כתב יד קודשו

[אלעד2]

כתב יד קודשו

שייקה ראית את הכתב הרבני בעמ' 2?

 

[אלעד2]

כאן

 

[כי19]

מי זה ברק היוצא מבג"ץ?

בכל מקרה,הכתב הוא על רמה ועם כישרון לפילפולים פילוסופיים. אזור תחתון שולט? הצלבות פה ושם? המחיקות קצת מידי חזקות? אבל הכתב בהחלט מרתק ומעניין.גם מבחינה גרפולוגית זה מאתגר.לנתח כתב כזה לוקח יותר זמן מפני הגיוון שיש בה(אולי פרדוקסים).

 

[אודי בן יעקב]

אכן כתב מעניין שמאפשר להעמיד למבחן

את משמעות המושג: "אקטיביזם שיפוטי" שנטו לייחס לו וגם לזהות אי אילו חולשות כמנהל שגם לכך נרמז בעבר, כמי שאמור לעשות את המערכות שהוא מנהל יעילות ומתפקדות טוב יותר ברמה המעשית. עיון קל בספירות הגבוהות של כתב ידו מלמד שהפן שקשור להפעלת האינטלקט והמומחיות היעודית מודגש, מאתגר וממגנט אותו יותר מאשר התעסקות ב 'סידור עבודה'. וכמובן, בריחיו העליים עמוסי המשקל ועבי הקו שמאפשרים לנו הצצה מרתקת גם לאופן שבו הוא תופס את האקטיביזם השיפוטי שלו, על רקע תפיסת המציאות שלו שנגזרת מבריחיו ( בעצם, מההפנמה הימנה באיזור זה ). אם יהיה מעניין אשלח משהו ספציפית על בריחיו.

 

[שייקה לנדאו]

ראיתי את הכתב הרבני אבל

הכתב אינו טבעי, ובמקרים כאלו אני מעדיף שלא לנתח לפני שיש לי מדגם רחב יותר של כתבי יד של הכותב.

 

[שייקה לנדאו]

הכתב של כבוד השופט אהרון ברק

מאכזב משהו, למרות שציפיותי משופטים נמוכות למדי. אכן, ניכר שהאיש מלומד, חריף, מלא וגדוש וחי בצורה אינטנסיבית את תפקידו. יש כאן עומק אינטלקטואלי ויצירתיות מחשבתית, אולם מנשיא בית המשפט העליון הייתי מצפה לחשיבה מאוזנת יותר, קשובה יותר ומחוברת יותר למציאות האנושית והרגשית. הרושם הוא שהאיש מקובע מדי, חושב בצורה "מלומדת" מדי וללא פתיחות אמיתית ויכולת להבין נקודות ראות שונות משלו (הכתב עמוס מדי, נוקשה, מסובך, לא תמיד פרופורציונלי ואידיוסינקרטי משהו). יש כאן נוקדנות יתרה ושימת לב דקדקנית לפרטים, ולא תמיד בפרופורציה הראויה ותוך התייחסות מספקת למכלול (למשל: ניקוד של מלים מסויימות בכתב שאינו שיא הקריאות). ובכלל, הצד האנושי אינו מפותח. יש אולי רכות מסויימת כלפי האנשים הקרובים אליו, אולם הוא פועל הרבה יותר מתוקפן של עקרונות ואידאלים מכוננים מאשר מתוך רגישות אנושית, הקשבה לסיטואיציה ואינטליגנציה רגשית מפותחת. הוא אדיב ותרבותי אבל יבש משהו, לא זורם ואינו במיטבו בסיטואציות בין-איישיות. הוא מרגיש הרבה יותר בבית בהתמודדות עם חומרים כתובים, בניתוח ממצאים ובכתיבה מלומדת. ובכלל, יש כאן פער גדול מדי ודי מטריד בין האינטלקט המפותח והפרודוקטיבי למדי שלו, לבין התחום הרגשי הבלתי מפותח, לעתים עד כדי אינפנטיליות קלה (ראו למשל "ספציפית" בערך בשליש העמוד). מאחורי האדיבות ונועם ההליכות של האיש, יש לא מעט דעתנות ואפילו כוחניות (ראו למשל את הקוים המתרוממים בהפרזה כלפי מעלה ויורדים בנחרצות כלפי מטה). זהו איש עם אג'נדה מקצועית, והוא מסור לה בצורה נמרצת, רגשית מאד ואפילו אובססיבית למדי. הוא רץ למרחקים ארוכים ויש לו מספיק חריפות אינטלקטואלית, סלבנות עקשנית ודבקות במטרה כדי להשיג את יעדיו.

 

[ורד9]

../images/Emo24.gifניתוח מדהים

אפשר לחוש את הכתב,להרגיש אותו ולהכנס לו לנשמה

 

[ורד9]

חשיבה מחוברת למציאות האנושית הרגשית

יתכן ולא ניתן לשפוט

 

[אודי בן יעקב]

דעה שונה בהקשר האנושי רגשי

נראה לי שהניתוח גרם לו עוול בכל מה שנוגע להתייחסות האנושית רגשית, הדעתנות קיימת ומנותבת לפולמוס רציני יותר בסוגיות עקרונות ומתווים למיניהם, אך לדעתי יש מנה מכובדת למדי של עדינות נפש, אנושיות, רגישות לאדם, לכבודו ולצרכיו. פעמים הוא עוסק בכך, כחלק מעמקותו בדרך של גיבוש הלכות ועקרונות של צדק שנוגעות גם לאדם הקטן, והעיסוק השכלתני עשוי לרתק אותו יותר מאשר לקפוץ לשטח ולראות איך זה משפיע על העם, אך זה נוגע למימד האקדמי, עמקני, הוראתי באישיותו ולא נכון לדעתי להקיש מכך ולזקוף לרעתו ע"ח צדדיו האנושיים. לדעתי הוא רגיש, קשוב, יועץ טוב ואכפתי לידידיו ואף מסוגל לדקות פסיכולוגית, וגם ניחן בטאקט ומשכיל לנווט די בתבונה ולזכות באהדה וחיבה. יתכן שהוא גם פשרני ונוח בתקשורת ויחסים רגילים לעומת ההתחפרות כאשר הנושא שלפניו נתפס כמהותי מכדי להתגמש ולהתפשר.

 

[אודי בן יעקב]

ומשהו פחות מצחיק לגבי הנשיא

עדויות אחרונות, לרבות מהנשיא עצמו ומעורך דינו ציון אמיר מלמדות שהנשיא שרוי במצוקה, אולי אפילו מצוקה קשה, לא עת לניתוח נוסף של אופיו אך בזמנו נכתב על המצוקה הפוטנציאלית לאדם שבנה סביבו מחיצות הגנה תדמיתיות חלולות משהו, ואלה על סף קריסה. יש דוגמאות נוספות לכך, אפילו בתחום שלנו. למה משול הדבר, לאדם שהתרגל להלך בין הבריות במיטב מלבושיו וזכה לשבחים, נאלץ יום אחד להישאר ולבוא במגע עם הבריות ושאר עיסוקיו, בתחתוניו בלבד. תקופת מה הוא ממשיך לנהל את חייו כאילו הכול שפיר, בשליטה, הוא נקלע לפרשה באל כרחו וממשיך לפזר את חיוכיו, אך העומס המתמשך של הדבר מעיק עליו, ובפרט כשאין לו אפשרות ריאלית לשוב וללבוש את בגדיו הקודמים, הוא נקלע למעגל מסוכן ולדרך חסרת מוצא. בהיעדר יכולת להרגעת נפשו הוא מסתייע בעזרי חוץ אך יש מקרים שיד העומס על העליונה. לדעתי, ינהג בחוכמה היועץ מזוז אם יניח כרגע לסוגיות המלומדות, יפתח בפניו דלת לצאת ולסגור אחריו, הוא את עונשו כבר קיבל ובגדול.

 

[שייקה לנדאו]

אודי, אני לא חושב שיש ויכוח בינינו

לגבי עדינות הנפש שלו ורגישותו לכבוד האדם וצרכיו. אני דיברתי על צד רגשי לא מפותח, על תיאורטיות שכלתנית ועל עולם של אידיאות שאינו תמיד מחובר לשטח. אפשר לראות זאת במתח שבין הקערות ה"מאודבות" הפורמליות משהו (א', ת') לעומת האותיות הצרות, הנוקשות, הקטועות והנצמדות זו לזו, הארגון הדחוס מדי, המאפיינים הרפורמטוריים, הפערים הגדולים מדי בגדול (אותיות זעירות לעומת ניפוחים), הפער בין הקויות הנחרצת לבין ההעגלה המרוסנת-מלאכותית, התנועתיות הלחוצה-מרוסנת ועוד ועוד.

 

[שייקה לנדאו]

התחושה הכללית העוברת בכתב היא

של אדם שחי הרבה יותר במציאות הפנימית שלו, שאותה הוא כופה על החוץ, מאשר של קשב אמיתי לעולם החיצוני, וזאת למרות העושר האינטלקטואלי, הוירטואוזיות השכלית והרגישות מכוחה של בקרה אידאולוגית ואמוציונלית עמוקה.

 

[אודי בן יעקב]

אומר זאת כך

אכן התחושה העוברת לגבי המציאות הפנימית וכפייתה על החוץ מקובלת עלי, ואף פורטה בהרחבה בחומר שישלח בהמשך תחת סעיף: "בריחים". ודוקא משום כך מפתיע אותי לגלות עושר וגיוון דומים גם בפן הרגשי. בעוד שלמעלה הוא רק כאילו מקשיב, כאשר זה מגיע לקשרי רעות, קירבה ועוד הוא פתוח, רגיש, אמפתי ומקשיב. יתכן שיש משהו גם קורקטי אדיב חיצוני כזה במקצת הקערות והכוון השמאלי הקשתי לא עד כדי כך ספונטאני ונע, אך זה טבעם גם של אנשים שעולמם הרגשי מפותח ולצידו מעצורים ומבוכה וכתוצאה מכך ענייניות וריחוק.

 

[ורד9]

הוא חייב צד רגשי לא מפותח כדי לשפוט

 

[אודי בן יעקב]

למה ? לדעתי להיפך

הוא חייב צד רגשי מפותח כדי שיוכל להבין, להתחבר ולשקלל גם 'סיטואציות רגשיות' במכלול שיקוליו, ועם זאת, חייב להיות מאוזן נבון וחזק דיו לתת לפן הרגשי את המשקל הנכון בקבלת ההחלטות ובמידת הצורך להניחו בצד, עם כל אי הנעימות והצער בדבר.

 

[כי19]

שייקה,תעלה לכאן עוד כתב של ברק?!

 

[שייקה לנדאו]

???

 

[אודי בן יעקב]

אגב, שייקה, אהבתי מאד את "האג'נדה"

שלו בניתוח שלך ואכן, בריחיו הכבדים רחבים מלמדים אותננו שלאיש אג'נדה מגובשת, הגם שלא תמיד גמישה שממנה נגזרים סדר היום והפרוגרמה שלו. במקרה שלו זוהי כנראה אג'נדה משפטית אך נדמה לי שלתוך קבוצה זו ניתן להכניס גם להבדיל את האג'נדה של נשיא אירן ( השערה שזה יהיה בכתב ) של בן לאדן שזה קיים, של מיודעינו הרצל חוזה המדינה ונדמה לי שגם שמרנים רבים שהיו רוצים לראות שיבה לאורחות החיים ולערכים של פעם. ואולי קצת בדוחק ניתן לראות בכך חזון - אמונה שבסופו של דבר האג'נדה, שרבים מתנגדים/לא מאמינים שתיתגשם 'תקרום עור וגידים' ותהפוך למציאות. מי אמר שאין קשר בין גרפולוגיה לפיזיקה ? נדמה לי שיש חוק שאומר שהכוח שגוף א' מפעיל על גוף ב' שווה בעוצמתו לכוח שגוף ב' מפעיל על א'. אני מקווה שיש חוק כזה, אך חשיבותו של החוק בגרפולוגיה בא לידי ביטוי במקרים של הנעה כפייתית של לחץ אחיד, עפי"ר אופקית. כגון במקצת בריחיו העליים של ברק ואחרים. לעניינו, עוצמת הדחף הכפייתי לפעול בדרך מסוימת שוות ערך לתפיסת המציאות שמחייבת פעולה שכזו. כך למשל, ברוך גולדשטיין שפעל תחת דחף כפייתי עז לעשות מעשה ראה לנגד עיניו סיכון ואיום ומצב אקוטי בלתי נסבל בסדר גודל דומה, והאיזון מקנה למעשה עצמו, במשקפי העושה מימד של היגיון, סבירות ונחיצות מחויבת המציאות גם אם בעיני אחרים זה חולני ומופרע. בשעה הקרובה אשלח למשתתפים על בריחים עליים בכתב של ברק ואחרים. שנה טובה לכולם.

 

[אודי בן יעקב]

החומר נשלח.

 

[הרהרנית]

מרתק. שקעתי בו והחכמתי