לאבא שלי

idani2222

New member
תל אביב 10 ההערה המטופשת שלך היתה מיותרת!

"נראה לי שירשת מאביך את התכונה להיות מרוכז רק בעצמך ובניגוד אליו אולי גם את היכולת לפברק ולשקר. אכן ערכים דתיים נעלים. " ..
 

טיףטף2

New member


ד"א,לאן נעלמת לי?:-O
 
השורות מדברות אל הפחד שלי כאבא הומוסקסואל

אני לא יודע מי כתב את השורות האלו, אבל השורות מדברות אל הפחד שלי כאבא הומוסקסואל. כשהתחתנתי, הקמתי משפחה והבאתי ילדים לעולם לקחתי על עצמי אחריות עצומה להיות אבא. הילדים שלי, כמו חלק גדול מקוראי הפורום מתחנכים ע"פ ערכי הדת לא הולכים ע"פ רכשי הלב או ע"פ גחמות התשוקה. הקרב הזה עם היצר, הרצון שלי לעשות ברוגז עם הקב"ה והרצון להאמין שהילדים שלי יקבלו אותי איך שאני כי אנחנו אוהבים .... זה רצון שקרי. לכותב שורות אלו באשר הוא - תודה רבה. ואם אכן אתה ילד ואביך בחר בדרכו - כאן לא המקום לנהל איתו את השיחה הזו. ובכל זאת הייתי ממליץ לך לקבל את אביך באשר הוא - משפחה לא בוחרים - מקבלים ואוהבים. תכבד אותו, בא אליו בשיחה בוגרת ומכובדת ואני מאמין שהוא יכבד אותך ואת רצונך.
 

benofgay

New member
אם יש לך ילדים

אז פשוט אל תגלה להם שאתה כזה. גם אם אתה מחליט לעזוב, הם יכולים לא לדעת, זה עדיף מלדעת ולחשוב כל הזמן על אבא שלך שחי בתוך משהו שאתה ממש ממש שונא. אם אבא שלי היה לוקח אותי, בלי להכריח אותי להיות חלק מה'משפחה החדשה' שלו, הייתי שמח
 
משהו לא בסדר אצל ילד ש"ממש שונא" הומוסקסואליו

ת. צריך לטפל בבעיה האמיתית, והיא ההומופוביה של הילד, ולא באבא. מצד שני, גם אבא גרוש סטרייט (לא הומו), שמתחתן עם אשה שניה, גורם אי-נוחות לילד, משום שלילד יש כבר אמא, והוא לא צריך/רוצה אמא חדשה. דווקא אבא שהלך לגור עם גבר מציב פחות בעיות לילד שלו, משום שהילד לא רואה בבן הזוג של האבא כתחליף לאמא שלו.
 
איזו אטימות וחוסר רגישות !

יש לך ילדים? חשבת על ילד בגיל ההיתבגרות? ילד שעובר זעזוע משפחתי, ערכי ותודעתי - כל היציבות שחי עליה נעלמה. הזהות האישית והמינית שלו נבחנת בגיל הזה - ומתערערת כאחד. הוא שונא את מה שאבא שלו הכניס לו לחיים ושיבש אותם. אני משוכנע שאתה וחברים נוספים בקבלת הפנים המתנצחת והאגרסיבית מצדיקים את השינאה להומואים. אולי כמו אבא של הילד, הפגנתם חוסר רגישות.
 
כמובן שצריך לתקן. אסור לשנוא בכלל

כמובן שאם הילד פנה כאן בקול זעקה כאובת עלינו לעזור לו. החל בלהקל עליו לקבל את אביו ולהבין את המצב המורכב שאבין מצוי בו והלאה בלהבין לאן הוא ניקלע כילד, כבן של אבא הומו שיצא מהארון ועבר לחיות חיים "אסורים" ע"פ משנת חייו של הילד. מאליו, ברגע שנקרב את הילד לעצמו ולאביו גם השינאה שלו תפחת או תעלם. זו דעתי.
 

ספר יקר

New member
נולדנו הומואים כמו שילד אוטיסט נולד אוטיסט

ואנחנו לא צריכים להיות רגישים כשאנחנו מציגים לעולם את מי שאנחנו.
 
אני לא חושב שנולדנו הומואים

א. אני לא חושב שנולדנו הומואיםן אלא שזה גורם סביבתי שעיצב ובנה את זהותנו. לכל אחד יש נטייה לכאן ולכאן מי יותר ומי פחות. אבל גורמים סביבתיים כמו חוסר באבא או בזהות גברית ברורה בגלאים ה"מעצבים" מושכת את הילד להיות הומו. ב. במקרה של שירשור זה אתם לא מסבירים לעולם מי ואיך אנחנו אתם מיתנצחים עם ילד בן 12 שפנה אלינו מתוך מצוקה. ומה הראתם לו? איזה מן אנשים אנחנו - אטומים ואפילו אלימים (מילולית) בדיוק כמו שהוא רואה את אבא שלו חסר התחשבות כלפיו. (ואני לא מביע את דעתי על האבא שלו אלא מתאר את מה שמרגיש הילד)
 
א. התאוריות האלה אבד עליהן הכלח. ב.

ב. אתה אכול רגשות אשמה ולכן אתה אינך כשיר לשפוט בנושא זה. אדם שאינו מעורב בבעיית יציאה מהארון אל בנו, ייתכן עצה טובה יותר מעצתך.
 

ספר יקר

New member
גנטי או סביבתי - לא משנה

(מה שחשוב לומר, זה שתאוריית האב הנעדר נמצאה לא נכונה, בכל מקרה) , מה שחשוב זה, שהנטייה היא עובדה מוגמרת ולא נתונה לבחירת האדם.
 
הדבר הקשה ביותר הוא הסוד והשקר לייקרים לי

ילד יקר, אם הייתי מחליט לצאת מהארון או לפחות לעזוב את הבית ... עם גבר .... הייתי לפני הכל יושב עם ילדי ועם אישתי - אלו האנשים היקרים לי מכל ומסביר להם באיזה מצב אני נמצא ולאן אני מוביל אותנו. זה לא פשוט ואני אכן חס על ילדי ומוותר על תשוקתי ולא עושה את זה. כאדם מאמין אני מאמין שאוכל למצוא את הכוחות להמשיך את חיי כך על אף תשוקתי. יחד עם זה דע לך - זה קשה מאד. לא פעם זה קשה עד מוות - לתשוקה ולייצר יש כוח הרסני שמקונן בי וקורא לי בכל רגע. קורא לשבור את הכלים, לעשות ברוגז עם אלוקים, ברוגז עם הקושי והחיים וללכת עם צו ריגשותי. אבל כשאני מגיע הביתה ....אין יקר מזה, המצברים מתמלאים ליום חדש של מאבק. אל תדון את אביך על שלא היה חזק מספיק לחיות בסוד או בשקר. אל תקשה על אבא שלך שלא הצליח או הסכים למשוך עוד ועוד את החיים ההם שהיו לו. אני מניח שאמא שלך היא אישה נפלאה וגם היתה רעיה טובה. ובכל זאת אביך עשה את הבחירה שלו. בהצלחה לך עם ההיתמודדות שלך עם אביך ועם חייך החדשים. ואם אפשר לבקש - אנא בלי כעס ושינאה. זה רק יקשה עליך להיתמודד.
 

idani2222

New member
ילד כנסססססססססססססססס


היי ילד תקשיב מאמי קראתי את מה שכתבת ואני באמת לא יודע מה לכתוב לך היה עצוב מאוד לראות את מה שכתבת אני רק מאחל לך שתהיה מאושר ותזכור תמיד שאבא שלך אוהב אותך נטייה הומוסקסואלית זה לא דבר פשוט זה דבר מאוד מורכב. הכי חשוב שאל תשנא אותו למרות שניראה שהוא עזב אותך והכל תנסה לא לשפוט אותו למרות שזה לא פשוט תזכור שאתה לא לבד ואמא איתך ואני בטוח שגם האחים שלך ניכר מסגנון הכתיבה שלך שאתה בחור מאוד חכם בעל אינטלגנציה ריגשית גבוהה. ועוד משהו קטן.. אל תתיחס לכמה טיפוסים פה שמאשימים אותך .. אם תצטרך לדבר אני כאן בשבילך י'
 

benofgay

New member
אני לא שונא אותו

אבל אני שונא את זה שאני הולך אליו. אני רוצה אבא להתגאות בו, אבא שאפשר ללכת אתו לערבי הורים בבית ספר, ללימוד משותף וכאלה, אני מתבייש לבקש ממנו, כי אני מפחד שהוא יבקש להביא את האיש השני אני מכבד אותו, למרות הכל
 
אליך בן יקר,

אני יכול להבין את המקום שלך: אתה כועס, לא מבין ומבויש. כמה שזה ישמע מפתיע עבורך, אבא שלך היה במקום הרבה יותר גרוע במשך שנים, לא כי הוא היה "הבן של" אלא כי הוא עצמו היה הומו. הרבה יותר גרוע, לא? עד כדי כך שלא היה לו עם מי לדבר, והוא שמר את הכל מבפנים. אפילו פורום כמו הפורום הזה לא היה לו כמו שיש לך כדי לכתוב בו, ולא הייתה לו את אימא שתסביר לו. הוא היה בודד עם הסוד הגדול הזה בעולם דתי שאף אחד לא מבין אותו, מכיר בו או מדבר עליו. תנסה לרגע לחשוב על המצוקה של אבא שלך. הוא נמשך לגברים, יודע שזה אסור, אבל לא יכול לעשות כלום בנושא! תנסה להבין שאבא שלך לא בוחר שום דבר. הוא נולד ככה. הוא ניסה לחיות עם אימא שלך שנים, ולא הצליח. מה עליו לעשות? להיות אומלל? לחיות לבד? לאמלל את עצמו ואת אימא שלך? זה מצב קשה. אין לו בחירה להפסיק להיות הומו, ולכן אתה לא יכול לצפות ממנו להפסיק להיות מי שהוא. כמו שיש לו שיער שחור ואי אפשר שישנה את זה רק בכוח הרצון, כך גם פה. אפילו אם הוא יפרד מהחבר שלו, הוא ימשיך להיות הומו. חשוב שתבין את זה. נוצר מצב שהוא עשה את הבחירה הטובה בשבילו הוא, פעם ראשונה בחיים. בד בבד, ההתעקשות הזאת שתבוא אליו נובעת מסיבה אחת ויחידה- הוא אוהב אותך ולא רוצה לוותר עליך, אפילו לא לרגע. אתה רוצה לחיות בלי אבא? אתה כמה ילדים היו מתים שיהיה להם אבא בכלל? אני מבין שקשה אבל תנסה להבין גם קצת את אבא שלך. אני לוקח את ההמלצה שלך והופך אותה: תפסיק לחשוב רק כמה רע לך, תנסה לחשוב קצת על כמה (היה ועדיין) רע לאבא שלך. באופן כללי, אני חושב שחשוב מאוד שאבא שלך ינסה יותר להסביר לך מה שהוא מרגיש ואיפה שהוא עומד. אולי אז תוכל לפתח סימפטיה כלפיו ברגע שתבין מה הוא עובר. ממני
 
למעלה