לאחר כמעט 5 שנים בלי...

[קצינוס ובוס טורטוס]

לאחר כמעט 5 שנים בלי...

הבנתי כי עלי לשוב לאלו אשר שנאה נפשי...לאותם הדברים שקיוויתי כי לא אצטרך עוד. לפני קצת יותר מחודש התחלתי בלימודי הפסיכומטרי,הפעם הראשונה שבאמת אני צריך ללמוד מאז ימי התיכון העליזים (עליז=שמח לא שיש לי בעיה עם ההגדרה השנייה עם הזמן שעבר מאז תחילת הקורס נוכחתי לדעת כי יותר ויותר קשה לי להתרכז בחומר הנלמד ומחשבותיי נודדות להן,המורה נאלץ "להחזיר אותי לקרקע" כל כמה דקות וכאשר מדובר בקורס של 7 שעות כל פעם אז ניתן להבין כי מדובר על לא מעט פעמים...תמיד תמכתי בכך שיש ביכולתי לשלוט או לפחות לדחות את הטורט+ADHD לפרקי זמן שבהם עלי להיות מרוכז אך 7 שעות זה פשוט יותר מדי...בתחילת החודש הבא אני פוגש את הנויורולוג הראשון שלי מזה כמה שנים טובות בשביל מרשם לכדורים...לא רוצה לדמיין אפילו את התסכול שאחוש כאשר אבלע את הריטלין בפעם הראשונה מזה כ"כ הרבה שנים...

 

[שביק]

קצינוס נכבדוס, אם הריטלין יעזור לך להתרכז -

אז מה רע בכך? אני מכירה אנשים רבים, אשר כל חייהם לומדים ועובדים וחייבים בריכוז כדי להצליח, וללא ריטלין חייהם לא היו יכולים להיות טובים ומוצלחים כפי שהם בזכות הריטלין. החלט ביחד עם רופאך מה הטיפול הטוב והמתאים ביותר עבורך והצלח!! מאחלת לך הצלחה ושיהיה בקלות ככל שרק ניתן. משביק

 

[גובלינית]

../images/Emo22.gif"קצינוס" - ואם היית "משקפופר"

אז היית מרגיש אותו דבר לגבי המשקפיים

 

[קצינוס ובוס טורטוס]

גובלינית יקירתי...

לצערי המשקפיים הפכו לחלק מחיי לפני כשנתיים וגם את זה לקח לא מעט לשכנע אותי רק כאשר הבחנתי כי זה פוגם בנהיגה הסכמתי לעשות משקפיים...מה לעשות..לעיתים אני מתנהג כמו חמור גרם לצערי...

 

[חגית35]

אין מצב לתיסכול- אם זה יועיל אז ההיפך!

שמע מבעלת ניסיון מאלו הקרובים והלא קרובים לי המטופלים בריטלין ... רק טובה תצא לך, לא רעה, מבחינת ריכוז . בהצלחה בלימודים!

 

[מירב1965]

כאחת שמתלבטת לאחרונה

מאוד אם להמשיך ולתת לילד את הקונצרטה כי הטיקים אצלו הפכו בלתי נסבלים (עבורו) ובעיקר הקללות ששמתי לב מלפני שנה לערך זה התחיל הטיק הזה ולדעתי בגלל הריטלין, אני מציעה לך לחשוב טוב טוב אם זה שווה לך. לפני שנתיים הייתי אצל נוירולוגית בשבילי כי רציתי לקבל ריטלין עבורי (באותה תקופה הרגשתי שאני הולכת לאיבוד במקום עבודתי מרוב שהייתי מעופפת) והנוירולוגית ראתה את הטיקים שלי ואמרה שאסור לי לקחת בגללם והוסיפה שאם עד היום הסתדרתי בחיים בלי ריטלין אני יכולה להמשיך ולהסתדר בלעדיהם וזו תקופה כזו והיא תחלוף. אז אני למשל התחלתי לאמן את עצמי (ממש דיברתי אל עצמי) וחשבתי מה גורם לי לא להתרכז, מה מסיח את דעתי, איפה אני יכולה לעזור לעצמי אם בהתארגנות מראש של דברים (כי מסתבר שהייתי מאוד לחוצה ולא מאורגנת בכלל). אז נכון שלימודים זה יותר קשה כי המוח צריך לעבוד שעות נוספות אבל בכל זאת אולי שווה לך למשל לאכול שוקולד (לי זה עוזר לריכוז), לישון טוב בלילה לפני, לעשות לעצמך מדיטציות, להרגיע את עצמך בכל דרך שאתה יודע שיכולה לעזור לך... ורק כמוצא אחרון תחשוב על התחליף התרופתי. בכל אופן שיהיה לך המון בהצלחה בלימודים ובכל דרך שתבחר לעצמך בסופו של דבר!

 

[גובלינית]

../images/Emo2.gif במחשבה שניה....

קצת קשה להשוות בין נטילת תרופה לחבישת משקפיים - בהיבט של מי שיש לו צורך באחד מהשניים... המשקפיים הם אלמנט חיצוני - בשעה שהתרופה פועלת לנו בתוך הגוף ומשפיעה על התפקוד שלו. אבל, כפי שציינה חגית - בינתיים, קשה להצביע על תחליף יעיל לריטלין. זה המצב והוא נתון ועם זה צריך לחיות. אני גם מצטרפת להמלצות של מירב - אימון עצמי ו/או אימון אישי יכולים מאד לעזור. כך או כך - אני בטוחה שתצליח וברגעים קשים אני רק יכולה להמליץ לך לגייס את הכפייתיות לטובת השגת המטרה הנכספת... בהצלחה

נ.ב. אני ממש לא חושבת שאתה חמור גרם...

 

[א מ א מ י ק ה]

הכול זמני...

ולא כל מה שזמני הופך לקבוע. כפי שאכן כתבה חגית - אימון הוא דרך נהדרת בין אם באמצעות ביופידבק ו/או אחר. להיות מודע לעצמך ולדברים שגורמים לחוסר פוקוס. ללמוד במקום נטול גירויים סביבתיים עד כמה שניתן. ואם זה לא עוזר? אז יש את הריטלין/קונצרטה. כאמא שניסתה עבור ילדיי את כל הטבעי והלא קונבנציונלי.... כשצריך - צריך. ואגלה לכולם כאן סוד קטן

כל חיי כתלמידה, לא הבנתי למה כולם לומדים שעה שעתיים ואני צריכה קצת יותר כי השורות קצת בורחות והמחשבות נודדות... מעולם לא סיפרתי על כך ולא אובחנתי. ואז נטלתי את הקונצרטה הראשונה שלי ורק על מנת להבין את התחושה שעוברת על ילדיי. (עשיתי זאת לפני כחצי שנה במהלך הלימודים שלי) והפלא ופלא זכרתי כל מה שהמרצה לימד, הייתי מפוקסת כמו שלא הייתי מעולם ... הרגשתי שונה ובעצם כמו כולם, ואז עברתי בחינה שקבעה - ADD. לא סיפרתי עדיין. לאחר כתבה שפורסמה שבוע לאחר האבחנה בערך, התקשרה אימי ואמרה לי: קראתי כאן כתבה וכל הסימטומים פשוט מתאימים לך! אני חושבת שאת כל הזמן סבלת מ-ADD ואני מצטערת שלא הבחנתי בכך... כמובן שלא האשמתי אותה. (לא בזה בכל אופן... אז זה לא נורא לקחת מדי פעם... נכון שאין לי טוראט, (לבן שלי יש - להזכירכם ילדיי אינם ילדיי הביולוגיים) אבל לקחת רק כשאתה מרגיש שאתה חייב ולא באופן קבוע... בכל אופן קבל את עצמך אל תחשוש! ובעיקר תאמין בעצמך! ושיהיה בהצלחה!

 

[א מ א מ י ק ה]

אופס...

התכוונתי כפי שכתבה מירב....

 

[גובלינית]

../images/Emo26.gif אמאמיקה ../images/Emo51.gif על השיתוף..

גם אני חושבת שיש לי ADD (אולי אפילו גם H

) - אבל, מעולם לא עלה על דעתי לנסות לקחת ריטלין.... פשוט - עישנתי כמו קטר

במשך 29 שנים, אבל, הפסקתי לפני שנה וקצת... אני חושבת שההתמכרות לניקוטין היא גם חלק מהעניין - ולמה? זכור לי שכשהפסקתי לעשן - הרגשתי בדיוק כמו שאת מתארת - ש"גלגלי המוח" שלי מסתובבים לאט יותר... אבל - ממש לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאט....

אני לא יודעת למה לשייך את זה, לחלק מתהליך הגמילה או לצורך של המוח הלא קשוב בניקוטין... בקרוב אני מתחילה ללמוד שפה זרה - אז אנסה עם/ בלי ריטלין ונראה... אולי זה בכל זאת יעזור... בכל אופן - שוב, תודה על זה ש"יצאת מהארון"...

 

[א מ א מ י ק ה]

../images/Emo120.gifגם אני הפסקתי לעשן....

נו... עוד וידוי ...

עישנתי המון ולמשך תקופה ארוכה מאוד של למעלה מ-10 שנים הפסקתי... וחזרתי למשך שנתיים והפסקתי לחלוטין. לפנ ימספר חודשים החלטתי לעשות מהפך ושינויים בחיים שלי מבחינת הגישה ופשוט הגעתי לכמה החלטות ואחת מהן היא שאני חזקה ושגם כך לא ממש קל אז למה לגרוע מהבריאות? ולכן שום קושי שבעולם לא ישפיע עלי לחזור לעשן ולנשום ולהריח כמו קטר... נו... אז מאז שהפסקתי עליתי 7 ק"ג...

אבל את האחרונה עישנתי בכיף

בבית קפה ופשוט הפסקתי. (מה שמוכיח בפעם השנייה שהכול זה בראש...) ועכשיו אני צריכה לנתק עוד חוליה בשרשרת של הרגלים מגונים הנקשרים עם רגשות ומצבים - להפסיק עם השוקולדים...

אני אוותר על כל המאכלים שבעולם חוץ מ... שוקולד... אז הגיע הזמן לטפל גם בזה... (הרבה יותר קשה....) כרגע אני בשלב כמעט סופי של לימוד לשליטה עצמית ושליטה בכעסים

(רק שיהיה ברור שהייתי אדם שאנטי.... רגועה ומעופפת.... ואני שאמרתי שאני לעולם לא ארים את קולי לכשיהיו לי ילדים.... השניים המקסימים שלי פשוט גרמו לי להכיר את יכולותיי הווקליות שלא הייתי מודעת אליהן...

) וכיום אני כבר במקום אחר. שיניתי לעצמי את סדר היום, סיימתי עם הלחץ של הלימודים, הורדתי עומס בעבודה והבית הרבה יותר רגוע. את השפה בבית שיניתי משפת כעס ו/או ציווי לשפה של אהבה ... בקיצור אם אמשיך לרשום את כל השינויים והתהפוכות והתובנות ... אגיע לספר שלם. לסיכום, גובלינית, הגעתי למסקנה אחת! (והכול תוך אימון עצמי ללא גורמים חיצוניים) - מילות המפתח הן: מודעות עצמית. ככל שרמת התודעה האישית שלך עולה לשלב גבוה יותר כך גם רמת השליטה שלך בחיים עולה. ורק דבר אחרון - לא פעם ולא פעמיים הרגשתי שאני מתפרקת. ואני מניחה שהרבה יודעים על מה אני מדברת... אבל מתוך מודעות (ולמזלי לא נסיון) שליפול לתוך "הבור" זה קל אבל לצאת זה ממש קשה, התחלתי להיאחז בכל דבר שניתן, בין אם זה ללמוד, ובין אם זה בעיקר לעסוק בתחביבים הרבים שלי ביניהם כתיבה (שירים והגיגים לעצמי) ולאחרונה בפורומים שאליהם הייתי נכנסת וקוראת מפעם לפעם. אז הנה מימשתי עוד חבל... לילה טוב ושוב... נסיעה טובה

 

[גובלינית]

../images/Emo45.gif אני לא עליתי במשקל, כי מייד פצחתי

בדיאטה. העצה הכי טובה שקיבלתי - בכל פעם שבא לי סיגריה או שוקולד (רצוי מריר מעל 70% קקאו...) - לשתות מים... אז, התחלתי לשתות כמו גמל.... אני מסכימה איתך מאד - הכל מתחיל ונגמר במודעות, שינוי דפוסי התנהגות ולעשותדברים שאתה אוהב וממלאים אותך - ואז, מתחשק פחות "לכרסם, "לטחון" ו"לקטר"....

 

[spidergirl]

חלילה חמור גרם

בזה אני מסכימה איתך גובלינית אבל עם כל הסייגים של ריטלין עם תסמונת טוראט מחשש להחמרה בטיקים, הבחור כבר השתמש בכדור בעבר, כך שההשפעה ידועה ואין נעלם. עכשיו - לגבי אימון אישי\עצמי ושוקולד - זה לא אותו דבר כמו ריטלין. ועד היום צובט לי שעשיתי את הפסיכומטרי לפני האבחון וקיבלתי פחות מ-700 וזו בדיוק הנקודה ב-ADHD לא מטופל: לדעת שאתה שווה יותר מהציון על הנייר. זה גם מחיר שצריך לשקלל.

 

[ה צ ו ל ל ת הצהובה]

תגיד, זה באמת שווה את ה"סיכון"?

לפני מס' שנים פגשתי מאבחנת לקויות למידה, שאמרה לי שהיא לא תעז להמליץ לי על ריטלין ודומיו, כיוון שמניסיונה עם מטופלים, זה עלול להחריף מאוד את הטיקים ולגרום לי יותר נזק מתועלת. מצד שני, לך כבר יש ניסיון עם זה... אז אתה יודע בערך איך הגוף שלך מגיב לריטלין...

 

[last day]

אז שיעשה טיקים ../images/Emo13.gif

הם לא מהווים איום אז בפרק זמן שהוא על רטלין תהיה לו כמות נכבדת של טיקים, העיקר שיוכל להתרכז ולהצליח בפסיכומטרי וקצינוס, תקופות עוברות אני כרגע בשיא של הבגרויות ואין לי מושג איפה לקבור את עצמי. המון חומר, ציונים לא משהו והמון סיבולת עצמית אבל התקופה הזאת תעבור, ואני שוב אחזור לחופש הגדול

בהצלחה לך!

 

[קצינוס ובוס טורטוס]

לצערי זה לא כזה פשוט...

אני לא זוכר את רמת הטיקים שהיו לי כאשר הייתי על ריטלין. בסיטואציה אחרת לא הייתה קיימת בעיה אך מעצם היותי מפקד ואדם שנוכח בלא מעט דיונים בדרגים גבוהים הטיקים הינם בעיה לא קטנה...כיום אני שולט בהם ברמה די גבוהה אך אם רמתם תעלה אני לא יודע עד כמה אוכל לשלוט בהם. החיילים שלי והמפקדים שלי לא מודעים לטורט,לפחות לא באופן שהם מבינים כי מדובר בתסמונת...

 

[גובלינית]

../images/Emo195.gif קצינוס - הי....

חשוב לי לספר לך, שאחד מהמנהלים הבכירים אצלינו בעבודה סובל מטוראט "רצחני", לרבות טיקים קוליים. מדובר באדם מוכשר ומבריק - וגם היפראקטיבי חסר תקנה ובעל חן אישי יוצא מן הכלל. אפאחד לא מעיר לו, כי כולם מבינים שיש לו בעיה שהוא סובל ממנה יותר מהם... חלקם אף מודעים לכך שמדובר בטוראט. כך או כך - הוא שם "פס" על כולם - וחסר למי שמתעסק איתו (בכל מובן). לא שאני מציעה שתהפוך בן לילה ל"ג'ון בריון" - אבל, אני חושבת שכמו שאתה תתייחס לטיקים, כך גם הסביבה תתייחס אליהם. מצד שני - אני יודעת ש זה נורא קל לייעץ מהצד. אני אפפעם לא עמדתי בסיטואציה שמאלצת את הסביבה להתעלם מתנועות שאני עושה או קולות שאני משמיעה - ואני מתארת לעצמי שזה לא פשוט... בהחלט דילמה... אולי תנסה ותחליט בהתאם להשפעה. היות אחד היתרונות של הריטלין, זה שהוא משפיע לטווח קצר בלבד.

 

[ה צ ו ל ל ת הצהובה]

כשמפסיקים עם הריטלין, לא תמיד הטיקים נפסקים.

יש דיעות לכאן ולכאן. המחקרים שקיימים בנושא ממומנים ע"י חברות התרופות, ואמינותם מוטלת בספק. הרי אצל חלק לא מבוטל מילדי הפורום, הטיקים הופיעו לראשונה עם הריטלין, ופשוט נשארו שם (גם אחרי שהריטלין הופסק). צריך לקחת בחשבון את האופציה הלא-נעימה הזו. (אם כי קצינוס כבר היה בסיטואציה הזו, והוא יודע אם אצלו הטיקים מהריטלין הם זמניים או קבועים).

 

[last day]

שקלת לקחת קונטרצה?

שאני לקחתי הטיקים דעכו ולא התגברו. אבל פיתחתי עם הקונצטרה אדישות כללית ודיכאון עמוק ייתכן שהמצב אצלך יהיה אחרת

 

[חמדונה]

לך הם לא מהווים איום

את חייבת להבין שאת זה לא כולם. יש אנשים עם טיקים מאד כואבים ואף מסוכנים. וגם כשהטיק הוא "סתם" טיק, הוא מפריע ומייאש. זה שאת יכולה להסתדר איתם לא אומר שכולם יכולים.