יש לי השערה של מי זה יכול להיות.
בניגוד לאחרים כותב זה לא היה עובר חלק את תהליך ההתאקלמות מאורח חייו 'הנוכחי' לפוליטיקה ולכללי המשחק שבה. רצינותו, עמקנותו, סדרי העדיפויות שלו שמעמידים את טובת העניין לפני האינטרס והנוחות הפרטית - כל אלה זרים לחומר המצוי ומבטי ההשתאות אל מול הרמה הירודה וסדרי העדיפויות המשובשים היו מתחלפים בתחושת בוז וסיאוב עמוקים ובהתרחקות. בולטים אצלו הארגון והסדר, הרצון והעקביות ומעל לאלה הלימוד היסודי של כל תפקיד ונושא, הפרפקציוניזם, התובענות האישית והלחץ התמידי לשיפור. אלא שהוא נשאב לכך בעוצמות יתר ואלה יכולים ליצור משברי אינטגראציה בשיתוף פעולה עם אחרים, ובעיקר, התעקשות קצת עם הראש בקיר להביא למצב שהרצוי והאידיאלי יהפוך למצוי ולמובן מאליו גם אצל האחרים. עד כאן.
