היי הילה
קודם כל, חג שמח. ומה שלומך? אני לא חושבת שמתפקידי להגיד מה מותר ומה אסור לכתוב כאן, כמו שכתבתי לאילן לפני כמה ימים, אין כללים בפורום הזה, וכל אחד יכול לכתוב מה שבא לו. אווירת הצחוקים רצויה עד מאוד, לדעתי, ואם מישהו נפגע מת´רד נדיר של צחוקיות ושיגועים, אולי כדאי שיבדוק עם עצמו למה זה כל כך מפריע לו ולא להתלונן כאן בעיניי אנשים על חוסר רגישות. אני לא מוכנה לסבול הודעות שמבקשות ממי מאיתנו להתנהג באופו הולם בפורום שאנחנו בנינו לנו כאן עם המון כאב ודמעות. מפריע לי שמישהו מאיתנו, עם כל הכבוד שאני רוחשת לכל אחד ואחת יכתיב כללי התנהלות. אם מתחשק לילה אחד להפרע, so be it, לא חייבים להשתתף באותו ת´רד. זה היופי בפורומים, אפשר לבחור איזה הודעות לקרוא. ואם היה לי מצב רוח מצחיק באותו לילה, ואם הייתי ערה באופן שעות של ההתכתבות של חבריי וחברותיי כאן, בטח הייתי משתתפת גם כן בשיחה המצחיקה שנערכה. ראוי לציין, בנוסף, שגם אני השתתפתי לא פעם בת´רדים הרבה יותר הזויים, בעיקר עם נור, עם הבדיחות השחורות לאללה שלנו. ואני לא זוכרת שהתלוננו באוזניי או באוזניי אחרים, אלא אם כן אותה ביקורת נחסכה ממני. אני סבורה שאין צורך כאן בתפקידי כמנהלת, שצריכה להרים דיונים, לעשות סדר וכיוב´. הפורום הזה מנהל מעצמו, בעזרת החברים והחברות שגולשים כאן. הרמה הניהולית שלי כאן מאוד מאוד בסיסית(מחיקות כשצריך, שרשורים וארגוני מפגשים
). אבל בטח ובטח שאני לא אומר לאנשים מה אסור לכתוב כאן. רק מה מותר. ומבחינתי מותר הכל. כי שכול ואובדן זה לא אומר רק שאנחנו נבכה כאן כל היום, נייבב ונצעק מכאב, נתלונן, נקטר, נדמע. אנחנו נשים וגברים שאיבדו את היקר לנו מכל, וכל דרך להתמודד נכונה מבחינתי. ומכאן, בעצם, אני משליכה את זה להודעות בפורום-תכתבו מה שבא לכם. לגמרי. ותצחקו, כמה שיותר, ומצידי תעשו כאן ת´רדים שלמים של תחרויות בדיחות. ומי שיגיד לכם שזה לא הולם, תשלחו אותו אליי
אני אסביר לו או לה למה זו זכותנו לכתוב מה שמתחשק לנו. וסליחה על האריכות, אבל זה נושא שמאוד חשוב לי. לא פעם אני נתקלת באנשים שמנסים להסביר לי איך אני צריכה להתמודד, להתנהג ומה להגיד בכל מה שקשור למוות של אחותי. אז הנה מבזק חדשות: זו אחותי ואני אגיד מה שבא לי. זה הכל. נשיקות וחיבוקים, שיהיה שבוע קל ושקט, וחג שמח וסוכות צבעוניות. שלכם/ן, רויטל.
