ככה:
ראשית, בלינוקס כשאומרים "כונן" מתכוונים תמיד לכונן פיזי. ב-Windows "אות כונן" - C D וכו' משויכת תמיד למחיצה - ולפעמים קוראים למחיצה "כונן", חשוב מאוד לא להתבלבל.
 
שנית, יש מספר סוגי מחיצות, כשברירת מחדל היא "Primary" וכאלה יכולות להיות רק 4 פר כונן פיזי.
 
זה חשוב, כי Ubuntu יזדקק לפחות למחיצה אחת משלו, עדיף 2 (זיכרון ווירטואלי בלינוקס הוא מחיצה נפרדת במקום קובץ כמו ב-Windows), אז אם יש לך רק כונן פיזי אחד, וכבר יצרת בו 4 מחיצות עבור Windows תהיה לך בעיה.
 
תוכנת ההתקנה של Ubuntu, כפי שאולי כבר ראית, היא תוכנה גרפית פשוטה המורכבת מ-Next Next Next.
 
היא תזהה אוטומטית התקנה של Windows, ותציע לך להתקין את ה-Ubuntu לצד Windows.
אתה תראה סרגל שמראה את כל שטח הכונן שלך, מחולק לחלקים של Windows ו-Ubuntu וניתן להזיז את הקו שבניהן כדי לשנות כמה מקום יוקצה לכל מערכת.
 
כברירת מחדל, ההתקנה אינה מפרמטת כונן שלם, אלא רק מצמצמת את המחיצות הקיימות בו ויוצרת מחיצה חדשה.
אם קורה משהו בזמן שינוי טבלת המחיצות (למשל נופל החשמל) זה עלול "לחרבש" את הדיסק לכן מומלץ מאוד לגבות מידע חשוב לפני.
 
בנוסף, יש לך תמיד אפשרות לשחק עם המחיצות ידנית, שתפתח לך עורך מחיצות מלא ממנו תוכל לשנות גודל (בלי לפרמט), לפרמט, למחוק ולהוסיף כעוות נפשך.
 
אם יש לך כונן פיזי נפרד. תוכל להשתמש בו להתקנת לינוקס, וזו תהיה כנראה האופציה הבטוחה ביותר, כי היא לא תדרוש צורך בשינוי מחיצות Windows כך שלא יהיה סיכוי שמשהו ישתבש והמערכת הקיימת תדפק.