כתב רבני

[אלעד2]

כתב רבני

נא לא לגלות אם מכירים. החתימה הדומה לצלחת מעופפת של איש הצבא שהבאתי- משה יעלון. לא התייחסתם לחתימה היפה של משה ארנס.

 

[אודי בן יעקב]

רשמים

חריף, שנון, נתחני, מנסח מעולה, עוסק רק במהות, עקשן, חף מחנופה ולא מחפש גשרים מטושטשים ומלאכותיים לצורך הסכמות רעיוניות ומעשיות. מחדד ומקטב גם במקום שניתן היה לקרב לבבות. נאמן לאמת שלו ולא מייחס חשיבות להשלכותיה או לנפגעים אפשריים מהעמדת דברים ואנשים מול בבואתם. לא ניתן להתעלם מאישיותו. רשמים בלבד.

 

[שייקה לנדאו]

אני חושב שאני מזהה את האיש

אבי היה מתלמידיו והעריץ אותו מאד, ונדמה לי שיש לי אפילו כתב מקורי שלו באיזשהו מקום. בכתב בולט השילוב המעניין בין נוקשות אידאולוגית מחד לעידון ואצילות נפש מאידך. גישתו המחשבתית מאוזנת, מיושבת ולא מתלהמת והדבר מהווה גורם מרסן לצד הדוגמטי באישיות.

 

[אודי בן יעקב]

נשמע מעניין למדי.

יכול להיות שיש כאן סוג של עדינות נפש במגע ובמיפגש ובמישור שונה אך זה לא עומד בסתירה לנחרצות רעיונית אידיאית. הפסקנות לכאן או לכאן היא תוצאה של בחינה ענינית ומפוכחת של נתוני המצב והמקרה ואבחונם באיזמל חד של מנתחים, ואת מסקנותיה יש ליישם בדייקנות. נראה לי שכן חסרה קצת גישה מאזנת רחבת מבט, עיבוד מידע בהסתכלות רחבה יותר, לרבות השפעות והשלכות לתחומים נוספים. ניתן אולי להשוותו למאבחן רפואי שמדהים באיתור ודיאגנוזה רלוונטיים לתחום מומחיותו, מספק תמונת מצב מנותחת בחריפות ודייקנות ומגיע למסקנות חותכות מה ואיך. ומנגד אך אין לו את רוחב היריעה של ראש צוות רפואי להעריך את המימצאים הללו משוקללים באופן יחסי לאור מידע מתחומים אחרים ואספקטים נוספים. ובעברית: זו נטייה לבודד את הסוגיה ואולי כאן זה מתחבר לפן הדוגמאטי נוקשה משהו.

 

[אודי בן יעקב]

ומשהו לתלמידינו

כאשר משמיט מישהו קטע מגוף האות, גם אם לטובת עיצוב שלדי מוצלח, כדוגמת האות פ' בשורה לפני הסוף שהושמטה ממנה חלקה הפותח, המימין, עשוי אותו אדם להיות חסר מודעות ומתן הדעת לקיומה של יד ימין היות שמאז ומתמיד הוא מתנהל ללא אותה יד. זה כל כך מתוח שאין דרך להבהיר לו שיש גם אופציה "ימנית". היעדר ההימנה/ההפנמה מלמד שיש נתוני חוץ, בצד שמאל, שלא ניתן להביא אותו להיות מודעות ועיבוד. זה לא מצב שהוא איננו ער לכך ודבר עיצה יחדד את תשומת לבו, ההשמטה מורה שאין בכלל אופציה שהוא יוכל לשקול מקצת מתמונת המציאות שניתן לספוג בהימנה שכזו. ודוגמא: נניח שהאנך מייצג את הפן שבינו לבין עצמו קרי נאמנות ומחויבות טוטאליים לעקרונות, ואילו הפנמה יכולה לשקף מודעות להשלכות של ההתנהגות במישור התקשורתי והתדמיתי, היש איזון לפנינו? האם ניתן לראות אופציה שהוא יגמיש ויכוף עקרון כלשהו, ולא משנה מאיזה תחום לטובת שיקולי רייטינג למשל ? במקרה כזה חוסר הגמישות תמנע ממנו הסתגלות לדרישות כגון אלה והקיטוב בין האמת שלו לבין ציפיות החברה ( נניח בהקשרי רייטניג ) היא 'קצר מיידי' ללא שום ניסיון מצידו לשנות מדרכו לטובת השיקולים השוליים ( רייטינג ) עד כדי 'לא מבין' את המציאות סביבו ומותח ביקורת כלפי מי שדרכו איננו תואמת קו מוחלט שכזה. ניתן להמשיך את קו המחשבה ולראות שבמסגרתו שלו וכל עוד הוא הקובע לא יוכלו להתקיים בשקט ובשלווה אוחזים בגישה, עקרונות ודרך חיים שהם בסתירה לכך. אין לו כלים לקרבם ואין לו יכולת להיות פרגמאטי וגמיש יותר לצורך דו קיום לצד ניגודיו.

 

[שייקה לנדאו]

אני מזדהה עם התיאור שלך, חד ומדוייק

 

[אלעד2]

הכותב: הרב משה צבי נריה

 

[אודי בן יעקב]

אלעד, ספר לנו קצת עליו, ושאלה:

למה הכוונה שאומרים על הרב כדורי שנאבק על חייו שהוא זקן המקובלים, מה זה "מקובל" ומה התחום שבו הוא בולט ?

 

[אלעד2]

מקובל= עוסק בתורת הקבלה

זקן כי הוא בן 106 לפי ההשערה. על הרב נריה בקישור