הבעיה שלי היא היחס אל האינטרנט
בנפרד מהמציאות. אדם מקבל קלט. אדם מוציא פלט (אמירות, במובן הרחב של המילה). אדם חייב את שני הדברים (למעט מצבי בהמה - קרי סקס ואוכל, עד כי אין צורך להגיד דבר על העולם). אדם יכול לקבל קלט באינטרנט, ולהוציא פלט לסביבתו. אדם יכול לקבל קלט בסביבתו ולהוציא פלט באינטרנט. אדם יכול לקבל קלט בשני המקומות ו/או באחד מהם ולהוציא פלט בשני המקומות ו/או באחד מהם. האימאג' של הבן אדם הוא מה שעובר ממנו החוצה. המראה, הדיבור, האמירה, הכתיבה. למעט מצבי בהמה, אדם חייב שיהיה לו אימאג'. ולכן שהוא יקבל קלט איפשהו ויוציא פלט איפשהו (ילדים מוציאים לפעמים פלט לעצמם, אבל זה שונה מבן אדם בוגר). בן אדם לא חייב שתהיה לו מהות באינטרנט. מי שלא נוח לו לכתוב באינטרנט, כל עוד יש לו ערוץ אחר שבו הוא יכול לספק את הפלט (מהותו), הוא יקבל את הצורך שלו בהכרה בקיומו. באינטרנט, נכון להיום, עדיין הטכנולוגיה העיקרית של תקשורת היא כתיבה/קריאה. לכן זו מהותם באינטרנט של הכותבים. תרבות נוצרת ממגבלות.