לאורו של ירח ...

soelistit

New member
יווו

איזה כסאח הרבצת כאן אליזד. מה קרה???? תשומת הלב, האהדה והפרגון על כמה שורות שהבנאדם כתב בהם ביטא תחושות/ חוויות מנקודת ראות שלו - גנבו לך ת'במה?? אל דאגה - כולנו מוקירים ומותירים לך מקום של כבוד לכתיבה עמוסת המילים והיורקת אש והשופכת מים שאתה אלוף בה - אך זה לא פוסל או פוגם או סותר סגנון הבעה שונה ראבאק!! זו לא תחרות של יצירות ספרותיות - ולכן הבקורת והניתוחים הספרותיים (עלק) שאתה מייחס לה - ממש לא במקום. תן לבנאדם לנשום - חופש הנשימה/ ההבעה/ הכתיבה - כי תכל'ס - מה שנגע ללב - נבע מעצם התגלית, החשיפה וההתחברות של הבנאדם למקומות שהתכחש להם עד כה - והיום מוכן להתעמת איתם ולהכיר הם ולשים אותם על שולחן הניתוחים - מתוך הכרה ומודעות שאלה מרכיבים בלתי נפרדים מחייו שעד לא מכבר התעלם מקיומם ולא נתן להם את הטון והלגיטימציה להיות חלק מהותי ממערכת השיקולים בחייו - זו אשר אמורה לספק לו פתרונות ו/או תובנות באשר לאי אלו צעדים מכריעים שעליו לבצע בחייו.
 

soelistit

New member
../images/Emo3.gif בטח החלמתי

החליתי או היה זה חלום?...
מה שבטוח - ספקתי מספיק הוכחות - אישורים רפואיים, הערות (הפרעת) אישיות ביומן ואף כמה שיבושים בשרשור התמים של נערת השבוע שהצליחה לחמוק משאלות הרות הגורל על גורלה, עתידה, עברה ועבירותיה.....
 

admor

New member
מדהים אתה כותב מדהים

תראה אליזד. אין לי היכולת ואף לא הרצון, להביע את דעתי על היצירה הספרותית או השירית של מי מחברי הפורום. כשאני כותב מדהים אני בעצם אומר נגעתי בי, התחברתי למה שכתבת, אני מתחבר לעולם הזה שאתה מנסה בכתיבתך לספר לי עליו. אולי הייתי כותב את זה אחרת, אולי לא הייתי כותב את זה. אבל כשאתה כתבת את זה, אני התחברתי.
 

אליזד

New member
הראל סקעת שולתתתתת!!!!!1

סליחה שאני שואל אדמו"ר, ואתה יודע שאני מעריך אותך, ולא מתכוון אליך אישית. אבל , למה לכתוב "מדאאים" במקום "זה מדבר אלי" או "אני חושב שאני מתחבר למסר שלך - אם הבנתי אותו נכון" או "תודה רבה ,ריגשת אותי מאד" מה, אנחנו בחורות בנות שש עשרה? למה שלא תוסיף "הראל סקעת שולתתתתת!!!!!1" זה גם סוג של אמירה שמשמעותה "וואוש! איזה יופי! אני ממש מתעלפת, אתה תותח" או בשפה שלך "קראתי את מה שכתבת וזה מאד מדבר אלי, אני מרגיש לפעמים ככה בדיוק. פשוט קראת אותי" או משהו כזה. בשביל מה אליעזר בן יהודה השקיע בשפה מעצבנת אך מלאה גוונים כמו עברית?
 

soelistit

New member
בשביל אנשים רב מימדיים

כמוך אליזד, ללא ספק!!! לכן נקראת על שמו ככל הנראה...
 
קראתי ואהבתי 1

"סרטן! היא מתה מסרטן! לאט לאט גססה מחרחרת את נשמתה המעונה לשמיים, קול חרחורה החנוק המנסה לשאוף עוד טיפת אושר בים היגון והנהי, מתמזג עם שפשוף השחרחור שבחוץ. עלי כותרת נופלים לים מוות נוראי, ופתע בכי, זעקה! שלדים מתרוצצים כשגרונם משוסף, עוד מעט יעלה השחר, תיתם ממלכת הצללים... שם אשמדאי מרקד עם לילית, לצלילי זעקות יתומים טבוחים מכבשן רותח. כורעים תחת המשא האיום, זועקים בקול חנוק, ובכיים כמו תפוח - סובב את הנפש ההומיה והבוכיה, נדם הבכי, אסף נוגהו, והערב רד, וליל בא אל העולם, וזעקה נוראה מסוף העולם ועד סופו - אייכה! נשאלה השאלה, נזעק המסר, נמרטה הגבה, נתלש הלב, נקרא השיר, אייכה? זעקתי בקול חנוק מזעם כבוש, היכן הנער שבי שהלך ואיננו עוד לנצח!" לוידע מה אתה רוצה מהסיפור המקסים מהמוות מסרטן
 
קראתי ואהבתי 2

"בן ארבעים ושתים אני (לא באמת...) . ועדיין ילד. כל בוקר אני קם מוקדם, מנער את קורי החלומות השובבים שלי, מכסה את הדלת למערה החשמלית הקסומה מרתקת שבה אני משתולל כל הלילה, פושט את פיג'מת הדובונים שלי, ולובש את החליפה של גיל ארבעים ושתים. כן. בדיוק ככה אני מרגיש. בתשומת לב אני מנער את האבק ממסכת "פני גיל ארבעים ושתים" שלי. בודק אם קרה לה משהו בלילה, אם נוסף לה קמט חדש בזוויות של העיניים, אם היא התרחבה קצת מהחום. בעיקר באיזור הבטן התחתונה. שכמה שאני מגהץ אותה דווקא שם היא מסרבת להתיישר ולהתקשח, מחזק ומהדק את המבט הרציני והעינייני בפנים שלה - ויוצא לחיים שבחוץ". סיפורים יפים הרבה יותר מכל התגובה, אשר כתובה נהדר, אך תוכנה הזוי משהו. אתה כותב יפה, אל תבזבז זאת בהשוואה מול אחרים במשתנה, כי שם, מה שקובע זה הרבה פעמים הגודל ולא הדקות, ובסוף גם משפריץ עליך שתן.
 

barr1969

New member
עניין של סגנון

יכול להיות שאלו שהחמאו, באמת נהנו, והרגישו צורך לשתף את כולנו, ולהחמיא לחמי. אולי היו כאלו שלא ממש הבינו אבל ראו שלל תגובות נרגשות, אז היה הרבה יותר נח לכתוב מדהים במקום לנסות להבין. ויש את הסוג השלישי שקוראים לו "התומך". זה שכל הודעה של חבר פורום הוא יכתוב תשובה נלהבת הכל ממין העניין. לדוג'- חבר פורום ותיק יספר שהוא מתכוון לעשות ילד מחוץ לנישואין ולברוח מהארץ, סתם בשביל הקטע, יהיו כאלו רשעים כמוני שיצאו נגדו עד שיצא לו החשק לעשות את מה שעושים כדי לעשות ילד, ויהיו אחרים שיתמכו בו, ויסבירו לו שהוא אחלה בנדם ושהוא יודע לסרוג נורא מקסים ומדהים. כלומר- תמיד אתה יכול לשתוק ולא להגיב, ואז בעל צירת האומנות לא ידע מה דעתך, הוא גם לא ידע אם ראית אותה וזה גם לא ממש יזיז לו, אבל יכול להיות שיש בעולם אנשים שקראו ונהנו, וגם את מה שאתה כותב הם אוהבים. כי הסוג התומך אין לו סגנון, הוא בפורום הזה כדי לאמץ ולחבק כל יוצא באשר הוא.
 

אליזד

New member
מילה אחרונה (ונצל"ש סלסה)

"כי הסוג התומך אין לו סגנון, הוא בפורום הזה כדי לאמץ ולחבק כל יוצא באשר הוא" ברררררר? זו את? (-: הכל בסדר? מה זו הרכות הזו פתאום? (-: אבל את כמובן צודקת. וזה הסוג החשוב, הסוג שנמצא פה בשביל לחבק כל יוצא באשר הוא. רק שלפעמים, איך אומרים? אפעס.. החיבוק הזה יוצא קצת מפרופורציה. נהפך למין חיבוק של אמא שהילד שלה מביא ציור של כתם חום ואומר "הנה מטוס" והיא אומרת "יופי! מי גאון של אמא"... זה נהדר לחבק את כולם, זה מה שצריך לעשות פה, ובדיוק בגלל זה אני לא כותב כשאין לי מצב רוח לחבק את כולם. אבל לא נורא אם בתוך כל החיבוקים והנשיקות יהיה איזה מין אינטרקציה של תוכן בין האנשים. זה שאנחנו אוהבים חיבוקים לא הופך אותנו לדבילים, או לילדים מפגרים שצרכים לשמוח עם כל מילה שלהם. לא יזיק אם יהיה מישהו אחד, שמדי פעם יזכיר שחוץ מ"יוצאים בשאלה" מחובקים עד מוות אנחנו גם אנשים רגילים, יש לנו דיעות, ואינטליגנציה. (איך היה נראה העולם אם כל אוכל היה טעים באותה מידה, אם כל יין היה גורמה, וכל קפה היה אילנ'ס... ?) זה יפה ש"מהלכת בין הטיפות" בהלם מהאהבה שהיא קיבלה פה, זה מעולה, זה מקסים, זה מצוין. אבל מהלכת מתוקה, את אהובה ושמחה וזה יפה. אבל אם התגובה לכל מה שמישהו יכתוב בפורום תהיה, "מגיע לכולכם! באמת! אתם אנשים טובים!" בשלב מסויים גם הכותבים עצמם ייעלבו. חבקו אותי - אל תזלזלו לי באינטליגנציה. אבל זה בסדר. וזה לא רק פה. אני כותב גם בפורום סלסה, ושם בדיוק אותו הדבר. מכיוון שהכותרת היא "סלסה" והמטרה היא לחבק כל דבר שקשור לסלסה, הרי שאיכות הדיונים שם ואיכות הכתיבה היא מתחת לכל ביקורת. וזה בסדר. כי באמת המטרה העיקרית היא לחבק. ואם כבר מדברים על סלסה: כהרגלי, ירדתי השבוע במסגרת העבודה לפסטיבל סלסה (אחד משלושה בחודש הזה) באילת. חברים! גברים ונשים כאחת, אני יודע שאתם מתים לחברה. מתים למקום שבו האינטרקציה הביינמינית תהיה קלה ונוחה, ובעברית? מקום שבו גם יוצא בשאלה "חנאנה" יכול להכיר כוסיות בלי לדעת איך להתלבש, ומה לומר, מקום שיפיג את הבדידות בלי שתצטרכו לקושש חברי או חברות פורום לבירה נואשת באחת בלילה. זה המקום בשבילכם. בחיי. זה דורש התמדה וסבלנות, אבל משתלם אחושרמוטה. זה עולם מחבק (שוב מחבק) מתאים למי שבא בלי שום רקע בריקוד!!! למי שמרגיש גולם גמור. שלא יודע מה לעשות עם הגוף שלו - והנפש. אז ככה: מי שרוצה לדעת "איך עושים את זה" (לבד, לא צריך בת זוג, לא מכנסים לא נעליים, סתם ללכת ברחוב ובדרך הביתה להיכנס לאחד ממליון בתי ספר לסלסה שפזורים בארץ) יכול לכתוב לי או להתקשר. אני מבטיח הסבר מפורט וליווי צמוד. אבל יש לי רעיון הרבה יותר טוב: מה דעתכם על שיעור פרטי? חוג סלסה ליוצאים? עם מדריך פרטי (שבראש ובראשונה יחבק אותם כל הזמן, ויגיד "מדהים, מדהים". אבל מה לעשות? מי שלא יתאמן ,לא יהיה מנוס מלהעיר לו, בתקווה שתבינו את זה...) חודש חודשיים תתאמנו בשקט עם "צילייגרים" כמותכם. ואחרי זה תוכלו להשתלב בכל מועדון. תחשבו על זה? אילת? בריכה? מאתיים כוסיות בבגד ים מזיזות את התחת? גתם בדיוק במקום טוב באמצע? "סליחה, אפשר להזמין אותך לרקוד?" "למה לא? בשמחה, וואי אתה רוקד מצויין" "תודה, היית מאמינה שרק לפני שנה הייתי בפוניבז'? סליחה, בישיבה?" "מה, אתה חוזר בשאלה? לא נכון! אני מתה על חוזרים בשאלה, יש לי בנדוד חוזר בתשובה, אל תשאל... תגיד, איך זה אצל החרדים? יש באמת סדין עם חור? ואיך הורים שלך קיבלו את זה? זה מפריע לך שאני שואלת?" "לא, בכלל לא, רק יש פה רעש, בואי נלך לשבת בצד קצת, שמעתי שבבר השני יש קוקטייל פסיפלורה חינם!, והמוסיקה היא צ'יל אאוט" "לא יודעת מה זה צ'יל אאוט, אבל אני מתה על פסיפלורה" "אה, סליחה, שכחתי לגמרי, אני אלי" "ואני אופיר" "מאיפה את אופיר?"... וכן הלאה... חברים, אם יש הענות, זה עניין של עשר דקות לארגן את זה. אני פה.
 
אני מתלבט

בין הובלה לשיעור סלסה... אפשר את שניהם? אתה מתוק והמתפלל על אחרים הוא נענה תחילה ואופיר כבר מחכה רטובה... רק שהשאלה שלה היא יותר, המדריך, אני רוטקדת בסדר או שאפשר לראות שאני מוולף. אבל הכוונות טובות ואתה אחלה.
 

soelistit

New member
קניתי

סלסה? אני בעד!!! ועוד עם פרגון?? בכלל קניתי.... אם אתה רציני - ויש לך סבלנות לבחורה קשת תפיסה בתחום
- שוט מחיר (יש מילגות?
) + צפי מס' שיעורים + מיקום - ו-יאללה - כאילו - אם באמת תצליח ללמד אותי - מובטח לך בונוס!
 

uri80

New member
barr, ישנם גם כאלה שאולי לא

התלהבו עד כדי כך, אבל גם לא בוער להם לקטול בשצף קצף. מעולם לא הייתי חובב גדול של סילבי קשת ודומותיה. הסגנון המתלהם מעולם לא הרשים אותי יותר מדי.
 

barr1969

New member
יודע מה?

מעולם לא הייתי חובבת שירה ודומותיה. אני מסתכנת כשאני אומרת שגם את שירת רחל קראתי בשביל לסמן וי, וגם כדי להבין מה עשה אותה לאחת מאבי אבות המזון הפואטי. <אולי שאר רוח, ונפש אומללה>. גם מאיר אריאל לא מצליח להכניס אותי לקצב, ולדעתי לאריק אינשטיין אין שיר אחד ששווה להיות בספרית הmp3 שלי. זה הטעם שלי, חברים, לרובכם בטח לא ינעם לשמוע, ואני מכירה כמה שיפגינו אפילו. אבל אם הייתי פוגשת אי מי מהם, או כותבת בפורום הרשמי שלהם, לא הייתי קוטלת אף יצירה. לא כי אין לי מה לומר על רכילות הפטריות, אלא כי יצירה היא כמו ילד. וגם אני לא מסוגלת להגיד לאמא שהילד שלה מכוער ופתטי.
 
למעלה