לאבד את הזהות שלי

לא מאבדים זהות

ובטח שגם אי אפשר להחזיר זהות כי היא לא הולכת לשום מקום, כל עוד את מזהה את עצמך השאר הוא לא זהות אלא הרגל. אבל במשפט הזה אני לא מערערת ואפילו טיפה על הרגשות שאת חווה ובכל זאת רוצה שתנסי לחשוב על דימוי מסוים, זה אומנם עובד על כל "גוף" אבל נסתכל על גוף=דיסק, דיסק עגול עם נקודת אמצע שמסתובב סביב, תדמייני את זה או אפילו תניחי דיסק על האצבע ותסובבי אותו ותראי שאם תסמני נקודה על השוליים החיצוניים שלו ונקודה במרכז (במקרה הזה על קצה האצבע שלך) הנקודה בשוליים תעשה סיבובים גדולים ממיקום אחד לאחר והנקודה שבמרכז מקסימום משנה נקודת מבט (כמו שלכל נקודה על אצבע יש :) ) , אם תסמני רצף נקודות תראי בעצם שככל שהנקודה "שולית", יותר כך השינוי מבוטא יותר וככל שהיא "מרכזית" יותר היא פחות מבטאת את השינוי שבסיבוב הדיסק. אם הגעת עד כאן סחטין על הסבלנות :) הרעיון הוא שגם אצלנו הדברים שהם המהות שלנו, מרכז הכובד או כל כינוי אחר שתתני לזה, פחות מושפעים משינויים שנעשים בשוליים שלנו, השינוי קיים אבל הסחרחרה הרבה פחות משמעותית, הרבה פחות משנה. לו המצב היה אחרת לא היתה לנו זהות כלל רק רצף התנהגויות וזה כאמור לא המצב. השינוי הכי מהותי ובולט מתרחש בחיצוניות שלך עקב ירידה של 40 קילו (וכל הכבוד על ההתמדה והאהבה העצמית שלך שהבאת לשינוי) ומתוך החיצוניות השינוי מתכנס פנימה, ברור לחלוטין שההתנהגויות (שלב אחד פנימה מהחיצוניות) גם הן משתנות, הרגשות שבאים עוד פנימה גם הם משתנים, אבל המהות שלך, ההכי פנימית, הניצוץ האלוהי אם תרצי - לא משתנה כמעט. זו עדיין את שחווה חוויה אחרת בגוף שלך שהשתנה. מעבר לזה, נשאר רק האומץ, יש אומץ לשנות אבל גם אומץ להתמודד עם השינוי, עם ההשלכות של השינוי, עם האנשים והתגובות וכבר קראנו ממש כאן בפורום על מקרים של נשים שירדו במשקל והתקשו להתמודד עם כל זה וזה מחזיר את השאלות אלייך - במה שירת אותך להיות שמנה? למה חשוב לך שידעו ששקלת אחרת, שנראית אחרת? איזה מאפיינים חשוב לך שבני אדם יזהו בך? מה בדרך שבני אדם יראו בך נוגע לאיך שאת שוקלת? מהו הערך הנלווה? איזה חלקים בך תמיד יזוהו לך עם עצמך ואינם פיזיים? ואינם קשורים למשקל גוף וגודל? איזה חלקים "מוצקים" הם המהות שלך? כאלה שכמעט בלתי אפשרי לשנות? מי זו ליאור? ואלה באמת לא צרות של עשירים, זה למעשה הכי הכי בוער, אבל תנסי לשחק במגרש המשחקים הזה של גילוי עצמי, מפחיד לאללה, קשה לרב אבל גם מזכך, מהנה, מחזק, מגמיש, מחייה.
 
אני מצטרפת לצ'יקה ולכתומישמיש

להיות אדם שמןזה חלק ממי שאת, את מזדהה ומוגדרת לעיתים קרובות מאוד גם דרך המשקל שלך, זה בסדר גמור, זה בדיוק כמו שכל אחד מאיתונו מביט במראה ומזהה את עצמו.זה מפחיד נורא להביט במראה ולא לזהות את האדם הזה, זה משבר ואת כנראה ניצבת בפניו כרגע. כדי להיות שלם עם מי שאתה לוקח הרבה מאוד זמן, לרזות זה עוד יותר גרוע כי בישראל לפחות- לכל אחד יש גם מזהו להגיד על זה, כלומר השינוי הוא לא רק כשאת מביט הבמראה אלא גם החיצון משקף לך כל הזמן שאת "אחרת" בעיניו. זה שלב מבלבל מאוד ומפחיד מאוד, לשומן יש תפקיד בחיינו, לא סתם הוא שם- ולתת לו ללכת מבלי שויתרנו או מצאנו תחליפים לתפקיד שלו, לא עובד- מתישהו אנחונ מחזירים אותו כי לא מצאנו דרך אחרת או משהו אחר שימלא את תפקידו. מה את מרגישה? חשופה? לא מוגנת? שמצופה ממך עכשיו להתלבש אחרת? להתנהג אחרת? שאת פוחדת להשתנות ולאבד שליטה ? שהזהות שלך שהגדירה את עצמה כל כך הרבה שנים בדרך מסוימת צריכה לוותר על חלק ממנה ולמצוא דרכי הגדרה אחרות? אם לומר לך את האמת, אני חושבת שכל אדם שעובר שינוי חיצוני או פנימי שהוא דראסטי או משמעותי צריך באיזשהו שלב לקבל עזרה חיצונית כדי לעזור לו לטפל במה שהשינוי הזה אומר עבורו, איך להסתגל אליו. אוהבת אני
 
קידמו את מה שכתבת בשער אז נכנסתי

ואת לא יודעת מי אני אבל אני יודעת מי את (למדנו באותו התיכון) ואני רוצה לומר לך שהיום במקרה דיברתי עם חברים עלייך וסיפרנו עלייך למישהי שלא מכירה אותך, שהיא חברה שלנו מהאוניברסיטה וסיפרנו לה עלייך, על האופי שלך ועל כמה את מקסימה. אז הינה- אני מכירה אותך מהתיכון ואת מקסימה לא משנה כמה תעלי או כמה תורידי. קאפיש?
 
../images/Emo3.gifלא מגלה באינטרנט..

אבל קחי את מה שכתבתי כמחמאה- אני חושבת עלייך רק דברים טובים ואני לא היחידה!
 

eliya-l

New member
היי ילדה

אז מעבר לכל מה שכבר נאמר לך כאן ונאמרו מילים מדהימות הרי ש: הזהות שלך היא מי שאת בבפנוכו שלך ולא החיצוניות שלך. למדי לאהוב את מי שאת ולמדי לקבל את מי שאת במהות שלך, בערכיות שלך ולמדי לאהוב את עצמך על כל המכלול המורכב הזה שמכיל את מי שאת. כשתציליחי בזאת הרי שתמצאי גם את הזהות שלך שאותה לעולם לא תוכלי לאבד מפני שהיא ואת תהיינה סוף סוף אחת. ואם סתם אספר לך סיפור הרי שכשהייתי בגילך ובכל תקופת ילדותי ונערותי הייתי די חתיכה ואפופה במחזרים. מה אומר לך, תמיד חשבתי שהם רצים אחרי בגלל גופי ולא בגלל מי שאני - מוכר? קצת הפוך לא. בכל מקרה, בהחלטה מודעת התחלתי להשמין ולהשמין, הריון בגיל מאוחר ולידה הוסיפו "בלי עין הרע" למשקל עוד איזה ניתוחון גם כן עזר לי לעוד קצת תוספת ושלא לדבר על הפסקת עישון לפני ארבע חודשים שהזניקה אותי בכלל במעלה המשקל. כעת הגיע זמני ללכת בעקבותיך ולהשיל אי אלו תוספות נלבבות ממשקלי. המון בהצלחה לך במציאת מי שאת
 
משהו קטן על עצמי

חשבתי בדיוק כמוך. לא אני לעולם לא אהיה רזה
ומקבלת את זה בשמחה, אני רק רזה יותר ממה שהייתי. אבל שום דבר לא ישנה את מה שאנחנו, זה שהייתי שמנה הפך אותי למי שאני : סובלנית לאחר, מקבלת את הסביבה, אגב אנשים שהסתכלו עלי בעין עקומה כשהייתי שמנה יותר ובשלב מאוחר יותר ניסו להתחבר, מהם התרחקתי. מקווה שהבנת את הכוונה שלי
את לא תאבדי את עצמך, אין סיכוי, את מי שאת ולא משנה באיזו מידה
 

עופר 123

New member
על זהות ושכבות

חיינו רצופים שינויים. אנחנו מתחילים כתינוקות, גדלים לפעוטות, ילדים, מתבגרים, נערים, צעירים, בוגרים, מבוגרים, הורים לילדים, ילדים להורים מזדקנים וכו'. בדרך, גם הנפש וגם הגוף עוברים אין ספור שינויים - אנחנו מבינים יותר ומבינים פחות, רצים מהר יותר אך בסוף הולכים לאט, ובכל פעם נאלצים להסתגל לשינויים. חלק מן השינויים אנו מקבלים בשמחה, את חלקם בצער, ואת חלקם אנחנו לא מבינים לעולם. מה קורה לזהות שלנו במהלך כל הזמן הזה? היא לא משתנה, אלא נבנית, שכבות על גבי שכבות. עם כל שכבה שנוספת, אנו מגלים תובנות חדשות, לומדים התנהגויות מיוחדות וגם מסתגלים לשינויים על ידי בניית השכבה החדשה. כמו שכתבת - את לומדת את עצמך מחדש, אבל זה עדיין יש לך את "השכבה השמנה". את לא מאבדת את עצמך, אלא מוסיפה ידיעות והתנהגויות חדשות. איך מחזירים את הזהות? מעולם לא איבדת אותה. ליאור תישאר ליאור, עם קצת התנהגויות חדשות, עם הרבה מאוד מהמנהגים הישנים שהופכים אותך ל"ליאור", ועם טיפ-טיפה שאלות שתישארנה ללא מענה על אנשים שונים. בסופו של דבר - לא משנה כמה את שוקלת, אי אפשר שלא לאהוב אותך
.
גדול ע'
 
אני קוראת כל אחת מההודעות

רואה כמה כתבת, כמה השקעתם, כמה הוצאת מהלב ואני מאוד מאוד מודה לכם על זה. אני ממש קוראת את הדברים בדמעות, אתם צודקים בכל מה שאתם אומרים, אני עדיין אני עם כל השגעונות והשטויות. אני פשוט מסתגלת למשהו שונה בחיים שמשפיע על עוד גורמים רבים. אני באמת חושבת שהגעתי לתהליך הזה מאהבה מאוד גדולה, מאמינה שאני עושה את זה בדרך הכי נכונה, לאט ובטוח. תודה לכם שאתם לא שופטים, לא מבקרים ומקבלים אותי בדיוק כמו שאני. תודה.
 
למרות שכבר אמרו לך הכל

אני רוצה לחזק את ידייך, ובאותה הזדמנות גם את ידי שלי, כי זה זהה לחלוטין, התחושה שהשינוי החיצוני ישנה אותי מבפנים היא גם נכונה וגם לא נכונה, כמו שכולנו מנסים לומר כאן שאדם שמן אינו שונה בכלום מאדם רזה, כמה מפתיע, אבל מצד שני, כן השינוי הזה כן משפיע עלינו באופן כזה או אחר, אולי זה רק שינוי קוסמטי תרתי משמע, אבל שינוי קטן כזה, שגם משנה לנו את התנועה, התנוחה, שפת הגוף וכד'. מצד שני אנשים לא נוטים להשתנות (לפעמים זה חבל), לכן המהות הפנימית בוודאי נשארת כפי שהיא, הכי אותנטית ומקורית. יצא קצת מבולבל, לא נורא. כל המחשבות האלו שהעלית נובעות ממי שאת ובוודאי יתפתחו על פי ראיית העולם שלך. לכן בעיני זה תהליך רצוי ומבורך. חוץ מזה זוכרת את הויכוח שלא התכוונתי אליו שהיה לנו לפני כמה חודשים? אז זו הודעה שממש ייחלתי לה. אני שמחה בשבילך ושמחה שכתבת את זה. המון בהצלחה.
 
../images/Emo24.gif

ההודעה נכתבה במחשבה על ההבטחה שניתנה בשרשור ההוא. והמון בהצלחה. אני במסרים אם תרצי לשתף.
 
ליאור יפתי

אני כ"כ גאה בך!!! את פשוט מדהימה וכל הכבוד לך על הכח רצון שלך. הצבת לך מטרה ואת עומדת בה יפה. זה מאוד לגיטימי שתרגישי שאת מאבדת את עצמך- את עוברת כרגע שינויים פיזים ונפשיים כאחד. כמו שאמרת יש כאלה שיאמרו לך שזה צרות של עשירים אבל מי כמונו יודעים שזה תהליך ארוך וקשה. ולגבי הגברים, זה ידוע שרוב העולם שלנו מודד אנשים ושופט אותך לפי המראה החיצוני שלהם. כמעט ואף אדם לא מנסה להכיר את חברו מבפנים וחבל. בתוך כל אדם יש עולם ומלואו שלא מודעים לזה. ברגע שאנשים יתחילו להבין, עולמנו יראה שונה וטוב יותר. וממה את חוששת לגבי הפורום? שלא תהיה לך את הזכות לנהל אותו? אז אני אומרת לך בשם הועד, החברים וההנהלה שגם אם תהיי רזה במשקל 60 ק' אנחנו לא נוותר עלייך!!! את נכס למקום הזה. האישיות שלך כובשת כל לב. תזכרי דבר אחד: אני ~
~ אותך! ואת בחורה מדהימה, מקסימה איכפתית, אוהבת, דאגנית ונשמה יפה. גם אם תורידי במשקל זה לא מוריד מערכך ולכן את נשארת אותה ליאור פשוט בגירסה מצומצמת
תעלי לעצמך חיוך על השפתיים וצאי לרחוב בגאווה מלאה ותצעקי לעולם שאת מ-ה-מ-מ-ת!!! ושימי לב שאוגוסט מתחיל להתקרב...
 

Blue Rose

New member
כשיש זמן בין אוכל לטיול

אני קופצת לקרוא... והפעם גם לכתוב... זהות.... זה מה שאומר מי שטס להודו כדי "למצוא את עצמו" את עצמך את מצאת כבר מזמן, בחורה צעירה- כל כך בטוחה בעצמה, חכמה ומצחיקה, חייכנית ונעימה.... השאלות של איך ישפיע עלי? ומה היה אם? קיימות אצל כולנו... בכל שלב חשוב בחיים- למשל לידה (לפני 9 חודשים פחות יומיים)- מאותו רגע כל כך הרבה שאלות על עצמי עלו...ולמרות שאני במצב הזה כבר 9 חודשים- זה כאילו שזה רק קרה- והוא גדל כל כך מהר וכל הזמן אני לומדת דברים חדשים עליו ועלי... כך גם את, חל שינוי בחיים שלך- לא משנה איזה. זה יגרום לך להביט אחורה- קדימה ולשאול את עצמך שאלות... ואת יודעת מה אני גיליתי...? השינוי הוא חלק מאיתנו, הוא התפתחות שלנו, וניתן רק לקבלו ולברך עליו- אבל הוא לא ישנה את מי שאת באמת. פלוס או מינוס 40, ואפילו 100 ק"ג- אני בטוחה שעדיין תתאימי לתאור שלך מתחילת ההודעה. מעריצה (אותך, לא את המשקל שלך)! רוזי!
 
תהני מהמראה החדש

עברתי את אותו התהליך.... נכון שזה כיף לקנות בגדים נורמלים סוף סוף.... ותזכירי שבפנים נשארת אותה ליאור...
 
למעלה