סוסים רצים לך בדם
New member
כתום
את זוכרת את היום ההוא? אני בשמלה ירוקה ואת עם משקפי השמש המחוספסות שלך, מחבקת אותי ברחבת המשביר בחום יולי. ובשמש צהריים ששטפה את הפנים שלך למולי, הבטת לי בעיניים במבט קטן, סוקרת אותי כמו ממרחק ואמרת ''התייפית'' ואני הסמקתי, עגבנייה בשלה בשמש. והנה הגוף שלך, שמחבק את העירום שלי בעירום הבהיר שלו, עוטף את פני בגהירה, ספוג בריח מתוק שלא מזמן הפך לשלי. ואת לוחשת לי מילים שמעולם לא ידעתי, שמעולם לא העזת להעלות על קצה השפתיים שלך, שבבוקר תבקשי להזכיר לי אותן. ואני רוצה לדמוע מאושר כשהסכר נפרץ, ואת עולה על גדותייך כשאני יורדת בירידה התלולה, נותנת לי לטעום אותך רגע לפני הצעקה. בבוקר אני זוכרת קוראסון שוקולד, ואת כף הרגל שלי על השד הימני שלך, והידיים שלך שמלטפות סחור סחור את רגליי. את לחשת את קרני השמש ושתית איתי שוקו קר, דורשת שאקריא לך כל מילה שנכתבה עלייך, באגואיזם בלתי מתפשר. ואני שמקריאה לך אותך כשפנייך שלובות בידיי, משקה במילים שלעולם לא ירוו אותך. ואיך שאת זורעת בי מילים של קיץ, יוצרת חלומות בשפתייך הוורודות, כאלה שאני יודעת שתגשימי אם רק תתעקשי מספיק. והיופי שלך שנוטף לי בין האצבעות, הפנים שלך שמתערבלות בשיער ובשפתיים שלי, שצובעות אותך בצבעים של כתום כתום. את זוכרת? הנה אני משתקפת בעדשות הכהות שלך, ואת שמסיטה את המשקפיים אל מעל השיער, מאמצת אותי בחום ההוא ולוחשת שהתגעגעת אלינו.
את זוכרת את היום ההוא? אני בשמלה ירוקה ואת עם משקפי השמש המחוספסות שלך, מחבקת אותי ברחבת המשביר בחום יולי. ובשמש צהריים ששטפה את הפנים שלך למולי, הבטת לי בעיניים במבט קטן, סוקרת אותי כמו ממרחק ואמרת ''התייפית'' ואני הסמקתי, עגבנייה בשלה בשמש. והנה הגוף שלך, שמחבק את העירום שלי בעירום הבהיר שלו, עוטף את פני בגהירה, ספוג בריח מתוק שלא מזמן הפך לשלי. ואת לוחשת לי מילים שמעולם לא ידעתי, שמעולם לא העזת להעלות על קצה השפתיים שלך, שבבוקר תבקשי להזכיר לי אותן. ואני רוצה לדמוע מאושר כשהסכר נפרץ, ואת עולה על גדותייך כשאני יורדת בירידה התלולה, נותנת לי לטעום אותך רגע לפני הצעקה. בבוקר אני זוכרת קוראסון שוקולד, ואת כף הרגל שלי על השד הימני שלך, והידיים שלך שמלטפות סחור סחור את רגליי. את לחשת את קרני השמש ושתית איתי שוקו קר, דורשת שאקריא לך כל מילה שנכתבה עלייך, באגואיזם בלתי מתפשר. ואני שמקריאה לך אותך כשפנייך שלובות בידיי, משקה במילים שלעולם לא ירוו אותך. ואיך שאת זורעת בי מילים של קיץ, יוצרת חלומות בשפתייך הוורודות, כאלה שאני יודעת שתגשימי אם רק תתעקשי מספיק. והיופי שלך שנוטף לי בין האצבעות, הפנים שלך שמתערבלות בשיער ובשפתיים שלי, שצובעות אותך בצבעים של כתום כתום. את זוכרת? הנה אני משתקפת בעדשות הכהות שלך, ואת שמסיטה את המשקפיים אל מעל השיער, מאמצת אותי בחום ההוא ולוחשת שהתגעגעת אלינו.