לאבד את הזהות שלי

[ילדה של החיים19]

לאבד את הזהות שלי

עד היום לא כל כך הצלחתי לכתוב על תהליך הירידה במשקל. לא ידעתי מה לכתוב, מלבד העובדה שאני גאה בעצמי שאני עומדת ביעדים שהצבתי לעצמי, אני מוצאת את עצמי ניצבת מול התמודדות שלא צפיתי. יש שיגידו "צרות של עשירים" ויבטלו את דברי, לא אליהם אני כותבת. ב7 חודשים האחרונים הורדתי 40 קילו (39 אבל מי סופר). 40 קילו זה משמעותי, זה כבר משנה אותי לגמרי. פתאום אני יכולה לשבת רגל על רגל, אני פחות מתנשפת, אני יותר נמרצת. וזאת הייתה המטרה שלי- הבריאות, להחזיר לעצמי את הקלילות שהייתה לי. וכמובן שתגובות לא אחרו לבוא, ומי כמוכם יודע שאני לא אוהבת שאומרים לי "איזה יופי" "עוד קצת ותראי פצצה" וכו'. וזה שכולם מרשים לעצמם כל הזמן להכנס לך לדיאטה, ולשאול ולחקור ולהגיד שאולי זה לא טוב שהארוחה העיקרית היא בערב, ושאולי אני לא אוכלת מספיק. נמאס לי. אני לא רוצה שהמשקל שלי יהיה לנחלת הכלל. אני לא רוצה שיתעסקו לי בו. אם אני רוצה אני מבקשת (תשאלו את דיקלה שמונתה לא פעם למפקדת על מה שאני מכניסה לפה). ועכשיו, שאפילו במראה אני מתחילה לראות קצת שינוי, שהבגדים הישנים כבר נראים ממש מגוכחים, אני מתחילה לאבד את הזהות שלי. כל חיי הייתי שמנה, כל חיי הכרתי את עצמי ככה והעולם הכיר אותי ככה. אני מתחילה לחשוב, מה עם אלך בעוד חצי שנה ברחוב ואפגוש מישהו שהיה איתי בתיכון והוא לא יכיר אותי? מעצבן אותי שמי שמכיר אותי היום לא הכיר את מי שהייתי אז, מטרידות אותי המחשבות האם האנשים שבקשר איתי היום היו מתקרבים אלי גם אז. כל מיני מחשבות מטופשות, אך אני מרגישה שאני צריכה להכיר את עצמי מחדש, עדיין שמנה שלא תבינו לא נכון, אבל מתכווצת. אחרת. הכל משתנה פתאום, אופן הישיבה, אופן ההליכה, אופן האכילה, המאכלים האהובים, התחושה לגבי עצמי, הגברים שמתחילים איתי, הנשים שמסתכלות עלי, ההורים, הקניות, הבגדים, המחשבות על הפורום, החיבה לשמנים (שלא תבינו לא נכון היא רק גוברת מיום ליום). איך מחזירים את הזהות?

 

[דניאלההה]

תיראי

את עשית שינוי משמעותי במראה החיצוני. אי אפשר להתעלם מהעובדה הזו שזה קיצוני ושונה. אי אפשר לא לצפות מאנשים להעיר לך כי זה טבע העולם להראות נפלא ולהרגיש נפלא רואים בהרגשה שלך מרגישים אותך גם תתפלאי בטלפון. אפילו הודעותייך שונות. כי את השתנית מעבר לעובדה שהתבגרת ואינך אותה ילדה בת 19 אם כי אישה בשלה הרבה מעבר למה שהיה בעבר. אני אישית גאה בך מאוד על אותו שינוי אישי שאת עברת ועוברת. אנשים צריכים לדעת את עצמם ואת גבולם אם בשומן ואם באופן אישי . למרות הקבלה הנהדרת של להיות שמן גם לנו כאדם צריך גבולות. אוהבתותך וגאה בך

 

[ד י ק ל ה היחידה]

כפרות על היופי!

קודם כל הנה עוד הזדמנות להגיד לך כמה אני גאה בך ומעריצה אותך על היכולת הזו להתמיד ולדבוק במטרה! ועכשיו אספר לך על איבוד הזהות שלי. אני כל כך כל כך כל כך!!!!!!! מבינה אותך שאין לך מושג. כשהייתי בת 15 בערך.. עשיתי דיאטה מסודרת אצל דיאטנית (היחידה בחיי) והפחתתי 30 קילו ממשקלי. שקלתי 60 קילו ונהייתי רזה לכל דבר בביה"ס התחילו השאלות.. המון מחמאות וה"איזה יופי נהיית פצצה" ו"איךך נראית לפני.. כאילו את עומדת להתפוצץ" הבגדים.. תמיד הייתי כזו מטורפת עם הבגדים.. ופתאום אין לי מה ללבוש. הכל גדול.. הבגדים כבר לא שלי.. אני הולכת ברחוב וגברים מתחילים איתי.. גם זה היה חדש ופתאום נכנסתי ללחץ. ובמקום לשמוח על הירידה המיוחלת הזו.. להרגיש הרבה יותר טוב כרזה משמנה (כי זה מה שהכניסו לראש שצריך להיות) הרגשתי הכי עצובה בעולם. הרגשתי שאנשים רוצים בקרבתי רק כי אני רזה, נכנסתי למעין מחשבה שבכלל לא אהבו אותי כשמנה וריחמו עליי.. וכמה מהמשפטים שאמרו לי בחודש היחיד הזה שבו הייתי רזה מהדהדים לי עד היום בראש ומטרידים אותי כשאני שוב שמנה ויטרידו לעולם (2,3 משפטים מזעזעים שבאו דווקא מהמשפחה הקרובה) ואז..? אז התחלתי להעלות הכל חזרה (וחסר לך שתעש כמוני) העלתי כל מה שהורדתי בעבודה קשה של כמה חודשים בחודש אחד. אכלתי בכוח. אכלתי הכל ולא חישבנתי רציתי לחזור להיות דיקלה הישנה.. שמכירים ואוהבים אני חושבת שירידה כזו גדולה ומשמעותית צריכה להגיע בליווי טיפול פסיכולוגי. במיוחד כשמדובר בגיל כזה צעיר שאני הייתי בו אני חושבת שהדיאטה ההיא וההשלכות שלה, גרמו לי לטראומה וההוכחה לכך היא שעד היום מעולם א עשיתי שוב דיאטה ורק המחשבה על זה מלחיצה אותי.. (וגם לאבד את כל הבגדים

) בקיצור ילדה יפה.. היית יפה לפני הדיאטה וגם עכשיו אחריה ובכלל את הכי יפה במפנים!!!!

 

[ילדה של החיים19]

ממש מזדהה עם דבריך:

"הרגשתי שאנשים רוצים בקרבתי רק כי אני רזה, נכנסתי למעין מחשבה שבכלל לא אהבו אותי "...

 

[ד י ק ל ה היחידה]

אז היום.. ממרום משקלי

אני רוצה להגיד לך שאהבתי אותך המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן כשהיית שמנה והיום אני אוהבת אותך עוד יותר! (ולא בגלל שאת רזה אלא כי ההתאהבות גדלה מיום ליום) מתי יגיע ה18............................

 

[polegra]

חיכיתי להודעה הזו

בשקט בשקט מהצד אני צופה בשינויים שעוברים עלייך גם אם לא אומרת לך כלום כפעמים המעטות שנפגשנו אני יכולה להגיד לך מנסיון של מה שאני עברתי שזה אכן נראה כמו שינוי של הזהות העצמית אבל בעצם זה לא...אנחנו משתנים כל מהלך חיינו ההבדל הוא שפה השינוי הפנימי מלווה בשינוי חיצוני שנותן לזה יתר תוקף כל שינוי בחיים שלנו...לימודים עבודה אפילו פורום שבוא אנחנו בוחרים לגלוש ילווה בשינוי שלנו עצמנו אם זה הסתגלות לסביבה חדשה אנשים חדשים חומר חדש כל דבר משפיע אני מי ומה שאנחנו לא לחינם יש פה הודעות שמראות שבתחילת הדרך אנשים פה מעלים במשקל..לא כי הפורום דוחף להם אוכל אלה כי הם מרשים לעצמם דברים אחרים מבחינה התנהגותית את בחרת ללכך בכיוון של שינוי אורך חיים למען הבריאות שלך זו החלטה חזקה שגוררת שינוי מהותי של רוב ההרגלים שלך עד היום אם זה הרגלי אכילה הרגלי בילוי הרגלי פעילות שכל אלה בעצם ביטוי חיצוני לשינוי הגדול מכולם שינוי הרגלים מחשבתיים אני מאמינה שבחודשים האלה יצא לך להכיר את האני עצמי שלך יותר טוב להבין מעיין נובעת האכילה ומה היא מסמלת עבורך להגיע למצב שבו אפילו האוכל האהוב הוא פתאום מאכל אחר לגמרי ממה שהיה כל השנים ולהכיר מולך ליאור אחרת ההורדה המשמעותית שלך במשקל נותנת אישור לכל השינויים האלה שעוברים עלייך כבר מזמן אמרתי שההבדל בין רזים לשמנים זה שעלינו רואים את הבעיות שלנו שבאות ליידי ביטוי סופי בשומן שלנו ולכן הסביבה מרשה לעצמה להתערב ולהעיר לנו הערות כך גם כשאת מרזה..רואים את השינוי במתחולל בך והם מרשים לעצמם להעיר על זה להגיב לשבח זה לא משנה מה...העיקר להתערב לקחת חלק הזהות שלך כליאור היא אחרת ממה שהיית 40 קילו יותר אבל לא בגלל המשקל בגלל השינויים המחשבתיים את לא צריכה להרגיש שונה בגלל המשקל כשהיית 40 קילו יותר...לא היית שונה כי את שמנה אז עכשיו בטח ובטח לא את לא מאבד את הזהות השמנה שלך....לצערי זה שינוי שלוקח לו הרבה זמן לשקוע...אם בכלל.... אבל את צריכה להבין שמי שבאמת מכיר אותך ונמצא בחברתך אף פעם לא הכיר את ליאור השמנה..הוא הכיר את ליאור את המכלול את מי שאת חיצונית ופנימית כאחד ועכשיו? מי שמכיר את ליאור פחות 40 קילו לא מכיר את ליאור הרזה יותר..הוא מכיר את ליאור אחרי שינוי מסויים אבל עדיין מכיר את המכלול...את האופי את המראה..את השילוב המקסים הזה שיש לו כותרת אחת קטנה ופשוטה שלא מראה על כל מה שהוא צפון בתוכו..את ליאור אז נכון...יש גברים שעכשיו 40 קילו את נראית עבורם יותר מושכת...אז מה??? כשהיית 40 קילו יותר שפטת את אלה שאוהבים אותך בשל שומנייך?? לא , אז למה להתחיל עכשיו לשפוט את אלה שאוהבים את גופך כפי שהוא משתקף היום? ונשים ...תמיד הסתכלו ותמיד יסתכלו..שמנה או רזה זה לא משנה את צריכה להתרגל לליאור החדשה במראה ובאופי כאחד לאהוב אותה לחבק אותה ולהבין שבעצם זה אומר שהגעת לשלב שהטמעת בתוכך חלק גדול משינוי אורך החיים הוא כבר כל כך חלק ממך שאת מרגישה שיש בך נטע זר אז הוא לא זר לך...הוא פשוט שונה ממה שהכרת עד היום הוא עיצב אותך וזה עוד חלק בתבגרות יש לנו נקודות ציון בחיים שאנחנו יכולים להצביע אליהם ולומר..כן זה שינה אותי ראי את זה כעוד נקודת מפנה שממנה את צומחת וגדלה שמחה על השינויים שאת עוברת ומחבקת אותך חזק חזק ההודעה הזו היא חל גדול מהשינוי....אם זכור לי גם אני כתבתי כזאת אוהבת טלי

 

[ילדה של החיים19]

אמרת כמה דברים מאוד מחזקים

ומאוד נכונים ויש לך דרך מקסימה להסתכלות על הדברים.

 

[רוח הנסיך ארטוד]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[קרנוש טיקה]

בתור אחת שלא הכירה אותך לפני הדיאטה

אני רוצה לומר כמה מילים... אני בטוחה במאה אחוזים שהאהבה שלי אלייך לא היתה משתנה או הרצון להיות בקירבתך אם הייתי מכירה אותך לפני, יש באישיות שלך משהו מושך (לא לא עברתי לצד השני

), מרתק... מהרגע הראשון שנפגשנו היה קליק (תקני אותי אם אני טועה)-זה היה בטיול האחרון בקיץ. למען האמת ראיתי אותך לראשונה עוד לפני שלקחתי חלק בפורום הזה, ראיתי אותך בטקס של תפוז בשנה שעברה וכבר אז רציתי לבוא ולברך אותך על הזכיה אבל התביישתי... שלא תחשבי לעולם שמה שהיית אז ישתנה רק בגלל הדיאטה, אולי הביטחון העצמי כן אבל האני האמיתי שלך לעולם לא ישתנה! מה שכן משתנה זה היחס מהאנשים שלא מכירים אותך ואני אסביר את דברי... היתה אחת בפורום חתונות שכתבה שהיא הורידה 28 קילו לקראת החתונה ושמה תמונה של לפני ואחרי והיא באמת נראתה יופי בחתונתה! אבל היא הוסיפה שלפני שהיא רזתה אנשים פחות חששו לגשת אליה, היא נראתה יותר חמימה ונחמדה ועכשיו שהיא רזה אנשים נרתעים ואולי חושבים שהיא סנובית במובן זה או אחר... מוזר אבל זה ככה. מה שאני מנסה לומר לך יקירתי שהאור שאת מפיצה בא בכל גודל שלא תיהי והכי חשוב זה באמת לא לאבד את ה"אני" שלך, להשאר נאמנה למקורות שלך כי ככה באמת אני אוהבת אותך. ועוד דבר קטנטן- זה באמת מרגיז שאנשים נכנסים לך לדיאטה ולאורך החיים שאת בוחרת לעצמך- לכן החלטתי שכאשר אני נמצאת בדיאטה אני שומרת את זה לעצמי ולא אומרת לאף אחד ככה אף אחד לא נכנס לי לצלחת ולכיבה ומסתכל על כל קוביית שוקולד שמתגנבת לי לפה אוהבת

קרן.

 

[ילדה של החיים19]

גם אני שומרת לעצמי../images/Emo13.gif

אבל מה לעשות אחרי 40 קילו גם מי שלא מכיר אותי ניגש להעיר הערה. וזה מוביל לשיחות על הדיאטה שאני עושה והסברים שלא תמיד את במצב הרוח לתת.

 

[רוח הנסיך ארטוד]

אז אל תתני../images/Emo98.gif

ככה זה אהבלים - תמיד שואלים שאלות מטומטמות.

 

[KelsoHot]

למה שאלות מטומטמות??

אני מאמינה באמת ובתמים שאנשים שניגשים להחמיא ושואלים שאלות עושים זאת בדרך כלל מתוך פרגון והתעניינות גרידא. אני יודעת כמה מעצבן ומעיק זה יכול להיות מנסיוני, אבל בתור בחורה שמנה, הרבה פעמים אני עצמי מסתקרנת כיצד מישהי ממכרותיי הצליחה להשיל כל כך הרבה ממשקלה. לאן נעלמת הסולידריות כשאנחנו באמת עשויים לעזור לחברינו השמנים?

 

[רוח הנסיך ארטוד]

אבל, מה פתאום להשיל??../images/Emo12.gif

לא קראת "מעריף" יום חמישי? שמנים חיים יותר...

יאללה, יאללה חאפלה עכשיו!!

 

[מיקיס]

שאלה טובה...

ראשית, הרשי לי לברך אותך... אני יודעת כמה זה קשה, ובאמת מגיע לך כל הכבוד. שינוי זה לא המושג המתאים, כי אם "מהפך"... ושום דבר כבר לא יחזור להיות כמו קודם. לטובה או לרעה. אני מאוד מקווה שיש לך סביבה תומכת ומפרגנת, כי זה הכי חשוב... תהני ותפצי את עצמך, כי זה מגיע לך... אני מדברת מניסיון, ודרכו אנסה להשיב לכמה מהרהורייך: אם השינוי ממש משמעותי, לא יזהו אותך. תהפכי לנושאי שיחה של אנשים ואולי בהתחלה אפילו תרגישי סוג של סלבריטי. אולי גם אח"כ כמה "נשמות טובות" ימציאו עלייך כל מיני דברים.זה מלהיב אך באיזשהוא שלב יתחיל להלחיץ. האנשים ( בעיקר הגברים ) שמתחילים איתך היום, בפירוש לא היו מתחילים איתך אז - בדקתי את הנושא לעומק, על בשרי, עצוב אבל נכון... ואני מקווה מאוד בשביל, שלא תרגישי כמוני: אמנם מחוזרת בטירוף, מקבלת מחמאות בלי סוף, חברה טובה של כל מנהלי חנויות הבגדים בקניונים ברחבי גוש דן, מידה 38 ( לשעבר 54 ), מגשימה את כל החלומות שלא חשבתי אי פעם שאגשים מבחינת המראה...אבל........................מרגישה חסרת עומק, ריקנית, בודדה ( למרות שמוקפת אנשים ) ונטולת שמחת חיים... אני בטוחה שאם הייתי הולכת לטיפול פסיכולוגי, המצב שלי היה הרבה יותר טוב ונכון. בכל מקרה, אם את צריכה תמיכה, אני כאן. בהצלחה!!!!

 

[פארש]

את

גם מזכירה לי את עצמי בתקופות שונות. אני אף פעם לא הייתי שמנה אבל הרבה זמן ממש לא בניתי על המראה החיצוני שלי שימשוך אנשים אלי, בניתי על האישיות שלי , על יכולות השיחה, המראה החיצוני לא היה זה שעזר.. שמתי לב שבתקופת שאני מרגישה יותר טוב עם איך שאני נראית , זה בא בדיוק מתוך התחושות שאת מתארת הרגשתי כמו שאת מספרת מילה במילה, חסרת עומק, ריקנית בודדה. ל]עמים חשבתי אולי אני אזניח את עצמי שאנשים ינסו להכיר אותי לעומק ולא באופן שטוח, אבל כבר לא האמנתי שיש עומק. הרשי לי לספר לך שזה תהליך מדהים של למידה בו מוצאים את האיזון ומוצאים אותו אבל את צריכה לבחור בחיפוש אחר אותו איזון ותגיעי אליו, אני מאמינה בעצמי ובמה שיש לי להציע גם מבפנים וגם מבחוץ ואת יודעת מה מצחיק - טכנית עם הגיל ושינויים טבעיים - העור החלק הנערות והרעננות כבר נפרדים ממני - אבל אני מרגישה כלכ ךכ טוב עם עצמי כאדם עם מי שאני וגם - כן - עם איך שאני נראית. בהצלחה מותק רק תחליטי ותגיעי לשם

 

[קיבוצניקיית]

מותק...

קודם כל, כל הכבוד! (מאוד מקנאה!!!) דבר שני... זאת את! ליאור הקופצנית המצחיקה! כל פעם שאני רואה אותך יש לי חיוך מאוזן לאוזן! זה לא ישתנה... זה לא משנה אם את שמנה....רזה... זאת את!

 

[lizush]

ילדה יפה...

משל קטן.. X אחד תמיד רצה להיות Y. היה נראה לו מאוד כיף ומאתגר לעמוד על רגל אחד ולשמוע אנשים קוראים בשמו כל הזמן "וואיי וואיי..." ואז, אחרי התלבטויות רבות בנוגע לזהותו, הוא החליט להפוך ל Y ונעמד על רגל אחת (וזה לא קל לעמוד על רגל אחת) וכל הXים האחרים קינאו בו... זמן רב היה X מחופש, עד שהרגיש שהוא שכח מה זה להיות הוא... פתאום הוא היה אחר, שונה ממה שאיי פעם היה ולכן כולם התייחסו אליו כך. הוא ידע שהוא בסך הכל X שמחופש ל Y, אבל הסביבה שלו התייחסה אליו כאל Y לכל דבר... והוא היה מאוד עצוב... לא היה לו כיף להיות Y, כי זה כואב להיות על רגל אחת המון זמן וגם אנשים עצובים בוכים את השם שלך, מצד שני הוא שכח מה זה להיות X... זה לא פשוט לשים שתי רגליים על הריצפה... אנשים רבים מפחדים משינויים, מפחדים משינוי ה"אני" הקודם שהם הכירו (וגם אהבו בדרך כלל) וחוששים לנסות ולהיות דברים חדשים. החדש הוא לפעמים מפחיד ומרתיע ולפעמים מלהיב, תלוי מתי ואיך אנחנו בוחנים את הדברים. הטיפ שלי אליך הוא לנסות להיות Z - לבצע אינטגרציה חדשה של שתי העולמות - מהעולם הפנימי שהכרת והמהעולם החיצוני החדש לך, להכיר את Z לכל העולם ולהתרגש שיש בך את היכולות להיות משהו חדש ומיוחד מבלי לאבד את הדברים הטובים שהיו בעולם הישן...

אני גאה בך, הדיאטה הזו לא תשנה אותך, מקסימום... תגדיל אותך.. (ולא תרתי משמע הפעם..)

 

[polegra]

כתבת מדהים!!! אהבתי!

 

[lizush]

איזה כיף

לשמוע מחמאה כזו דווקא ממך (הכותבת הנהדרת) תודה

 

[chicka]

מנסה לענות לך...

ליאורי, כבר כמה שעות אני מתחבטת במה אני רוצה למעשה לכתוב לך. אין ספק שהשינוי הפיזי משפיע ברמה הנפשית. הלוואי והייתי מוצאת את סוד הקסם שהיה יכול לנטרל את התהליך הזה שנקרא גוף-נפש. אני מניחה שבטחון עצמי מאד גבוה היה מסוגל לקבל את התהליך כאילו הוא דבר טבעי לחלוטין ובכל זאת, לכולנו יש את הקשיים שלנו, אפילו ברגעים הכי חזקים. אני יודעת שההשמנה שלי, ללא שום קשר לאהבה שלי לעצמי, היא ההתמודדות שלי לכל החיים - בטוב וברע ואותן הסיטואציות האלו שפתאום מגלים שכל הבגדים גדולים, שמקבלים אין ספור מחמאות כאילו הבן-אדם שהיה שם קודם הוא לא אותו אדם, מעוררות שאלות.וגם לי, כמו דיקלה, קרה בדיוק אותו דבר - ירדתי במשקל ופתאום הייתי רזה ומאד זרה לעצמי. לא הבנתי איפה הנגה שהייתה שם קודם. מה גם, שפתאום הבנתי שהאושר לא מחכה לי בפינה ולמעשה, בכלל לא הייתי מאושרת. ואז עליתי הכל. אבל את חכמה והתהליך שהבשיל אצלך הגיע לנקודת השיא עם הירידה במשקל, אני מאמינה שזהו התהליך הכי נכון למעשה לרדת במשקל - מהמקום המאד אישי הזה ואילו יכולת להעלים את זה כלפיי חוץ ורק להרגיש כמו שאת מרגישה עכשיו, אולי היית אפילו בוחרת באופציה הזו. אני מאמינה שזהות היא דבר מאד פנימי וזה יבוא כלפיי חוץ בכל ורסיה שלא תהיי בה באופן פיזי. יכול להיות שאולי יהיה קצת קשה בהתחלה, אבל אני בטוחה שליאור השדה הקטנה והשובבה עדיין שם במלוא מרצה. אז אני מאחלת לך להנות מכל רגע ולהיות הכי גאה בעצמך בעולם. מבחינתי, את הבחורה הראשונה בעולם שעשתה את זה בדיוק כפי שאני הייתי רוצה לעשות את זה. מאהבה.

ענק, נגה