לאחר מעקבים מרובים
בנעשה בפורום זה, הגעתי למסקנה כי האנשים כאן משועממים, ללא בעיות תהומיות וסתם עם בעיה נפשית (קבוצה שהינני גאה להיות משויך אליה). אי לכך ובהתאם לזאת החלטתי החלטה, החלטה חשובה, החלטה שתשים את פורומינו זה על המפה וכמו שאמר טל ברודי, ויש לקרוא זאת עם מבטא, אנחנו על המפה ואנחנו נשאר על המפה. מי זוכר את ימי בית הספר (או עדיין נמצא שם) העליזים (עליזים יותר עליזים פחות, לא להיות קטנוניים), שם, בשעת אחד השיעורים (אצלנו זה היה היסטוריה) מרוב שיעמום היינו מעבירים פתק מאחד לשני כאשר כל אחד היה רושם משפט אחד ומקפל את הפתק כך שלא יראו מה רשם, בסופו של דבר היה נוצר סיפור, משעשע יותר או משעשע פחות (איכשהו תמיד היו קונטציות מיניות בסיפור אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי), בכל מקרה החלטתי עם עצמי (אנוכי ניסה להפריע ולספר בדיחות, שלא הצליחו לו כי אני ועצמי כבר הכרנו אותם) שננסה להרים דבר כזה בפורום רק שכאן כל אחד יוכל לבחור אם לראות את השורה או לא, בסופו של דבר יווצר לנו סיפור מעניין (או שלא) אבל בכל מקרה יעביר לנו את ימי הקיץ המהבילים.
בנעשה בפורום זה, הגעתי למסקנה כי האנשים כאן משועממים, ללא בעיות תהומיות וסתם עם בעיה נפשית (קבוצה שהינני גאה להיות משויך אליה). אי לכך ובהתאם לזאת החלטתי החלטה, החלטה חשובה, החלטה שתשים את פורומינו זה על המפה וכמו שאמר טל ברודי, ויש לקרוא זאת עם מבטא, אנחנו על המפה ואנחנו נשאר על המפה. מי זוכר את ימי בית הספר (או עדיין נמצא שם) העליזים (עליזים יותר עליזים פחות, לא להיות קטנוניים), שם, בשעת אחד השיעורים (אצלנו זה היה היסטוריה) מרוב שיעמום היינו מעבירים פתק מאחד לשני כאשר כל אחד היה רושם משפט אחד ומקפל את הפתק כך שלא יראו מה רשם, בסופו של דבר היה נוצר סיפור, משעשע יותר או משעשע פחות (איכשהו תמיד היו קונטציות מיניות בסיפור אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי), בכל מקרה החלטתי עם עצמי (אנוכי ניסה להפריע ולספר בדיחות, שלא הצליחו לו כי אני ועצמי כבר הכרנו אותם) שננסה להרים דבר כזה בפורום רק שכאן כל אחד יוכל לבחור אם לראות את השורה או לא, בסופו של דבר יווצר לנו סיפור מעניין (או שלא) אבל בכל מקרה יעביר לנו את ימי הקיץ המהבילים.
