלות. לא, יש לו תכניות ושאיפות. הנה, הוא כבר מסדר את עיגולי הסושי על גופה הרך, החלק והעגלגל. לא מתבייש לאתגר את מבני האורז הדביקים גם בשטחים קשים לייצוב.
משני צדי שפתיה התחתונות הוא מציב שניים. שלושה על כל שד, נוגעים – לא נוגעים בקצה עטרת פיטמתה ועל הבלט המצודד חתיכת ג'ינג'ר קרירה. הפטמות מתקשות ומזדקרות לגבהים שלא חשבה שקיימים בה. הקור והעקצוץ מעבירים בה צמרמורות עונג קלילות. ואז, הוא מפזר כמה במקומות מפתיעים – הוא תוחב זוג בין אצבעות רגליה. בין הבוהן והמורה, וברגל השנייה אחד ממש בשורש האצבעות. לאורך גשר האף הוא מניח ג'ינג'ר וגם על קצה האוזן השמאלית הוא תולה אחד. "נראה אותך נשארת רגועה עכשיו" הוא מכריז בעודו מתחיל לקטוף את העיגולים ולקרבם אל פיה.
צמרמורות של חום וקור, חשמל זורם במעלה הרגל והיישר אל כפתורי העונג שלה. "מה הוא עושה שם לעזאזל?" היא תוהה. "האם הוא יונק את הבוהן שלי"? "בחיים לא חוויתי דבר כזה. מדהים"! היא ממלמלת בעודו מכריז "חמש- שלוש"... ואז, במפתיע ומפגיע, במקום להביא את הסושי אל פיה, הוא בולע אותו (אבל היא לא יודעת את זה) ומקרב את שפתיו שלו אל שפתיה התחתונות. לשונו חודרת מבעד לנבכיה ונפתוליה. עיניה מתגלגלות והיא מגירה נוזלים לקראתו. ואז, הוא מפסיק! ולפני שהיא מספיקה לומר מילה היא חשה בעיגול סושי סותם את פיה.
עיגול אחרון נשאר, היא יודעת. היא זוכרת כמה היו וכמה הוא כבר הביא אל פיה, או בלע בעצמו. העיגול גם מורגש היטב בשקע צווארה והיא חשה בהבל פיו עת הוא מתקרב לקטוף אותו ממקומו. אולם, בטרם הוא מרים את העיגול, ממש רגע קט לפני, או אולי תוך כדי, הוא חודר אליה בקלילות שוטפת. איברו מחליק בתוך איברה החמים והרטוב, וכשהיא מטה את ראשה לאחור לשחרר אנקת עונג, הוא מניח על שפתיה את הרול האחרון.
היא חשה במרקם הרך והשמנוני של הדג, בדביקות של האורז, ביבשושיות השברירית של האצה. היא פותחת את פיה ובעודה סוגרת את שפתיה ומתחילה ללעוס את החתיכה היא מבינה שהיא "אכלה אותה"... שכבת ווסאבי עבה הייתה מרוחה לה על חלקו העליון של הרול, הרחק מבלוטות הטעם והריח. כל דרכי הנשימה נפתחות לה יחדיו, קרירות איומה מפלחת את מנהרות האף...חמימות חלקלקה מפלחת את מנהרות נשיותה. שפתיו אוכלות את אזניה וידו השמאלית ממוללת את פטמתה הזקורה. חוויה רב מוקדית וחושנית עוטפת אותה וכל שנותר לה לעשות הוא להתמסר לעונג ולהרגיש שבעה סוף סוף.
