לאחר תקופת תירגול

שששלום

New member
לאחר תקופת תירגול

מה הדברים שהשתנו בחיים ? איש ואישה ע"פ תפיסת העולם והטכניקה. האם הדברים חייבו מורה בסביבה או לא ? ובכלל ממרומי מקומנו בעולם, לאן התרגול מביא אותנו ?
 

שששלום

New member
אני ראשון - יש ../images/Emo13.gif

טובת הזולת קודמת לכל. אני ? אני לא נחשב. בסה"כ כלי בשרות העולם. ובלי מורה, לא הייתי זוכה להגיע להבנה זו. בחיים יש רק התחלות בהתאם להבשלת הדברים. אנו פרי מעשינו בעבר ונהיה בעתיד מה שאנו עושים כעת. לכן ישנו רק רגע זה הנמשך כנצח. ישנו רק רגע זה, הווה מתמשך, לתרגול והתפתחות. אי עשייה עדיפה מעשייה לא מבוקרת אשר תיצור גלים. העשייה צריכה להחליק את המצב - לא להחריפו. מעשה נכון לעכשיו - עם השתנות המציאות חובה עלינו להשתנות בהתאם ולא להיות קשורים למעשנו הקודמים בגלל שעשינו אותם כי אם להתפתח עם המציאות. בינתיים
 

drall

New member
אז אני אספר לך סיפור

ולכל מי שמעוניין לשמוע. היה היה מלך , מלך אציל , סמכותי , במיטב שנותיו. לילה אחד הוא חלם חלום. בחלומו הוא מלאך המוות ניצב מולו ואמר לו "אני אפגוש אותך מחר עם שקיעת השמש. קבענו." כמובן שהמלך התעורר מיד , כולו שטוף זיעה קרה וקרא ליועציו ולחכמי החצר שלו. הוא גם ידע שבדרך כלל חלומות הם הבל הבלים , אבל היו חלומות שניבאו את העתיד בדייקנות וניתן היה לזהות את החלומות הללו לפי סימנים מיוחדים. חכמי החצר שלו הכירו את הסימנים האלו , הם עוד היו מודעים לחוכמה העתיקה והנשכחת של פיענוח החלומות ולפיה הם היו מסוגלים לזהות חלום שעתיד להתממש. החכמים תחקרו את המלך במשך שעה או שעתיים , הם שאלו אותו מה הוא שמע , ומה הוא ראה ובמה הוא היה לבוש וכן הלאה ואז הודיעו שלמרבה הצער החלום אמיתי והוא יתגשם. המלך הניח לחכמים והזעיק את רופאיו המומחים , הוא אמר להם שהוא מרגיש חולה , הוא חס שיש סכנה מרחפת על חייו והוא מבקש שיבדקו אותו. הרופאים מיהרו לציית . הם בדקו את המלך , את ליבו , ריאותיו , קצב נשימתו. עשו לו בדיקת דם , בחנו לו את הרפלקסים ואחרי כן הודיעו. "המלך בריא כמו שור , הוא יחיה עוד שנים רבות על פי מצבו הגופני." המלך האמין להם , הוא גם תמיד חשב שהוא בריא. הוא קרא לסוכניו החשאיים ושאל אותם אם ישנן שמועות על התארגנויות מחתרתיות בממלכה . אולי קבוצות קושרים , אולי מתמרדים פוטנציאלים שעלולים לארגן התנקשות בחייו. "בשום פנים ואופן ," אמרו סוכני החרש "נראה כי הממלכה רגועה ושקטה וכל האזרחים מרוצים." בייאושו פנה המלך אל כוהני הדת. הוא שאל אותם אם ישנה דרך בה ניתן לחלות את פני המוות , להסיר את רוע גזרתו , או לדחות אותו. הכוהנים אמרו שלא. אי אפשר לחמוק מהמוות. אבל לאנשים צדיקים אין שום סיבה לפחד מהמוות או לחשוש ממנו שהרי בעולם הבא הם יזכו לשכר רב על מעשיהם הטובים ועל המצוות שעשו. זה כבר שרף למלך את כל הפיוזים. הוא רץ כמו פסיכי אל האורוות , עלה על הסוס הכי מהיר והכי חזק והתחיל לדהור. הוא יצא מהעיר , דהר בין הכפרים , בין השדות . חצה נהרות עקף אדמים , טיפס על גבעות ושעט במישורים. עד שאחרי כמה שעות של דהירה מטורפת , הסוס התמוטט והמלך הושלך מהאוכף ונחת על כר דשא ליד עץ. מאחורי העץ יצא המוות. "כבר לא ידעתי מה לעשות," המוות אמר למלך " כאן הבית שלי. זהו ביתו של המוות והיום נתקעתי כאן , היו לי סידורים ולא יכולתי לצאת. ידעתי שקבעתי איתך היום בין הערביים אבל לא יכולתי להגיע וגם ידעתי שאתה גר בעיר הבירה והיא מאוד רחוקה. אבל אתה מלך אמיתי , או לפחות היית. לקחת את הסוס החזק ביותר ודהרת בדרך הקצרה ביותר כשאתה לא עוצר אפילו לנוח או לאכול. הגעת בדיוק בזמן" דרול
 

שששלום

New member
../images/Emo35.gif

כשהחיים באים, חייה אותם במלואם. כשהמוות בא חייה אותו במלואו. משפט בודהיסטי כמדומני. רגע החיים לא בא עלינו מבחירה, ולמעט התאבדות, המוות בא בהפתעה. אז כל שנותר ללמוד לחיות את החיים במלואם, להבין את מקומנו בחיים. ע"י תרגול ממוקד ככל האפשר שהרי לא נדע מתי יבוא המוות. הבנת מקומנו = נתינה לזולת ככלי שרת של העולם. (לדעתי כרגע). ושכיבוא המוות אם פעלנו ככל יכולתנו הרי הוא חלק מהחיים המוות, ולכן נכבדו. דבר לא יעזור בהתחמקות מהמוות. מלך זה בלי דעת נהג כבודהה. אם היה יודע לפני לפחות היה "נהנה" מעוד ימי חסד. ובכלל, ידיעה המלווה באושר עדיפה לאין שעור מאי ידיעה, בורות ועצלות.
 
חלק מהחיים

דרך יפה לראות אותו, את המוות. אגב.. יש מי שיודע קצת יותר בבהירות מתי ואולי אפילו אך הוא יגיע.
 
כל אחד בדרכו

אני עברתי סדנא , שהכילה בתוכה הרבה טכניקות של מדיטציות. כל אחד בקבוצה התחבר לסוג אחר של טכניקה, בסופו של דבר כל אחד לוקח מה שמתאים לו ואיך שמתאים לו.התרגול מקדם אותנו להתמודדות עם עצמנו פנימה. ככל שמתרגלים יותר מגיעים יותר עמוק. חוץ מזה שהחוויה עצמה גדולה מהחיים.
 

hary_i

New member
מה השתנה?

אצלי השאלה היא מה לא השתנה. כל תחום בחיים השתנה בכל ההבטים. מדוע כולם מדברים כאן רק על הבטים רוחניים גבוהים? מדיטציה שיפרה אצלי את התפיסה, הגישה לחיים, החושים, שינה ועירנות ועוד ועוד ועוד כמו שאמרתי קודם הכל. כשלמדתי מ"ט סיפרו לי על כל המחקרים וממש היה קשה לי להאמין שזה נכון, היום אני אומר שהם לא אמרו הכל, זה הרבה יותר!
 
המורה

לפעמים אני שואלת את עצמי מי באמת היה ה"מורה" שלי. איש שליווה אותי בדרך, או הקושי שממנו צמחה הדרך.
 
למעלה