כתה א איזה פחדדדד

[פרתוש]

כתה א איזה פחדדדד

כתה א איזה פחדדדד
מדובר באמצעי בין 3 ילדים שלושתם חכמים, אבל הסנביץ מחונן עם "קבלות" של אבחון פסיכולוגי ממכון להתפתחות הילד. הפעוט בן 5.5 שנים. בגן מפעילים עיצוב התנהגות בגלל קשיים רבים, עקב כך יש לו גם פעמיים בשבוע גננת שי"ח (לאחר שאנו נאבקנו על כך) הפעוט עדיין לא מאובחן כבעיית קשב וריכוז אך למרות נסיונותי "להגן" עליו נראה שהוא הולך לקראת לשאלתי: הילד חכם מאוד קולט הכל מהר, עוד לפני שמבינים שקלט. ידע העולם עצום: חלל. בעלי חיים, אקטואליה, כוחות טבע,,,,, יצירתי מאוד- עד שמתבקש ללמוד במובן המקומם. שם מתחילות הבעיות. אז מה אני עושה שנה הבאה? איך מכינים את ביה"ס? את המורה? איך מעשירים ילד שהחוגים משעממים אותו כי איטיים מידי? כי מכיר כבר את החומר? אנא עזרו לי

 

[נועה לביא]

לפני שתכיני את המורה

כתה א איזה פחדדדד
מדובר באמצעי בין 3 ילדים שלושתם חכמים, אבל הסנביץ מחונן עם "קבלות" של אבחון פסיכולוגי ממכון להתפתחות הילד. הפעוט בן 5.5 שנים. בגן מפעילים עיצוב התנהגות בגלל קשיים רבים, עקב כך יש לו גם פעמיים בשבוע גננת שי"ח (לאחר שאנו נאבקנו על כך) הפעוט עדיין לא מאובחן כבעיית קשב וריכוז אך למרות נסיונותי "להגן" עליו נראה שהוא הולך לקראת לשאלתי: הילד חכם מאוד קולט הכל מהר, עוד לפני שמבינים שקלט. ידע העולם עצום: חלל. בעלי חיים, אקטואליה, כוחות טבע,,,,, יצירתי מאוד- עד שמתבקש ללמוד במובן המקומם. שם מתחילות הבעיות. אז מה אני עושה שנה הבאה? איך מכינים את ביה"ס? את המורה? איך מעשירים ילד שהחוגים משעממים אותו כי איטיים מידי? כי מכיר כבר את החומר? אנא עזרו לי

לפני שתכיני את המורה
כדאי שתכיני את עצמך. חשבי, כיצד את, כאמא שלו שמכירה אותו הכי טוב, רוצה שכיתה א' תיראה עבורו. התחילי מהתסריט הרצוי והורוד ביותר ואח"כ ננסה לראות ביחד מה אפשר לעשות בשביל לקרב אליו כמה שאפשר את המצוי. באשר לחוגים - אם כך, כדאי לחפש חוגים ברמה גבוהה יותר, או כאלה שניתן להתקדם בהם ברמות. למשל, אני התחלתי לקראת אמצע כיתה ב' חוג בשחמט, בסופה של השנה עליתי לקבוצה השלישית ובסופה של השנה שלאחר מכן לחמישית (מתוך 8). רוב הילדים בקבוצה היו גדולים ממני בשנתיים-שלוש (נאחזתי באחד שהיה בגיל שלי), אך יכולתי לשחק ברמה שהתאימה לי אז. הא וכן, ברוך בואך

 

[עוד צפורה גנן]

ללמוד במובן המקומם

כתה א איזה פחדדדד
מדובר באמצעי בין 3 ילדים שלושתם חכמים, אבל הסנביץ מחונן עם "קבלות" של אבחון פסיכולוגי ממכון להתפתחות הילד. הפעוט בן 5.5 שנים. בגן מפעילים עיצוב התנהגות בגלל קשיים רבים, עקב כך יש לו גם פעמיים בשבוע גננת שי"ח (לאחר שאנו נאבקנו על כך) הפעוט עדיין לא מאובחן כבעיית קשב וריכוז אך למרות נסיונותי "להגן" עליו נראה שהוא הולך לקראת לשאלתי: הילד חכם מאוד קולט הכל מהר, עוד לפני שמבינים שקלט. ידע העולם עצום: חלל. בעלי חיים, אקטואליה, כוחות טבע,,,,, יצירתי מאוד- עד שמתבקש ללמוד במובן המקומם. שם מתחילות הבעיות. אז מה אני עושה שנה הבאה? איך מכינים את ביה"ס? את המורה? איך מעשירים ילד שהחוגים משעממים אותו כי איטיים מידי? כי מכיר כבר את החומר? אנא עזרו לי

ללמוד במובן המקומם
אני לא מבינה את הביטוי. למידה היא למידה. אולי את מתכוונת להוראה מקוממת? זה כבר דבר אחר. למידה היא פן אישי התפתחותי, ואדם מפתח לעצמו דרכי לימוד שעוזרות לו להגיע לתוצאה. הרבה פעמים אנחנו המבוגרים מונעים מהילד להשתמש בכלים שהוא פיתח לעצמו ובכך מביאים אותו לידי אי למידה. המטרה היא להביא את המורה להכיר את הדרכים שהילד פיתח לעצמו, ודרכם להגיע לעולם הידע, גם אם זה חומר שהוא שנה פעם אחת ויצטרך לשנות עוד עשר פעמים. לשם כך צריך לדעת איך הילד חושב. זה דורש קצת ישיבה עם הילד, ואז כבר אפשר להגיד למורה שהילד לא מתלהב מכלי השינון, אבל מאוד אוהב את כלי החידה. ואז גם אם החידות אידיוטיות הוא יהנה לפתור אותן. בענין חוגים - אין ולא יהיו לעולם חוגים שימלאו את כל עולמו של המחונן. ואם הילד מחונן, לדעתי, צריך להפנות משאבים לפתח לעצמו את ההעשרה האישית. ללמד אותו לפתוח ספרים כדי ללמוד, לקרוא באינציקלופדיה, לפתוח מילון, וכד'. זה לא סותר את הצורך בחוגים, אבל זה בסיסי בהרבה מחוגים, לדעתי.

 

[אמא של דפנה]

אם ככה הילד מרגיש אז אפשר כמו

ללמוד במובן המקומם
אני לא מבינה את הביטוי. למידה היא למידה. אולי את מתכוונת להוראה מקוממת? זה כבר דבר אחר. למידה היא פן אישי התפתחותי, ואדם מפתח לעצמו דרכי לימוד שעוזרות לו להגיע לתוצאה. הרבה פעמים אנחנו המבוגרים מונעים מהילד להשתמש בכלים שהוא פיתח לעצמו ובכך מביאים אותו לידי אי למידה. המטרה היא להביא את המורה להכיר את הדרכים שהילד פיתח לעצמו, ודרכם להגיע לעולם הידע, גם אם זה חומר שהוא שנה פעם אחת ויצטרך לשנות עוד עשר פעמים. לשם כך צריך לדעת איך הילד חושב. זה דורש קצת ישיבה עם הילד, ואז כבר אפשר להגיד למורה שהילד לא מתלהב מכלי השינון, אבל מאוד אוהב את כלי החידה. ואז גם אם החידות אידיוטיות הוא יהנה לפתור אותן. בענין חוגים - אין ולא יהיו לעולם חוגים שימלאו את כל עולמו של המחונן. ואם הילד מחונן, לדעתי, צריך להפנות משאבים לפתח לעצמו את ההעשרה האישית. ללמד אותו לפתוח ספרים כדי ללמוד, לקרוא באינציקלופדיה, לפתוח מילון, וכד'. זה לא סותר את הצורך בחוגים, אבל זה בסיסי בהרבה מחוגים, לדעתי.

אם ככה הילד מרגיש אז אפשר כמו
שאמרה נועה לחפש לו במתנ"ס חוגים בתחומים שעוד לא מכיר ושאולי יענינו אותו. מעבר לכך אפשר בהחלט לרשום לדברים לא מקובלים. הבת שלי הלכה לחוג אסטרונומיה לגילאי 5-7 ומאד מאד נהנתה. היה שם גם שחמט וטיסנאות ואת זה היא לא ממש התלהבה. והיום היא הולכת לחוג מדע בדיוני או בשמו האמיתי : "משחק תפקידים" וזה דווקא עם ילדים בגילה אבל זה לא חוג שברגיל היתה מגיעה אליו. ולגבי למידה בבית הספר , מנסיון עם בתי שמאד השתעממה בכיתה א' כי החומר כבר היה לעוס לה , מה שעשינו בעזרת המורה היה לתת לה מעבר לחומר הלימוד דברים שהיא תהיה אחראית עליהם למשל לעזור לילדים חלשים , לשבת עם קבוצה ולעזור להם לקראת מבחן , לחנוך ילד גן (אצלנו מקובל שילדי גן מגיעים לבית ספר ויחד עם כיתה א' לומדים ביחד יום בשבוע במרכז מיוחד לכך בתוך בית הספר). זה עשה לה פלאים והרים אותה והראה לה שהיא מעניינת, שנעים בבית הספר, שכדאי להגיע לשם כי אפשר לעשות דברים מעבר ללמידה הרגילה.

 

[בזזזזזזז]

קודם כל להעביר את האבחון לבית הספר

כתה א איזה פחדדדד
מדובר באמצעי בין 3 ילדים שלושתם חכמים, אבל הסנביץ מחונן עם "קבלות" של אבחון פסיכולוגי ממכון להתפתחות הילד. הפעוט בן 5.5 שנים. בגן מפעילים עיצוב התנהגות בגלל קשיים רבים, עקב כך יש לו גם פעמיים בשבוע גננת שי"ח (לאחר שאנו נאבקנו על כך) הפעוט עדיין לא מאובחן כבעיית קשב וריכוז אך למרות נסיונותי "להגן" עליו נראה שהוא הולך לקראת לשאלתי: הילד חכם מאוד קולט הכל מהר, עוד לפני שמבינים שקלט. ידע העולם עצום: חלל. בעלי חיים, אקטואליה, כוחות טבע,,,,, יצירתי מאוד- עד שמתבקש ללמוד במובן המקומם. שם מתחילות הבעיות. אז מה אני עושה שנה הבאה? איך מכינים את ביה"ס? את המורה? איך מעשירים ילד שהחוגים משעממים אותו כי איטיים מידי? כי מכיר כבר את החומר? אנא עזרו לי

קודם כל להעביר את האבחון לבית הספר
וגם לוודא שהם קראו אותו! לא לעשות עניין ממה שעוד לא קרה ולהתקדם צעד צעד בלי להוריד את היד מהדופק. גם של הפעוט וגם של הצוות. לדעתי לרדת מחוגים בשלב זה בינתיים. כתה א' יכולה מאד לעייף, במיוחד אם יש קושי אוביקטיבי בריכוז. הוא בטח ירצה לנוח. ולהישאר פה.

 

[פרתוש]

תודה על כל העצות הנפלאות

קודם כל להעביר את האבחון לבית הספר
וגם לוודא שהם קראו אותו! לא לעשות עניין ממה שעוד לא קרה ולהתקדם צעד צעד בלי להוריד את היד מהדופק. גם של הפעוט וגם של הצוות. לדעתי לרדת מחוגים בשלב זה בינתיים. כתה א' יכולה מאד לעייף, במיוחד אם יש קושי אוביקטיבי בריכוז. הוא בטח ירצה לנוח. ולהישאר פה.

תודה על כל העצות הנפלאות
חלקן חדשות לי, וחלקן מוכרות, הבעיה היא לא המחוננות שלו- אלה שהוא מורכב מאוד וגם מיוחד מאוד (ואני לא אוביקטיבית). הוא היפוטוני עם גמישות יתר, עם רגישות יתר, עדיין לא מאובחן כבעל בעיות קשב וריכוז, אבל נראה לי שיש משהו בעניין : זה דבר שאני שומעת גם מהגננת וגם מהרופאה ההתפתחותית- אבל מנסה לשכנע את שתיהן שאין דברים בגו- ואני כבר לא משוכנעת. השילוב הוא המדאיג אותי. ולגבי ה"למידה מקוממת" אכן כונתי היתה להוראה שאינה מותאמת... וכאמא לילד בכתה ג' אני חשה שההוראה היא מותאמת מורה ותוכנית ולא תלמיד בית הספר כשמו כן הוא בית- "הספר" ולא בית- "התלמיד"

 

[בזזזזזזז]

../images/Emo13.gif עלית על הנקודה החשובה ביותר

תודה על כל העצות הנפלאות
חלקן חדשות לי, וחלקן מוכרות, הבעיה היא לא המחוננות שלו- אלה שהוא מורכב מאוד וגם מיוחד מאוד (ואני לא אוביקטיבית). הוא היפוטוני עם גמישות יתר, עם רגישות יתר, עדיין לא מאובחן כבעל בעיות קשב וריכוז, אבל נראה לי שיש משהו בעניין : זה דבר שאני שומעת גם מהגננת וגם מהרופאה ההתפתחותית- אבל מנסה לשכנע את שתיהן שאין דברים בגו- ואני כבר לא משוכנעת. השילוב הוא המדאיג אותי. ולגבי ה"למידה מקוממת" אכן כונתי היתה להוראה שאינה מותאמת... וכאמא לילד בכתה ג' אני חשה שההוראה היא מותאמת מורה ותוכנית ולא תלמיד בית הספר כשמו כן הוא בית- "הספר" ולא בית- "התלמיד"

עלית על הנקודה החשובה ביותר
המחוננות שלו היא לדעתי חלק מכל המורכבות שלו. אם תסתכלי קצת למטה - תראי ששאלתי על רגישויות יתר לשילדים מחוננים גם פיזית וגם נפשית. ועדכון דרך אגב - הזדמנתי להרצאה קצרצרה של פרופ' אבנר זיו בשבוע שעבר - ובלי להתכוון ומבלי שנשאל - הוא אישש את האבחנה שלי. כמובן לא ככלל ולא לכולם - אבל בכלליות.

 

[בזזזזזזז]

ובאמת ילדים מחוננים עם לקויות למידה

עלית על הנקודה החשובה ביותר
המחוננות שלו היא לדעתי חלק מכל המורכבות שלו. אם תסתכלי קצת למטה - תראי ששאלתי על רגישויות יתר לשילדים מחוננים גם פיזית וגם נפשית. ועדכון דרך אגב - הזדמנתי להרצאה קצרצרה של פרופ' אבנר זיו בשבוע שעבר - ובלי להתכוון ומבלי שנשאל - הוא אישש את האבחנה שלי. כמובן לא ככלל ולא לכולם - אבל בכלליות.

ובאמת ילדים מחוננים עם לקויות למידה
הם אפילו יותר מיוחדים.

יש פתרונות. לא נורא קשים. קודם תאבחנו טוב.

 

[פרתוש]

מחוננים מורכבים

ובאמת ילדים מחוננים עם לקויות למידה
הם אפילו יותר מיוחדים.

יש פתרונות. לא נורא קשים. קודם תאבחנו טוב.

מחוננים מורכבים
אני מאוד מתחברת לצורך לשמור על הנפש ופחות לדחוף ולפתח את היכולות והידע. צבירת הידע, הדמיון הרב והיכולות מתפתחות לבד כל הזמן, וגם ללא עזרתי. אולם התבנית החברתית, הצרכים החברתיים ששנה שעברה היו מינימליים אם בכלל וכל הנושא של דימוי עצמי ודימוי גוף לא מתפתחים כמו האינטלגנציה. שם אני שמה את מירב כוחותי ואת התחומים האלה מעודדת אותו לפתח ביוזמתי בהתחלה, וכיום בסיוע שלי- להפגש עם חברים וכו' לדעת לשים בפרופורציה כעס של חבר ששכח אותו לאחר 2 דקות אך המיוחד שלי זוכר את הכעס יומיים אחר כך. רק כך על פי הבנתי הוא יהייה מאושר ויצליח במשך החיים עם כוחות נפשיים, פרופורציות וביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי לממש את הפוטנציאל ש"נוזל" ממנו

 

[נועה לביא]

אם ה*צרכים* החברתיים מינימאליים

מחוננים מורכבים
אני מאוד מתחברת לצורך לשמור על הנפש ופחות לדחוף ולפתח את היכולות והידע. צבירת הידע, הדמיון הרב והיכולות מתפתחות לבד כל הזמן, וגם ללא עזרתי. אולם התבנית החברתית, הצרכים החברתיים ששנה שעברה היו מינימליים אם בכלל וכל הנושא של דימוי עצמי ודימוי גוף לא מתפתחים כמו האינטלגנציה. שם אני שמה את מירב כוחותי ואת התחומים האלה מעודדת אותו לפתח ביוזמתי בהתחלה, וכיום בסיוע שלי- להפגש עם חברים וכו' לדעת לשים בפרופורציה כעס של חבר ששכח אותו לאחר 2 דקות אך המיוחד שלי זוכר את הכעס יומיים אחר כך. רק כך על פי הבנתי הוא יהייה מאושר ויצליח במשך החיים עם כוחות נפשיים, פרופורציות וביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי לממש את הפוטנציאל ש"נוזל" ממנו

אם ה*צרכים* החברתיים מינימאליים
ואני שבה ומגדישה - הצרכים, לא המציאות בפועל (שיכולה להיות מנוגדת לחלוטין לצרכים), למה בכוח?

 

[בזזזזזזז]

דילמה אמיתית.

אם ה*צרכים* החברתיים מינימאליים
ואני שבה ומגדישה - הצרכים, לא המציאות בפועל (שיכולה להיות מנוגדת לחלוטין לצרכים), למה בכוח?

דילמה אמיתית.
יש לי כזו וגם כזו (בלי צורך, ובלי כושר). אני מאמינה שהיכולות החברתיות הן עניין של כושר - תרתי משמע: כישורים נרכשים, וגם כישורים שצריך לשמור על "הכושר" בהם. מי שלא לומד לעשות זאת - עלול לא לדעת איך - גם כשכן ירצה. לכן חשוב הלימוד והאימון גם בתחום הזה. אנשים הם יצורים חברתיים. המחוננים שאני מכירה פחות חברתיים בדרך כלל, אבל גם בזה לכל אחד יש תקופות של יותר ופחות (מאינדיבידואליזם סתם ועד מיזנטרופיות) - כדי לאפשר להם את התקופות היותר "חברתיות" כדאי שיהיו להם את הכלים ליישם (וכמה שפחות חלודים). א ב ל - וזה אבל ענק : חשוב לשמור על איזון עדין ונכון כי אין בכח. אין בכח. יותר מכך - הכרח עלול להביא לתוצאה הפוכה בדיוק - המנעות ורתיעה. התפקיד שלנו כהורים (למחוננים וגם ללא מחוננים) הוא לפתוח כמה שיותר דלתות ולהכין רקע כמה שיותר עשיר וממלא בטחון - כדי לאפשר להם לבחור. ולשם כך חשוב לאזן - לא להזניח לחלוטין את המימד החברתי גם אם נראה שבעת הזו אין בו עניין ונראה שאין בו צורך (שאלה נפרדת שאין לי את התשובה עליה היא איך מזהים שזה באמת העדר צורך ולא הסוואה של חוסר הצלחה). זה בגדול.

 

[פרתוש]

צרכים או מציאות

אם ה*צרכים* החברתיים מינימאליים
ואני שבה ומגדישה - הצרכים, לא המציאות בפועל (שיכולה להיות מנוגדת לחלוטין לצרכים), למה בכוח?

צרכים או מציאות
באמת שאלה האם הצרכים החברתיים שלו הם באמת שלו או שלי- (ושל בן זוגי)? אבל ה"אין צרכים חברתיים" שאפיינו אותו שנה שעברה היו מפחד מכשלון בתחופ החברתי כי המתוק מעצים כל ארוע של כעס מעצם היותו עם רגישות יתר. החוסר צורך היה על פי הבנתי המנעות שלוותה בכעסים רבים ותסכול. כיום, בשילוב עבודה עם הגננת וגננת שי"ח, המיקוד בחויה החברתית הוא בדרך כלל של חויה חברתית כמובן חוץ ממקרים יום יומיים של כעסים אותסכולים שעדיין מועצמים מאוד אצל המתוק שלי אך לעיין שיעור פחות ממה שהיה שנה שעברה. כיום אני יכולה להגיד שהוא יותר שמח ויותר מאושר בגן. עד כדי כך שמזמינים אותו, הולך לימי הולדת, מזמין חברים הביתה ואפילו "אהובה" סודית יש לו בגן שאתה נפגש אחה"צ. אז אני חושבת שהצורך שלא היה לו- היה צריך להתחיל מגורם חיצוני.

 

[מורטון תומפסון]

האם את יכולה להרחיב

עלית על הנקודה החשובה ביותר
המחוננות שלו היא לדעתי חלק מכל המורכבות שלו. אם תסתכלי קצת למטה - תראי ששאלתי על רגישויות יתר לשילדים מחוננים גם פיזית וגם נפשית. ועדכון דרך אגב - הזדמנתי להרצאה קצרצרה של פרופ' אבנר זיו בשבוע שעבר - ובלי להתכוון ומבלי שנשאל - הוא אישש את האבחנה שלי. כמובן לא ככלל ולא לכולם - אבל בכלליות.

האם את יכולה להרחיב
מעט על ההרצאה הזאת ? האם הוא הסביר מדוע זה קורה ומה מסביר את הקשר בין מחוננות לבין רגישויות פיזיות , נפשיות או לקויות שונות . אשמח לקרוא פרטים נוספים , פרטים נוספים

 

[בזזזזזזז]

זו היתה הרצאה מאד ראשונית

האם את יכולה להרחיב
מעט על ההרצאה הזאת ? האם הוא הסביר מדוע זה קורה ומה מסביר את הקשר בין מחוננות לבין רגישויות פיזיות , נפשיות או לקויות שונות . אשמח לקרוא פרטים נוספים , פרטים נוספים

זו היתה הרצאה מאד ראשונית
לא חוג קבוע או משהו. מזדמן. ולכן ההרצאה היתה מאד לא מעמיקה. הייתי שמחה אם היה חוג הורים קבוע או משהו כזה כי נראה שיש לו אוצר בלום של ידע בתחום (קראת את הספר שלו על ילדים מחוננים?) בגדול הוא סיפר על הצורך שלהם בטיפוח ובמסגרת מיוחדת ועל במה הם שונים מילדים שאינם מחוננים. הוא הדגיש כמה פעמים שזה לא מתאים לכולם ושיש ילדים מחוננים אחרים, אבל היה נחומד באופן כללי לדעת שמה שיש לי בבית זה לא אוסף של פסיכים חריגים עם רגישויות משונות ומוגזמות (שהרבה פעמים הרגשתי כך כילדה בעצמי) אלא משהו עדין ומיוחד שצריך לשמור עליו ולא להפריע לו לצמוח. פחות הסכמתי עם המטרה שהוא הגדיל לנו כהורים לעזור לילדים לממש את הפוטנציאל שלהם, ואת הכיוון שלו לראות הצלחה של ילד מחונן על ידי קיטלוג המקצוע שבו יעסוק (סטטיל - אם יהיה רופא או מדען - טוב. מורה זה לא לממש ...) - כי הגישה שלי היא יותר לחבק ולשמור ולדאוג שהיום יהיה להם טוב, מאשר לקדם ולהזיז כדי ש"יגיעו למשהו"... אבל זה לא התפתח לדיון. היה נחמד ומבדח וקצר מידי. וזהו.

 

[בזזזזזזז]

הגדיל = הגדיר

זו היתה הרצאה מאד ראשונית
לא חוג קבוע או משהו. מזדמן. ולכן ההרצאה היתה מאד לא מעמיקה. הייתי שמחה אם היה חוג הורים קבוע או משהו כזה כי נראה שיש לו אוצר בלום של ידע בתחום (קראת את הספר שלו על ילדים מחוננים?) בגדול הוא סיפר על הצורך שלהם בטיפוח ובמסגרת מיוחדת ועל במה הם שונים מילדים שאינם מחוננים. הוא הדגיש כמה פעמים שזה לא מתאים לכולם ושיש ילדים מחוננים אחרים, אבל היה נחומד באופן כללי לדעת שמה שיש לי בבית זה לא אוסף של פסיכים חריגים עם רגישויות משונות ומוגזמות (שהרבה פעמים הרגשתי כך כילדה בעצמי) אלא משהו עדין ומיוחד שצריך לשמור עליו ולא להפריע לו לצמוח. פחות הסכמתי עם המטרה שהוא הגדיל לנו כהורים לעזור לילדים לממש את הפוטנציאל שלהם, ואת הכיוון שלו לראות הצלחה של ילד מחונן על ידי קיטלוג המקצוע שבו יעסוק (סטטיל - אם יהיה רופא או מדען - טוב. מורה זה לא לממש ...) - כי הגישה שלי היא יותר לחבק ולשמור ולדאוג שהיום יהיה להם טוב, מאשר לקדם ולהזיז כדי ש"יגיעו למשהו"... אבל זה לא התפתח לדיון. היה נחמד ומבדח וקצר מידי. וזהו.

הגדיל = הגדיר

 

[מורטון תומפסון]

חוג הורים

זו היתה הרצאה מאד ראשונית
לא חוג קבוע או משהו. מזדמן. ולכן ההרצאה היתה מאד לא מעמיקה. הייתי שמחה אם היה חוג הורים קבוע או משהו כזה כי נראה שיש לו אוצר בלום של ידע בתחום (קראת את הספר שלו על ילדים מחוננים?) בגדול הוא סיפר על הצורך שלהם בטיפוח ובמסגרת מיוחדת ועל במה הם שונים מילדים שאינם מחוננים. הוא הדגיש כמה פעמים שזה לא מתאים לכולם ושיש ילדים מחוננים אחרים, אבל היה נחומד באופן כללי לדעת שמה שיש לי בבית זה לא אוסף של פסיכים חריגים עם רגישויות משונות ומוגזמות (שהרבה פעמים הרגשתי כך כילדה בעצמי) אלא משהו עדין ומיוחד שצריך לשמור עליו ולא להפריע לו לצמוח. פחות הסכמתי עם המטרה שהוא הגדיל לנו כהורים לעזור לילדים לממש את הפוטנציאל שלהם, ואת הכיוון שלו לראות הצלחה של ילד מחונן על ידי קיטלוג המקצוע שבו יעסוק (סטטיל - אם יהיה רופא או מדען - טוב. מורה זה לא לממש ...) - כי הגישה שלי היא יותר לחבק ולשמור ולדאוג שהיום יהיה להם טוב, מאשר לקדם ולהזיז כדי ש"יגיעו למשהו"... אבל זה לא התפתח לדיון. היה נחמד ומבדח וקצר מידי. וזהו.

חוג הורים
קראתי את הספר שלו . אני ממליצה מאוד גם על הספר של ד'ר אריקה לנדאו - האומץ להיות מוכשר . שבני הבכור התקבל למכון לקידום נוער בזמנו הלכנו לחוג הורים ואז ד'ר אריקה לנדאו דיברה על כל מיני מאפינים של ילדים מחוננים , רוב הבעיות שההורים העלו לא היו אופינים כלל לבני אלא לבתי שהיתה אז בת ארבע ובזכות החוג התחלתי להסתכל על הילדה בזוית ראיה שונה , היו בה כמעט את כל המאפיינים שהיא ציינה בזמנו ואחר כך קראתי גם בספר שלה והבנתי שאכן מדובר פה בילדה מסוג שונה לגמרי . בזמנו היא דיברה הרבה על רגישות נפשית חזקה , אני רואה את זה עד היום בצורה בולטת ביותר , גם לדברים דוממים הילדה מתיחסת כאילו הם מרגישים , שלא לדבר על בעלי חיים ועל בני אדם . במשך השנים למדתי לפתח איתה סוג מסוים של תקשורת כך שהיא מסבירה לי בדיוק מה היא חושבת ואז אני מבינה ויכולה לעזור לה וזה לפעמים מאוד קשה .. גם אני לא מגדירה הצלחה של ילד מחונן ע"י קביעה מה שהוא יעשה כבר מגיל צעיר כי בסך הכל אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד ולא יכולים לנווט בצורה מדויקת בגלל שהמציאות משתנה מאוד מהר ...

 

[motyka]

על מחוננות ולקות למידה

תודה על כל העצות הנפלאות
חלקן חדשות לי, וחלקן מוכרות, הבעיה היא לא המחוננות שלו- אלה שהוא מורכב מאוד וגם מיוחד מאוד (ואני לא אוביקטיבית). הוא היפוטוני עם גמישות יתר, עם רגישות יתר, עדיין לא מאובחן כבעל בעיות קשב וריכוז, אבל נראה לי שיש משהו בעניין : זה דבר שאני שומעת גם מהגננת וגם מהרופאה ההתפתחותית- אבל מנסה לשכנע את שתיהן שאין דברים בגו- ואני כבר לא משוכנעת. השילוב הוא המדאיג אותי. ולגבי ה"למידה מקוממת" אכן כונתי היתה להוראה שאינה מותאמת... וכאמא לילד בכתה ג' אני חשה שההוראה היא מותאמת מורה ותוכנית ולא תלמיד בית הספר כשמו כן הוא בית- "הספר" ולא בית- "התלמיד"

על מחוננות ולקות למידה
http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/motytp/education/ של דר' יהודית לובל