לאיש ההוא
ישבנו יחד, ליד אותו השולחן בתיכון החיוך והשלווה שלך שבו אותי מההתחלה תמיד הרגשתי קרובה אליך, גם אם לפעמים לא היינו מדברים ימים שלמים. זה היה מזמן , כל כך מזמן שכמעט הספקתי לשכוח. אבל אותך אני לא יכולה שלא לזכור. לי תמיד היה חבר, שהיום הוא בעלי. בצבא ביינו כל היום בקשר. אתה בלבנון שם רחוק, ואני פה דואגת שהכל יהייה טוב. ושתחזור בשלום. תמיד הייתי מקשיבה לחדשות, שאם חלילה יקרה לך משהו שאני אדע. היה לי מאיין סרט כזה בראש של הלוויה שלך, שאני לא שם... שהדמעות לא יורדות, שאני לא מתגעגעת... אתה היית עדיין בצבא שהשתחררתי, עברתי לגור לבד... היה לי חשוב להיות קרובה אליך , אפיו שעדיין היה לי חבר. אני זוכרת שיום אחד זרקת אבנים קטנטנות על חלון חדרי, וחיכית שאשים לב.. . והופתעת כמה שמחתי לראות אותך. העברנו ימים ולילות יחד.. בתקופת הפרידה מהחבר, היה מגע אינטימי ... הרגשתי אותך הכי קרוב שאפשר. פחדתי שהכל יגמר. שיותר לא נהייה חברים טובים כ"כ... לאחר חודשים מעטים הכל דעך, הייתי בביה"ח ולא באת לבקר. כעסתי כל כך כעסתי... כל כך רציתי לראות אותך שם שאני מתעוררת אחרי הניתוח... אבל זה לא קרה... מאותו יום אני כבר לא זוכרת הרבה ממה שהיה אבל פה הכתה אותי ההפתעה... ביום ראשון הודעת לי את הבשורה הטובה ואולי גם הכי נוראה... אתה מתחתן !!!!!!!!!!! אני כבר נשואה ולא יכולתי להזמין אותך לחתונה , זה היה מן הסכם עם בעלי. אשקר לך אם אומר שלא חסרת לי שם. חיבוק הפרידה הרשמית שהבטחנו זה לזו , שיקבל מי שיתחתן ראשון לא התקיים. ועכשיו זה קורה, אתה מזמין אותי לראות כיצד אתה עונד את הטבעת שחשקתי בה. עובר לגור איתה, חולק איתה את כל מה שאפשר. ואני מה איתי... אפילו דירה אתה עובר לקצה השני של העיר. ואני מרגישה שזה הסוף. הייתי רוצה לקבל חיבוק ממך ולדעת שגם אחרי היום הקרב ובא אתה תהייה פה בשבילי... שלא תשכח אותי , שדרכינו לא יפרדו...........בבקשה !!!!!!!!! אני אוהבת אותך, אתה החבר הכי טוב שהיה לי , ואני תמיד אזכור אותך... אני באמת שמחה כל כך שזה הגיע, שאתה מתחתן, שאתה מאושר (שאמרת שהיא דומה לי מאוד, ואני לא מכירה אותה בכלל) אני משתדלת לשמוח בשבילך, אבל זה לא יוצא לי, הדמעות שוטפות את עיניי, התאבון שלי נעלם, הכל כל כך רע...... ומה שאני הכי רוצה זה לרות אותך... איש יקר ....... אני אוהבת אותך.... אפילו שאני לא שלך.... בלב אני יודעת שאתה מרגיש בדיוק כמוני... נשיקות ההיא מהעבר...
ישבנו יחד, ליד אותו השולחן בתיכון החיוך והשלווה שלך שבו אותי מההתחלה תמיד הרגשתי קרובה אליך, גם אם לפעמים לא היינו מדברים ימים שלמים. זה היה מזמן , כל כך מזמן שכמעט הספקתי לשכוח. אבל אותך אני לא יכולה שלא לזכור. לי תמיד היה חבר, שהיום הוא בעלי. בצבא ביינו כל היום בקשר. אתה בלבנון שם רחוק, ואני פה דואגת שהכל יהייה טוב. ושתחזור בשלום. תמיד הייתי מקשיבה לחדשות, שאם חלילה יקרה לך משהו שאני אדע. היה לי מאיין סרט כזה בראש של הלוויה שלך, שאני לא שם... שהדמעות לא יורדות, שאני לא מתגעגעת... אתה היית עדיין בצבא שהשתחררתי, עברתי לגור לבד... היה לי חשוב להיות קרובה אליך , אפיו שעדיין היה לי חבר. אני זוכרת שיום אחד זרקת אבנים קטנטנות על חלון חדרי, וחיכית שאשים לב.. . והופתעת כמה שמחתי לראות אותך. העברנו ימים ולילות יחד.. בתקופת הפרידה מהחבר, היה מגע אינטימי ... הרגשתי אותך הכי קרוב שאפשר. פחדתי שהכל יגמר. שיותר לא נהייה חברים טובים כ"כ... לאחר חודשים מעטים הכל דעך, הייתי בביה"ח ולא באת לבקר. כעסתי כל כך כעסתי... כל כך רציתי לראות אותך שם שאני מתעוררת אחרי הניתוח... אבל זה לא קרה... מאותו יום אני כבר לא זוכרת הרבה ממה שהיה אבל פה הכתה אותי ההפתעה... ביום ראשון הודעת לי את הבשורה הטובה ואולי גם הכי נוראה... אתה מתחתן !!!!!!!!!!! אני כבר נשואה ולא יכולתי להזמין אותך לחתונה , זה היה מן הסכם עם בעלי. אשקר לך אם אומר שלא חסרת לי שם. חיבוק הפרידה הרשמית שהבטחנו זה לזו , שיקבל מי שיתחתן ראשון לא התקיים. ועכשיו זה קורה, אתה מזמין אותי לראות כיצד אתה עונד את הטבעת שחשקתי בה. עובר לגור איתה, חולק איתה את כל מה שאפשר. ואני מה איתי... אפילו דירה אתה עובר לקצה השני של העיר. ואני מרגישה שזה הסוף. הייתי רוצה לקבל חיבוק ממך ולדעת שגם אחרי היום הקרב ובא אתה תהייה פה בשבילי... שלא תשכח אותי , שדרכינו לא יפרדו...........בבקשה !!!!!!!!! אני אוהבת אותך, אתה החבר הכי טוב שהיה לי , ואני תמיד אזכור אותך... אני באמת שמחה כל כך שזה הגיע, שאתה מתחתן, שאתה מאושר (שאמרת שהיא דומה לי מאוד, ואני לא מכירה אותה בכלל) אני משתדלת לשמוח בשבילך, אבל זה לא יוצא לי, הדמעות שוטפות את עיניי, התאבון שלי נעלם, הכל כל כך רע...... ומה שאני הכי רוצה זה לרות אותך... איש יקר ....... אני אוהבת אותך.... אפילו שאני לא שלך.... בלב אני יודעת שאתה מרגיש בדיוק כמוני... נשיקות ההיא מהעבר...