כתבתי לו שיר

29מתי

New member
לא סיפור זמני- עדין צריכה עצה.

למרות שאני משתדלת לפתח את יכולת השירה עדין תראו עד הסוף יש בקשה לעצה. הכרת בחורה מעניינת. יש בינכם התאמה מסקרנת. ובלי להרגיש המערכת נמשכת. זה לא רק משהו גופני. לאוו דווקא עיניין זמני. קיים בכם המון רגש פנימי.
פיזמון הפחד שלך מהמשפחה. מפריע בגלל הגיל שלה. לא שהיא לא מתאימה. למי אכפת איך שזה נראה. זה לא ניצול או אין ברירה. זו אהבה שכבר מעל שנה !
פיזמון במקום להפוך ליפה נפש. תתחיל ללכת לפי הרגש. היום לא מה שהיה אמש. החברים שלך לך אומרים. תעשו מה שאתם רוצים. תפסיקו להתחשב בהורים. אתה יודע שהקשר.. נגמר.
פיזמון למרות שהלב שלך .. נשבר. אין פה עתיד.. אין פה שום מחר. הלב.. נסער. זה מאוד היה כיף לשאול בשירים אבל בקצב הזה יעיפו אותי לכותבים צעירים. אני לרגע אהיה רצינית בנושא: אני צריכה עצות איך להתגבר על המערכת שמופיעה בשירים. עברה כבר חצי שנה אנחנו נפגשים לפעמים בעיקר בפגישות עם החברה אבל אני מתפוצצת מבפנים הקשר באמת נגמר אבל כל מפגש כזה הוא מזכיר את השיר שעל הקיר ואולי היינו צריכים להשאר חברים. זה פשוט כואב לדעת שאין שום סיכוי באמת לחזור ומצד שני לשמוע את המילים הקשות זה פשוט גורם לי להוציא את כל הכעס שנשאר עליו בלי להתחשב בו בכלל ושוב לא מדברים עד ששוב נפגשים וזה נמשך ככה.. אני באמת אשמח לקבל עצות כי כמו שרשום בהודעת המנהל לפעמים כמה שאתה יודע עדין עצות של אחרים מראות לך דרכים אחרות שיכולות לעזור.
 

האגס 1

New member
הלוואי שהייתה לזה תשובה כ"כ פשוטה

מי מאיתנו לא מכיר חויית פוסט-אהבה כזו או אחרת. הקלישאה הידועה ביותר היא שהזמן מרפא את הפצעים, אבל כנראה שזה באמת נכון. אולי את צריכה עוד זמן עד שהחוויה הזאת כבר לא תהיה כ"כ טריה, ויותר ויותר תקבלי את האקס בתור עבר ולא בתור הווה. דברים לא פתורים עדיין יישארו לא פתורים, אבל חויות חדשות שתעברי יקבלו אצלך יותר עדיפות, וכשהרגשות שלך בנוגע לחוויה הטריה ירגעו מעט, תוכלי להסתכל על זה בצורה מפוכחת יותר, ואולי גם בקלות יותר. ואני לא חושב לרגע שזה פשוט. נשמע גם שהסיפור והחוויה הם מורכבים מאוד ואולי צריך ללמוד מהם כמה דברים גם לגבי העתיד, וכך גם לקבל את החוויה עצמה בצורה קלה ונסבלת יותר. ובהזדמנות זו - ברוכה הבאה לפורום!
 

29מתי

New member
אין קשר

זה שיר שאני כתבתי עלי ועל בחור מסויים בשביל שיהיה לי קל להוציא את הדברים בכתיבה לאחרים, זו דרך מוזרה אבל היא תמיד מצליחה . שנה טובה ומתוקה
 

29מתי

New member
כתבתי לו שיר

כתבתי לו שיר, בלי להתבייש. עם מסר חזק, מאוד מרגש. בקשתי ממנו, אל תתייאש. דמעות עלו בזגוגית עיניו. כשהשיר היה בשתי ידיו. חיוך ענקי הופיע בשפתיו. כך הוא אמר... פעם ראשונה כתבו לכבודי שיר. אני רוצה לתלות אותו על הקיר. כמו חץ בלב קלעת בי ישר. כך הוא אמר... אני רוצה שתביני. את פשוט גדולה ממני. זו לא את- הגיל, תפנימי. קמתי והלכתי. ממנו לא שמעתי. רק - נפגעתי. סתם גם זו דרך לכתוב שאלה נתקלתי בבעיה.
 

29מתי

New member
../images/Emo53.gif איך להתמודד עם זה ???

את הקלישאה הידועה כבר הכרתי מזמן אני גרושה 6 שנים והזמן באמת מרפא. אני יודעת שהמערכת נגמרה ודיי התגברתי עליה, מה שבעצם זורק אותי אחורה כל פעם לאקס האחרון (זה שבשיר) זה המצב שאנחנו נפגשים במפגשים עם החברים, הוא מתחיל לעלות את כל הדברים מחדש ולבדוק בעצם עם הצעד להפרד היה נכון וזה מרתיח אותי כי הוא לא מוכן להתמודד עם ההורים שלו אז במקום להיות סובלנית כלפיו ומבינה יוצא ממני הר געש ענקי. מצד אחד זה ברור לך שאתה לזה לא נכנס שוב !! ומצד שני ההיסוסים שלו מעלים לך כל מיני שאלות עם באמת זה מה שטוב?. אז מי שמכיר את הבלוג שלי יודע בעצם מה ההשקפה שלי לגבי זוגיות ואני מאוד מאמינה בה. <אומנם זה באמצע> וזה עדין לא פותר לי את הבאלגן, כי כל המפגשים האלה עושים לי ולו לא טוב ואני לא יכולה להמנע מהם בכלל. וכן יצאתי פגועה בסוף מכל הסיפור כי בהתחלה שהחלטנו להפרד הסיבה היתה ברורה לשנינו והחלטנו יחד שמערכת לא תצא מזה. והקשר הזה פשוט נמשך ונמשך, כל עוד שאנחנו לא נפגשים הכל רגוע אפילו אין טלפונים אבל שיש את המפגש הזה הכל עולה וצף. אז ביקשתי ממנו בפעם לפני האחרונה לא לעלות את הנושא ושיקבל אותי בתור ידידה וזה לא שנגמרו לי הרגשות כלפיו פשוט זה לא מתאים ואין טעם להמשיך לדון בזה כל פעם מחדש, בפעם האחרונה זה שוב חזר. בגלל הרגשות שנשארו והידיעה שהכל נגמר לא בגלל שזה לא מתאים בנינו <ההפך הוא הנכון> אני לא מצליחה להתעלם ממנו. מה אני בעצם צריכה לעשות ??. להפסיק ללכת לפגישות האלה <יש עוד חברים בתמונה> ??? או עם כל הקושי שיש לא להתייחס אליו בכלל ???
אני יודעת שהדרך שהחלטתי לכתוב אולי מסבכת להבין אבל זו הדרך הכי קלה שמצאתי להוציא את הדברים בכתיבה לאחרים. אני באמת אשמח לשמוע תגובות ואני מקווה שזה יעזור לי למצוא פתרונות. להאגס
רבה
 

nutmeg

New member
הביטי:

כשאת כותבת: "אני יודעת שהמערכת נגמרה ודיי התגברתי עליה, מה שבעצם זורק אותי אחורה כל פעם לאקס האחרון (זה שבשיר) זה המצב שאנחנו נפגשים במפגשים עם החברים, הוא מתחיל לעלות את כל הדברים מחדש ולבדוק בעצם עם הצעד להפרד היה נכון וזה מרתיח אותי כי הוא לא מוכן להתמודד עם ההורים שלו אז במקום להיות סובלנית כלפיו ומבינה יוצא ממני הר געש ענקי..." סימן שלא התגברת. כשלא ייצא ממך הר געש ענקי תדעי שהתגברת. ואת יודעת למה את כועסת? את כועסת כי החלטת משהו (שנפרדים, שאין טעם, שמפסיקים לדבר על זה) - אבל הוא לא משחק על פי מה שהחלטת - למרות שאולי אמר לך שהוא מסכים איתך. את כועסת כי הוא כל הזמן מעלה את הנושא. נו? שנגיד לך מתי תפסיקי לכעוס? את תפסיקי לכעוס כשתביני שזה שהוא מעלה כל פעם את הנושא לא קשור אליך ואל ההחלטות שאת עשית, אלא אל עצמו ואל התהליך שהוא עובר. תפסיקי לכעוס כשתביני שהוא מעלה את הנושא בגללו, לא בגללך. א. יכול להיות שחשוב לו עדיין להתלבט בקול רם. ב. יכול מאוד להיות שהוא מעלה את הנושא כי "לימדת" אותו לדעת שקופץ לך פיוז כל פעם שהוא מעלה אותו - וככה הוא בודק כמה הוא עדיין חשוב לך - למרות הפרידה. (כלומר הוא מעלה את הנושא כדי לראות מתי תפסיקי להקפיץ פיוזים). תדעי שהתגברת כשבאמת כל מה שהוא עושה כבר לא יהיה חשוב לך, ובתור שכזה - הוא לא יכעיס אותך וגם לא ילהיב אותך. תדעי שהתגברת כשתהיי יותר ניטראלית לכל מה שקשור אליו. את מחפשת פתרונות לדבר הזה - אבל את מחפשת במקום הלא נכון. את רוצה שהוא ישתנה ויפסיק להתנהג כמות שהוא מתנהג. על ההתנהגות של אחרים אין לך שליטה ולא תמצאי אף אחד בפורום הזה שיתן לך פטנט איך עושים שאחרים יישתנו. מה כן? את צריכה לחפש איך להפסיק לרצות לשנות אותו ולהתחיל לרצות לשנות אותך ואת העמדות שלך כלפיו - להעביר אותו למקום פחות חשוב בחייך בלי קשר לאילו נושאים הוא בוחר להעלות לדיון.
 

29מתי

New member
את צודקת אבל צריך להוסיף

אני שמחה על התגובה שלך מאוד היא העלתה לי מספר נקודות חשובות מאוד שאני אישית לא הבחנתי בהם. יש לי אבל להבהיר כמה נקודות. שאני אומרת שהחלטנו החלטה משותפת אני מתכוונת לכך, אם זה היה תלוי ברצון שלי ורצון לשנות אותו או להוביל אותו לאן שאני החלטתי, היום היינו -ביחד. אבל כשדיברנו על הבעיה והוא אמר שהוא לא מתכוון להאבק עם המשפחה שלו שאלתי אותו אז מה בעצם אתה רוצה ? הוא ענה שניפרד ונשאר כידידים, אני מאוד מאמינה שאי אפשר לשנות אף אחד עם הוא לא רוצה זאת לבד ואני אמרתי וציינתי הגענו להחלטה משותפת שעדיף להפרד זה כי הבנו שכאן לא נצליח להשתלב <זה מה שהבלוג שלי מדבר> כל המערכת התרחשה למעלה משנה שלמה הפרדה הסופית היתה לפני חצי שנה, לאורך כל המערכת עשיתי הכל בשביל להצליח לגשר בין הדעות שלי לדעות שלו <ניסתי להבין את החשש והחוסר רצון להתמודד עם המשפחה שלו>. נכון את צודקת בהחלט ההר געש שאני מתארת זה מראה כי לא התמודדתי באמת ושכואב לי לדבר על זה, סוג של החלטה אישית כדי שיהיה קל להתמודד בקושי התמודדות עם הפרדה. אני שמחה שהראת לי שזה שהוא חופר בזה זהו סוג ההתמודדות שלו עם אותה הבעיה לאוו דווקא ניסיון לחזור להיות ביחד, משהו שאני לא ראיתי כי אני בתוך זה. עד עכשיו הרגשתי שהוא חופר כי הוא לא בטוח ולא החלטי אם היינו צריכים להפרד למרות שאת רוב הפרדה הוא יזם אני זו שאחרי שיחה החלטתי שצריך להסכים איתה. אז כן אני טיפוס שברגע שיש החלטה צריך לקיים אותה ולא להפוך כל שבוע את הדברים שמחליטים אז התנגחתי בו כל הזמן בשביל שיבין שאי אפשר לרצות ולא לרצות באותו הזמן, אני גם מציינת ואני מעתיקה בשביל לעלות את זה פה "בגלל הרגשות שנשארו והידיעה שהכל נגמר לא בגלל שזה לא מתאים בנינו <ההפך הוא הנכון> אני לא מצליחה להתעלם ממנו. מה אני בעצם צריכה לעשות ??. להפסיק ללכת לפגישות האלה <יש עוד חברים בתמונה> ??? או עם כל הקושי שיש לא להתייחס אליו בכלל ??? " בגדול הלוואי והיינו מצליחים לפתור את בעיית ההורים <משהו שלא נראה הגיוני> והיינו ביחד שוב, כי אנחנו מאוד מתאימים והיתה לנו חוץ מהבעיה הזאת מערכת ממש יפה, אני די בטוחה שזה מה שכואב גם לו. אז נכון שאני צריכה להתגבר על ההר געש שמתפרץ כל פעם שהנושא עולה אבל זו בדיוק הסיבה שפנתי לכאן, והצלחת להראות לי את הכיוון הנכון של הצד שלו, ולהתגבר על הכעס זה הפיתרון: אבל הכעס הוא לא כפי שאת ציינת זה לא כי הוא לא פועל לפי החלטה שלי זה כי לי אישית קשה עם החפירות שלו, קשה לי לשמוע את מה שהוא אומר על כל התלבטויות שלו, אני הייתי מוסיפה ואומרת שקשה לי לשמוע שלו זה גם כואב. אז מה אני צריכה לעשות להפסיק ללכת למפגשים האלה? לא להקשיב למילים שלו ? להתעלם מכל קריאות שמבקשות עידוד בשבילו ?
 

29מתי

New member
רציתי להוסיף

רציתי להגיד לך תודה רבה על התמיכה. ושתיהיה לך שנה טובה ומתוקה
 

nutmeg

New member
תאמיני לי

שבכלל לא משנה רוב מה שכתבת פה, כי כתבת מניעים, סיבוכים ומחשבות. עכשיו תכתבי לי באבע-חמש מילים גג: מה את רוצה?
 

29מתי

New member
תשובה פשוטה

שאם המצב הוא כזה שההורים באמצע והוא עשה כבר החלטה. אני רוצה שנשב במפגשים, כמו שהוא ביקש נשאר רק ידידים בלי כל הסרטים. זה קצת יותר מחמש מילים אבל זה באמת רק מה שאני רוצה!
 

nutmeg

New member
אז

תשבי שם את כמו ידידה בלי סרטים, עם ההבנה שאת לא יכולה לשלוט על איך שהוא ישב שם. האם את מבינה שאי אפשר לשנות אנשים? להגיד אני רוצה שהוא ישב לידי ויהיה ככה וככה, זה להיות לא מציאותית - כי הוא לא ככה וככה. את רק יכולה לרצות דברים הקשורים למה שאת עושה עם החיים שלך, לא דברים שאת רוצה שאחרים יעשו עם החיים שלהם.
 
למעלה