לאונן מול מחשב../images/Emo35.gif
טוב, אז הפנתם אותי לפורום זוגיות במשבר ואכן הייתי שם, אך הפעם העדפתי לכתוב פה, גם בגלל ההקשר וגם בגלל השעה המאוחרת, כי אני צריכה תשובה דחופה ונראה לי שרק מכורים לאינטרנט יושבים מול המחשב בשעה כזו.... אין לי כוח לחשוב בעצמי, אז אנא אל תסבכו את הענינים עם שאלות שיעזרו לי להבין את עצמי וכו´, אני מדי מותשת בשביל זה, רק תהיו קונקרטיים! זה יעזור לי לאללה! אז מי שלא זוכר את הסיפור שלי שיחפש בפורום וגם בפורום זוגיות במשבר, או שיקרא את ההודעות שלי בכרטיס. בכל אוםן לאחר יומיים שבעלי לא חזר הביתה, הוא הגיע וביקש, למעשה דרש שנדבר על הסדרי הגירושין. אני שלא היה לי מתאים כל הקטע סירבתי, וזה התפתח למריבה די מכוערת, שלאחר שנרגעה קצת, עוד הספקתי להגיד את דעתי על ההתעסקות בצ´אט ושאים זה מפריע למישהוא הוא צריך להגיד את זה קודם, ושבעיני זה חסר משמעות אמיתית, רק וירטואלית, בפרט שאני בעיקר מפטפטת עם אנשים בעלי מכנה משוטף כזה או אחר, ולא מדובר פה בסייברים וכד´ בכל אופן עבר יום, והבוקר בעלי אמר לי שלאחר חשיבה מחודשת הוא מוכן לתת צ´אנס לנסיון נוסף, וציין שהוא מרגיש שהוא כביכול נאלץ לעשות את זה מחוסר ברירה ולא מתוך בחירה. אין לי כוח לפרט יותר מזה כי לא בקשר לזה אני כותבת. לאחר השיחה מהבוקר סוכם שאני יחשוב מה דעתי. בלילה חזרתי הביתה רק ב 10 לאחר יריד חנוכה של ביה"ס, ולאחר שהתארגנתי קצת, נכנסתי לחדר של המחשב, והנה אני רואה את בעלי יושב מול המחשב עם המכנסיים למטה!!! פשוטו כמשמעו! הייתי כל כך עייפה שאפילו לא שמתי לב לזה ברגע הראשון, וברגע השני מיד הבנתי מתוך איזה אינסטינקט פנימי שאני צריכה להתנהג באדישות, אז כל מה שעשיתי זה פרצוף ותנועת יד שואלת, אבל לא שואלת המומה, אלא שואלת : "מה זה?" כמו ששואלים בפנטומימה מה השעה? והוא החזיר לי פרצוף מלווה בכף יד פרוסה לצד שאומרת: זה מה יש! או: מה שאת רואה! הייתי צריכה משהוא מעבר למחשב אז אמרתי סליחה, הוא פינה לי דרך, לקחתי מה שהייתי צריכה ויצאתי. רק אז פתאום ירד לי האסימון שבעצם הוא ממש מנסה לומר לי משהוא, וזה הופך להיות בצורה נואשת! כי הוא ממש לא טיפוס מאונן. בטח לא מול מחשב. הוא מעולם לא הודה בפני על אוננות, וזה לא חשוב כרגע אם זה נכון או לא, אבל יש לו את הכבוד העצמי פה בקטע. אז ככה שנניח שבאמת היה פה קטע רציני של אוננות או סייבר וכד´ הוא לא היה מעיז לעשות את זה בזמן שהוא יודע שאני אמורה לחזור, וגם כשחזרתי עשיתי מספיק רעש ועבר די זמן שהיה מאפשר לו להתארגן, כך שנשאלת השאלה למה הוא עשה את זה? איזה מסר הוא מנסה להעביר לי? אולי הוא רצה להרגיז אותי? לזעזע אותי? לפגוע בי? לתת לי להרגיש מה שהוא מרגיש? או פשוט לגרום לי להגעל ממנו, כדי שאתן לו ללכת מרצוני? אלמלא הסיטואציה הנוכחית בינינו, ברור לי כי הייתי מזדעזעת למצוא אותו במצב כזה, אז אולי זאת היתה הכוונה? או הדרך לגרור אותי לשיחה בנידון? אבל אני כאמור לא הגבתי במיוחד, כך שכרגע כבר קשה לנסות ללבן את העניין כי אני בטוחה שהוא מספיק מפודח מכל העסק ולא יסכים לדון בזה לעולם. (הוא גם טיפוס מאוד סגור) מה אני אמורה לחשוב? לעשות? אני צריכה תשובות עד הבוקר! שלא אעשה טעויות כשאתקל בו מחר. אנא חברים! נסו להיכנס לראשו(במיוחד הגברים שבקהילה) ותדווחו לי על התוצאות. מחכה, ירדן.
טוב, אז הפנתם אותי לפורום זוגיות במשבר ואכן הייתי שם, אך הפעם העדפתי לכתוב פה, גם בגלל ההקשר וגם בגלל השעה המאוחרת, כי אני צריכה תשובה דחופה ונראה לי שרק מכורים לאינטרנט יושבים מול המחשב בשעה כזו.... אין לי כוח לחשוב בעצמי, אז אנא אל תסבכו את הענינים עם שאלות שיעזרו לי להבין את עצמי וכו´, אני מדי מותשת בשביל זה, רק תהיו קונקרטיים! זה יעזור לי לאללה! אז מי שלא זוכר את הסיפור שלי שיחפש בפורום וגם בפורום זוגיות במשבר, או שיקרא את ההודעות שלי בכרטיס. בכל אוםן לאחר יומיים שבעלי לא חזר הביתה, הוא הגיע וביקש, למעשה דרש שנדבר על הסדרי הגירושין. אני שלא היה לי מתאים כל הקטע סירבתי, וזה התפתח למריבה די מכוערת, שלאחר שנרגעה קצת, עוד הספקתי להגיד את דעתי על ההתעסקות בצ´אט ושאים זה מפריע למישהוא הוא צריך להגיד את זה קודם, ושבעיני זה חסר משמעות אמיתית, רק וירטואלית, בפרט שאני בעיקר מפטפטת עם אנשים בעלי מכנה משוטף כזה או אחר, ולא מדובר פה בסייברים וכד´ בכל אופן עבר יום, והבוקר בעלי אמר לי שלאחר חשיבה מחודשת הוא מוכן לתת צ´אנס לנסיון נוסף, וציין שהוא מרגיש שהוא כביכול נאלץ לעשות את זה מחוסר ברירה ולא מתוך בחירה. אין לי כוח לפרט יותר מזה כי לא בקשר לזה אני כותבת. לאחר השיחה מהבוקר סוכם שאני יחשוב מה דעתי. בלילה חזרתי הביתה רק ב 10 לאחר יריד חנוכה של ביה"ס, ולאחר שהתארגנתי קצת, נכנסתי לחדר של המחשב, והנה אני רואה את בעלי יושב מול המחשב עם המכנסיים למטה!!! פשוטו כמשמעו! הייתי כל כך עייפה שאפילו לא שמתי לב לזה ברגע הראשון, וברגע השני מיד הבנתי מתוך איזה אינסטינקט פנימי שאני צריכה להתנהג באדישות, אז כל מה שעשיתי זה פרצוף ותנועת יד שואלת, אבל לא שואלת המומה, אלא שואלת : "מה זה?" כמו ששואלים בפנטומימה מה השעה? והוא החזיר לי פרצוף מלווה בכף יד פרוסה לצד שאומרת: זה מה יש! או: מה שאת רואה! הייתי צריכה משהוא מעבר למחשב אז אמרתי סליחה, הוא פינה לי דרך, לקחתי מה שהייתי צריכה ויצאתי. רק אז פתאום ירד לי האסימון שבעצם הוא ממש מנסה לומר לי משהוא, וזה הופך להיות בצורה נואשת! כי הוא ממש לא טיפוס מאונן. בטח לא מול מחשב. הוא מעולם לא הודה בפני על אוננות, וזה לא חשוב כרגע אם זה נכון או לא, אבל יש לו את הכבוד העצמי פה בקטע. אז ככה שנניח שבאמת היה פה קטע רציני של אוננות או סייבר וכד´ הוא לא היה מעיז לעשות את זה בזמן שהוא יודע שאני אמורה לחזור, וגם כשחזרתי עשיתי מספיק רעש ועבר די זמן שהיה מאפשר לו להתארגן, כך שנשאלת השאלה למה הוא עשה את זה? איזה מסר הוא מנסה להעביר לי? אולי הוא רצה להרגיז אותי? לזעזע אותי? לפגוע בי? לתת לי להרגיש מה שהוא מרגיש? או פשוט לגרום לי להגעל ממנו, כדי שאתן לו ללכת מרצוני? אלמלא הסיטואציה הנוכחית בינינו, ברור לי כי הייתי מזדעזעת למצוא אותו במצב כזה, אז אולי זאת היתה הכוונה? או הדרך לגרור אותי לשיחה בנידון? אבל אני כאמור לא הגבתי במיוחד, כך שכרגע כבר קשה לנסות ללבן את העניין כי אני בטוחה שהוא מספיק מפודח מכל העסק ולא יסכים לדון בזה לעולם. (הוא גם טיפוס מאוד סגור) מה אני אמורה לחשוב? לעשות? אני צריכה תשובות עד הבוקר! שלא אעשה טעויות כשאתקל בו מחר. אנא חברים! נסו להיכנס לראשו(במיוחד הגברים שבקהילה) ותדווחו לי על התוצאות. מחכה, ירדן.