לאחוז או לא לאחוז...?

[סיסטמתי]

לאחוז או לא לאחוז...?

אני מגדיר אחיזה כשימוש בכף היד ובאצבעות כדי לתפוס. יש א"ל שמקדשות את האחיזה ויש כאלו שבאופן עקרוני מתעלמות ממנה. הנימוקים בעד הם: השגת שליטה יותר טובה, יכולת העברת כוח ושימוש ברפלקסים מובנים. הנימוקים כנגד, הם: מקריות בהשגת המנח המתאים, יכולת אחיזה חלשה מחלישה את השרשרת הביומכאנית, האטת תנועה מתוך השתדלות לאחיזה, קיבוע (פיקסציה לתפיסה) סותרת תנועתיות, תלות בלבוש היריב (גי או ללא גי). אני נוטה לחשוב שתרגול המשלב משחקי אחיזה הכוללים את פרקי שורש כף היד וכיפופי האצבעות הנבזיים המקובלים אצל עמיתינו מאיי השמש העולה, מחטיא את המטרה. לטעמי, השימוש בידיים למנופים צריך להיות במפרקים הגדולים של הגפיים וכף היד צריכה להיות מאוגרפת או במנח נמר או עגור ובשום אופן ללא הפרדה של האצבעות, אם במקרה נוצרה לפיתה תוך כדי תנועה, אפשר להשתמש בה, אבל אין לבנות על כך.

 

[ננדין]

אני מסכים איתך...

אני פשוט חושב ש "תחת אש" זה כמעט בלתי אפשרי להצליח לתפוס בעזרת היד עצמה ולכן לטעמי האישי בלבד, בריכים המבוצעים על מפרקים יותר גדולים של הגוף (מרפק, כתף צוואר ועוד...) ובעזרת מפרקים גדולים יותר הם הרבה יותר אפשריים לביצוע תחת לחץ (שוב, לטעמי האישי בלבד...) אגב, כל זה לא תקף כאשר מדובר בעבודה עם גי שהיא שונה לגמרי ומאפשרת אחיזה שונות והגי בעניין האחיזות בעצם משמש כידית...

 

[amir_aikido]

לעשות מה שהולך באותו הרגע

כשמגיעים להבנה יותר טובה של טכניקות מנוף רבות, מגלים כי האחיזה איננה תנאי, אלא מגביר כוח ושלב חיוני בדרך הלימוד. ככלל, טכניקות מנופים הן טכניקות הזדמנות, במובן שלכל אחת מהן יש סט מסויים של הזדמנויות שאליהן אותה הטכניקה מתאימה, ככל שיש לך ארסנל רחב יותר של טכניקות שכאלה, כך תוכל לבחור למצב נתון את הטכניקה המתאימה (למעשה, ברמה גבוהה יותר, תיאור קרוב יותר יהיה: אתה מגיב להיווצרות המצב בשינויו כך שהיריב יסתדר לתוך טכניקה מסוימת). התקבעות על תפיסה מסוימת, או על הצורך בתפיסה בכלל, לעד תאט אותך ותחטיא את המטרה, לעומת זאת, עם אתה מתורגל טוב, אתה בעצם "תיירט" (ובכוונה בחרתי במינוח הפיליפיני) את היריב למצב של שליטה ובמהלך ההשתלטות אולי תגיע גם לאחיזה. אני מודע לכך שהתיאור הנ"ל מוגבל, אבל הוא הקרוב ביותר שאני יודע לתת. אמיר

 

[ננדין]

../images/Emo45.gif"טכניקות מנופים הן טכניקות הזדמנות"../images/Emo45.gif

 

[amir_aikido]

בכל רגע בקרב, מפספסים לפחות 3 הזדמנויות כאלה

זו הסיבה שמלמדים אותנו להיות רכים וזורמים - שנצליח לזהות לפחות אחת מההזדמנויות הרבות שנוצרות כל רגע שבמהלך העימות. הינעלות מוקדמת על טכניקת מנוף בד"כ תביא אותך להינעל במנוף של השני. דווקא עברתי ביפן תרגול שממש המחיש זאת: אני ואחי למדנו ביחד תרגיל שבו שנינו נכנסים לתנועה שתביא אותנו למגע בסופה, ומשם כל אחד אמור לזרום עם הכוח על מנת לבצע מנוף כלשהו. עשינו זאת תחת השגחה שישרה של המורה, בכל פעם שהוא אמר לאחד מאיתנו לבצע מנוף, דווקא השני הצליח. בד"כ במועדון אנו מכנים זאת "too much want to" אמיר

 

[סיסטמתי]

אחי זה הכי...../images/Emo8.gif

אני מבין שזה היה מקובל להרביץ בבית. בעצם זה אקידו... להטיל בבית?

 

[d y s]

ריקנות ורגישות

אם משהו נתפס עבוד עליו לא אז לא. אין קידוש של כלום למעט ההזדמנות בין אם האסטרטגיה מייצרת אותה או מגיבה אליה. ככל שנהיה מיומנים יותר בעקרונות כך נדע לנצל הזדמנויות ליצור אותן ואף להרחיקן ללא קרב. קידוש טכני פוגע בלחימה ומגביל אותה. יש לך בדל אוזן ליד השיניים נשך אולי זה יציל את חייך. נסיון לתפוס יגפה בדרך אלינו קשה לנוע ולתפוס אותה בדרך חזרה קל יותר זו עבודה על עיקרון.

 

[shlomym]

../images/Emo45.gif לשיטתי...

תפיסות או בריחים ,הם בשלב מאוחר יותר. כשהיריב מהיר,תפיסות ובריחים אינן רלוונטיות(בעמידה) לא רק,לאדם מתחיל,זה משבש את הזרימה,את ההשתנות וכו' בשלב יותר מאוחר,רצוי וכדאי להכניס אותן,הן כלי נהדר להשתלטות על יריב וגם לפריקה אני מאמין שיש דרכים נוספות

 

[גוטמן האפור]

בארניס - DTL!

Destroy Trap Lock יירט/גזור את המכה/גף, לכד אותה (מצב ביניים שבו יש מגע, ומניפולציה על היריב, אבל לא "סופית" כמו בריתוק או בריח) ורק אחר כך - הבריח. היפה בלימוד באמצעות כלי נשק, זה ששוב - אתה לומד את עקרון התנועה. היכולת ללכוד את היד של היריב, לדוגמא, עם ה"פוניו" (ה"פומל") של הסכין, המקל או או הקובוטן, ולא לחשוב על זה בכלל גורמת לזה שאחר כך, בזמן אמת, יהיה לך משמעותית פחות חשוב עם מה אתה תופס ואיך - אתה פשוט תתפוס. כשרורי מילר מדבר על זה שברמת אדרנלין מסויימת מאבדים את היכולת לצחצח שיניים, לדעתי מדובר הן על האחיזה הספציפית של מברשת שיניים, ובעיקר על התנועות העדינות יחסית של קדימה ואחורה (או בעיגולים, אם עברתם תדרוך אצל רופא שיניים בזמן האחרון) של הצחצוח, פתיחה וסגירה של אחיזת פטיש, לפחות לפי בראם, היא די gross motor skill.

 

[סיסטמתי]

לדעתי אם אתה מחזיק כלי...

אתה פטור משיקולי תפיסה (כבר יש לך משהו ביד), ואם גם ליריב שלך יש כלי, זה לא תענוג לתפוס את הצד החד שלו. לדעתי במובן המסויים הזה, סכין או קובוטן הוא עזר אימונים לא רע (אולי רעיון לעבודה עם שני קובטנים). ואני לא מביא בחשבון את האחיזות האקזוטיות עם שתי אצבעות ושלוש חופשיות.

 

[ננדין]

יש בזה משהו, עבודה עם כלים בטווח קרוב

מלמדת אותך הרבה על יד ריקה בטווח קרוב יחסית (טווח אגרופים), בעיקר בתחום הלכידות ללא תפיסת הגפה בעזרת כף היד...

 

[Zegdel]

כשלמדתי לינג פו

ההטלות היו מבוצעות בלי לתפוס/לאחוז. למרות שהיינו לבושים בבגדים ארוכים (לא גי, אבל אפשר היה לתפוס.) תפיסות, לפיתות ואחיזות היו אסורות לחלוטין.