שמתם לב לרווחי מלים משתנים ?
"ערב טוב" ו "די מחובר" ברווחי מלים קטנים מאד, "שלום לכם" "תוכלו לנתח" "בבית רק" - ברווח מובחן גדול. לאורך כל הדף ניתן לראות התרחקות והתקרבות לסרוגין, פעמים הוא כזה ( מורחק ) פעמים הוא כזה ( מוקטן ). ולנו נותר רק להבין מה זה אומר ´הקטן´ ומה זה אומר ´הגדול´, ולאחר שנבין זאת נבין גם את התנודות בין השנים, את הנסיון של האחד להגיע לבכורה ? את נצחונו הרגעי של השני ? כלומר יש כאן מאבק כלשהו ? משהו לא עקבי ? למשל, בין הגיון לרגש, תגובה מתונה לתגובה מידית חדה, בטחון והחלטיות בהכרעה לעומת נחשוב, נתייעץ ונמתין קצת, ישירות/דיפלומטיה ואלה הם רק דוגמיות. כמעט תמיד יש במקרים כאלה רגישות יתר לגרויים מבחוץ. גרויים אשר גורמים לו לעבור, אפילו בפתאומיות, אפילו למורת רוחו ונגד רצונו, ממצב של א´ למצב של ב´. רגישות יתר לגרויים מתבטאת לפעמים בחיפוש הצדקות לעצמו ? התנצלות שכך קרה ? חרטה והבטחה שלא יקרה שנית ? האשמה ? הפתעות ? למוד מטעויות ורצון כנה להשתנות ? הצגה של "שונה" ? השנוי המוחשי ברווח מלמד שלכותב יש מודעות לשני הצדדים אצלו ויש לו גם נמוק הגיוני ( לפחות בעיניו ) למה הוא כזה או אחר. חוסר העקביות שברווח ובהתנהגות מקשה על אחרים להשתכנע מההסבר, היות שהם ( הצד האחר ) נוכחים לדעת שזה דפוס התנהגות שחוזר על עצמו. כמובן שכל הסבר יש לתמוך במרכיבים נוספים שאינם קשורים לתמונת הארגון. שבת שלום לכולם. אריק והמקלדת.
