לאומיות: מהי?
מעין היא באה ולמה לא הייתה אפשרית לפני, למשל, 200 שנה? למה כוח, שהיום קוראים לו לאומיות, הכוח הפוליטי העיקרי עליו נשענות הים מדינות כה רבות, למה הכוח הזה קיבל הפצה כל כך רחבה תוך זמן כל כך קצר (מבחינה היסטורית)? האם הגבול בין לאומיות מתונה לבין לאומניות קצונית הוא דק ממה שנדמה לנו? לדעתי האישית - לאומיות היא תוצאה ישירה של קדמה, של פיתוח כלי תקשורת ברמות שונות ושל חינוך המונים. אך לצערי המחקר המודרני בתחום הזה עדיין בחיתולו (לפני כ50 שנה בלבד התחילו להתעניין בנושא) ושאלות רבות נשארו פתוחות. אחת מאישויות הבולטות היום אשר ניסתה למצוא שורשי לאומיות הוא ג' ברלין (אמנם לא היסטוריון במקצועו אך מנתח אותה בצורה מבריקה). ברלין נתן הסבר מפורט למושג לאומיות עצמו והבליט ארבעת המרכיבים הבסיסיים שלו. הנה סיכום שלהם. ההגדרה הראשונה נתפסת כניסוח האידאיולוגי של תופעת הלאומיות ומתוארת בתור מודעות לעובדה כי חברה זו או אחרת שייכת לקבוצה מוגדרת עם שורשים היסטוריים משותפים. הקבוצה הזאת, שנבדלת מקבוצות אחרות מבחינות חיצוניות ופנימיות רבות, מקבלת את ביטוייה בהיבטים שונים כגון מיקום משותף של האומה, תרבות, שפה, פולחן ודת, מסורת חוקתית ומנהיגית, נקודות מוסריות וכו'. המושגים הללו הם הכלים העיקריים אשר בעזרתם נבנו הערכים החברתיים של הקבוצה הזו לעומת הקבוצות האחרות ועוצבו אופיהם של בני האדם השייכים לה. במרכיב הבא מציין ברלין את הצרכים והדרישות של האומה כמטרה המשותפת העליונה של האנשים שחיים בה. כל אי התאמה או התנגשות עם הערכים האחרים מולידים את הצורך להוכיח את חשיבותה של האומה לגבי אומות אחרות בדרכים שונות. הרי באומה הזאת בלבד הפרט הבודד שיצאה ממנה מרגיש את עצמו כשייך לאורגניזם שלם ברגע שהוא החלקיק, שבמודע או בלא מודע, אינו מסוגל להתקיים בנפרד ממנו. מההגדרה הקודמת נובע המרכיב השלישי של לאומיות שמצייר את ההיבט האנוכי של המושג. כלומר, הדחף לנהוג בהתאם לאמונה מסויימת שקשורה ישירות לרגש העז של השתייכות לקבוצה "שלי". הקבוצה, אשר מכתיבה את כללי החיים החברתיים שלה כייחודיים ומדגישה אותם כמועדפים מעל הרצון האישי , מעמידה את הפרט למצב כשללא האומה שלו הוא מאבד את משמעות הקיום ומטרה בחיים. המרכיב האחרון, שמוגדר על ידי ברלין, הוא האלמנט האגוצנטריסטי ששואף לביטול מוחלט של רעיון האוניברסליות האנושית בתוך האומה על מנת למנוע אייום על שלמות אידאיולוגית כדי לא להפחית מהערך של אומה עצמה כמנגנון בלעדי. במובן הזה רווחת נטייה לסדר את העולם לפי הקבוצות ואת האנשים – לפי השתייכותם לקבוצות הללו. הביטוי הקיצוני למגמה הזאת ניתן להשקיף בתופעת הלאומניות, אשר נציגי האומה רואים את קבוצתם כמכריעה בהיסטוריה האנושית מבחינת הערכים הסגוליים והעבר המפואר. נקודת ראייה שכזאת, לעיתים הקרובות, גוררת לביטוי תוקפני ואלים כלפי אומות אחרות ומשמשת כהצדקה לאפלייה בתוך חברה רב לאומית. --------------------------------------------------------------------- האם אתם מסכימים עם התהליך "תולעת-פרפר" אשר מציג ברלין? לדעתי הנוסחה הזאת היא לא אוניברסלית הרי ישנן אומות אשר פסחו על כמה שלבים בתוך הדירוג של ברלין וישר "קפצו" לתוך לאמניות קיצונית. כמו כן לדעתי שכח ברלין לציין תנאים מסויימים בהם מתפתח שלב זה או אחר של לאומיות (ככלל העמים הכבושים ומקופחים נוטים לפתח אותה בעוצמה רבה מזאת של האומות השולטות). אפשר ליחס זאת להגדרה של ה"עבר המשותף"- אך ההגדרה הזאת היא לא ממש מספקת. אשמח לשמוע את דעותיכם בנושא - כל דיעה תתקבל בברכה. נ.ב. - שימו לב שאני מדברת על היסטוריה של לאומיות ולא מעוניינת לנתח את המצבים הפוליטיים של היום אלא אם זה מציג את הדיעה כלפי לאומיות (ולא את שאיפות פוליטיות!).
מעין היא באה ולמה לא הייתה אפשרית לפני, למשל, 200 שנה? למה כוח, שהיום קוראים לו לאומיות, הכוח הפוליטי העיקרי עליו נשענות הים מדינות כה רבות, למה הכוח הזה קיבל הפצה כל כך רחבה תוך זמן כל כך קצר (מבחינה היסטורית)? האם הגבול בין לאומיות מתונה לבין לאומניות קצונית הוא דק ממה שנדמה לנו? לדעתי האישית - לאומיות היא תוצאה ישירה של קדמה, של פיתוח כלי תקשורת ברמות שונות ושל חינוך המונים. אך לצערי המחקר המודרני בתחום הזה עדיין בחיתולו (לפני כ50 שנה בלבד התחילו להתעניין בנושא) ושאלות רבות נשארו פתוחות. אחת מאישויות הבולטות היום אשר ניסתה למצוא שורשי לאומיות הוא ג' ברלין (אמנם לא היסטוריון במקצועו אך מנתח אותה בצורה מבריקה). ברלין נתן הסבר מפורט למושג לאומיות עצמו והבליט ארבעת המרכיבים הבסיסיים שלו. הנה סיכום שלהם. ההגדרה הראשונה נתפסת כניסוח האידאיולוגי של תופעת הלאומיות ומתוארת בתור מודעות לעובדה כי חברה זו או אחרת שייכת לקבוצה מוגדרת עם שורשים היסטוריים משותפים. הקבוצה הזאת, שנבדלת מקבוצות אחרות מבחינות חיצוניות ופנימיות רבות, מקבלת את ביטוייה בהיבטים שונים כגון מיקום משותף של האומה, תרבות, שפה, פולחן ודת, מסורת חוקתית ומנהיגית, נקודות מוסריות וכו'. המושגים הללו הם הכלים העיקריים אשר בעזרתם נבנו הערכים החברתיים של הקבוצה הזו לעומת הקבוצות האחרות ועוצבו אופיהם של בני האדם השייכים לה. במרכיב הבא מציין ברלין את הצרכים והדרישות של האומה כמטרה המשותפת העליונה של האנשים שחיים בה. כל אי התאמה או התנגשות עם הערכים האחרים מולידים את הצורך להוכיח את חשיבותה של האומה לגבי אומות אחרות בדרכים שונות. הרי באומה הזאת בלבד הפרט הבודד שיצאה ממנה מרגיש את עצמו כשייך לאורגניזם שלם ברגע שהוא החלקיק, שבמודע או בלא מודע, אינו מסוגל להתקיים בנפרד ממנו. מההגדרה הקודמת נובע המרכיב השלישי של לאומיות שמצייר את ההיבט האנוכי של המושג. כלומר, הדחף לנהוג בהתאם לאמונה מסויימת שקשורה ישירות לרגש העז של השתייכות לקבוצה "שלי". הקבוצה, אשר מכתיבה את כללי החיים החברתיים שלה כייחודיים ומדגישה אותם כמועדפים מעל הרצון האישי , מעמידה את הפרט למצב כשללא האומה שלו הוא מאבד את משמעות הקיום ומטרה בחיים. המרכיב האחרון, שמוגדר על ידי ברלין, הוא האלמנט האגוצנטריסטי ששואף לביטול מוחלט של רעיון האוניברסליות האנושית בתוך האומה על מנת למנוע אייום על שלמות אידאיולוגית כדי לא להפחית מהערך של אומה עצמה כמנגנון בלעדי. במובן הזה רווחת נטייה לסדר את העולם לפי הקבוצות ואת האנשים – לפי השתייכותם לקבוצות הללו. הביטוי הקיצוני למגמה הזאת ניתן להשקיף בתופעת הלאומניות, אשר נציגי האומה רואים את קבוצתם כמכריעה בהיסטוריה האנושית מבחינת הערכים הסגוליים והעבר המפואר. נקודת ראייה שכזאת, לעיתים הקרובות, גוררת לביטוי תוקפני ואלים כלפי אומות אחרות ומשמשת כהצדקה לאפלייה בתוך חברה רב לאומית. --------------------------------------------------------------------- האם אתם מסכימים עם התהליך "תולעת-פרפר" אשר מציג ברלין? לדעתי הנוסחה הזאת היא לא אוניברסלית הרי ישנן אומות אשר פסחו על כמה שלבים בתוך הדירוג של ברלין וישר "קפצו" לתוך לאמניות קיצונית. כמו כן לדעתי שכח ברלין לציין תנאים מסויימים בהם מתפתח שלב זה או אחר של לאומיות (ככלל העמים הכבושים ומקופחים נוטים לפתח אותה בעוצמה רבה מזאת של האומות השולטות). אפשר ליחס זאת להגדרה של ה"עבר המשותף"- אך ההגדרה הזאת היא לא ממש מספקת. אשמח לשמוע את דעותיכם בנושא - כל דיעה תתקבל בברכה. נ.ב. - שימו לב שאני מדברת על היסטוריה של לאומיות ולא מעוניינת לנתח את המצבים הפוליטיים של היום אלא אם זה מציג את הדיעה כלפי לאומיות (ולא את שאיפות פוליטיות!).
