אז אני אספר לך סיפור
ולכל מי שמעוניין לשמוע. היה היה מלך , מלך אציל , סמכותי , במיטב שנותיו. לילה אחד הוא חלם חלום. בחלומו הוא מלאך המוות ניצב מולו ואמר לו "אני אפגוש אותך מחר עם שקיעת השמש. קבענו." כמובן שהמלך התעורר מיד , כולו שטוף זיעה קרה וקרא ליועציו ולחכמי החצר שלו. הוא גם ידע שבדרך כלל חלומות הם הבל הבלים , אבל היו חלומות שניבאו את העתיד בדייקנות וניתן היה לזהות את החלומות הללו לפי סימנים מיוחדים. חכמי החצר שלו הכירו את הסימנים האלו , הם עוד היו מודעים לחוכמה העתיקה והנשכחת של פיענוח החלומות ולפיה הם היו מסוגלים לזהות חלום שעתיד להתממש. החכמים תחקרו את המלך במשך שעה או שעתיים , הם שאלו אותו מה הוא שמע , ומה הוא ראה ובמה הוא היה לבוש וכן הלאה ואז הודיעו שלמרבה הצער החלום אמיתי והוא יתגשם. המלך הניח לחכמים והזעיק את רופאיו המומחים , הוא אמר להם שהוא מרגיש חולה , הוא חס שיש סכנה מרחפת על חייו והוא מבקש שיבדקו אותו. הרופאים מיהרו לציית . הם בדקו את המלך , את ליבו , ריאותיו , קצב נשימתו. עשו לו בדיקת דם , בחנו לו את הרפלקסים ואחרי כן הודיעו. "המלך בריא כמו שור , הוא יחיה עוד שנים רבות על פי מצבו הגופני." המלך האמין להם , הוא גם תמיד חשב שהוא בריא. הוא קרא לסוכניו החשאיים ושאל אותם אם ישנן שמועות על התארגנויות מחתרתיות בממלכה . אולי קבוצות קושרים , אולי מתמרדים פוטנציאלים שעלולים לארגן התנקשות בחייו. "בשום פנים ואופן ," אמרו סוכני החרש "נראה כי הממלכה רגועה ושקטה וכל האזרחים מרוצים." בייאושו פנה המלך אל כוהני הדת. הוא שאל אותם אם ישנה דרך בה ניתן לחלות את פני המוות , להסיר את רוע גזרתו , או לדחות אותו. הכוהנים אמרו שלא. אי אפשר לחמוק מהמוות. אבל לאנשים צדיקים אין שום סיבה לפחד מהמוות או לחשוש ממנו שהרי בעולם הבא הם יזכו לשכר רב על מעשיהם הטובים ועל המצוות שעשו. זה כבר שרף למלך את כל הפיוזים. הוא רץ כמו פסיכי אל האורוות , עלה על הסוס הכי מהיר והכי חזק והתחיל לדהור. הוא יצא מהעיר , דהר בין הכפרים , בין השדות . חצה נהרות עקף אדמים , טיפס על גבעות ושעט במישורים. עד שאחרי כמה שעות של דהירה מטורפת , הסוס התמוטט והמלך הושלך מהאוכף ונחת על כר דשא ליד עץ. מאחורי העץ יצא המוות. "כבר לא ידעתי מה לעשות," המוות אמר למלך " כאן הבית שלי. זהו ביתו של המוות והיום נתקעתי כאן , היו לי סידורים ולא יכולתי לצאת. ידעתי שקבעתי איתך היום בין הערביים אבל לא יכולתי להגיע וגם ידעתי שאתה גר בעיר הבירה והיא מאוד רחוקה. אבל אתה מלך אמיתי , או לפחות היית. לקחת את הסוס החזק ביותר ודהרת בדרך הקצרה ביותר כשאתה לא עוצר אפילו לנוח או לאכול. הגעת בדיוק בזמן" דרול