סיפור מסיבת הרווקות
טוב, אז הודעתי לבנות שחברתי הגיעה מחו"ל ולכן אני רוצה לעשות מסיבת רווקות יום למחרת. נשמעו צווחות היסטריה מצד הבנות אבל היתה הענות מלאה. בינתיים גיא אירגן שמסיבת הרווקים שלו תהיה גם כן באוו יום וכך יצאנו שנינו לדרכנו, בנפרד יש לומר, לתל אביב. גיא הלך לאיזה מועדון סנוקר ואותי הובילו אחר כבוד ללובי מלון שרתון. לי כבר היו חזיונות זוועה של חשפן באיזה חדר במלון אבל סמכתי על הבנות שלא יעשו לי פדיחות. בקיצור, ירדנו במדרגות המלון למועדון טנגו. פה המקום לפתוח סוגריים גדולים ולספר שעוד לפני שהגעתי לארץ הפצתי בין החברות את רצוני העז לחוות שירה בציבור בארץ. שמעתי על זה כל כך הרבה ואמרו שזה כיף וגם מביך. נשמע לי אידאלי למסיבת רווקות. סגור סוגריים. אנחנו נכנסות למועדון טנגו ומולנו עומדת מלכת השירה בציבור בכבודה ובעצמה הגברת שרה´לה שרון! מאותו רגע לא יכולתי להפסיק לצחוק. היה מצחיק וגדול כאחד. התיישבנו ליד השולחן שנשמר עבורנו והתחלתי לקבל מתנות (משהו כחול, משהו חדש, משהו מהארץ (סבון הוואי וקרם של ד"ר פישר) ועוד). בעוד אנחנו מתכוננות לעלייתה לבמה של הכוהנת הגדולה אני מבחינה בזווית העין בחבר הכי טוב של גיא. מה קורה פה?! האין הם מסנוקרים בדרום בעיר?! רצתי אליו והסתבר שגם הבנים רצו להפתיע את גיא ולקחת אותו למשהו שורשי וארצי. מסיבת רווקים עם שרה´לה שרון! בקיצור, "נשמה טובה" דחפה לשרה´לה פתק עם הסיפור והיא מיד התלהבה והכריחה אותנו לעלות לבמה לשיר איתה. השיר שהיא בחרה היה "דרכנו". כיון שאני וגיא לא בארץ, אנחנו כנראה שני הישראלים היחידים עלי אדמות שלא מכירים את מילות השיר בעל פה ונאלצנו לדבוק בשירון. גיא אומר שעד הבית האחרון הוא בכלל לא ידע מה הוא שר J. אחרי השיר הוחלט לפצל כוחות, אנחנו נשארנו עם שרה´לה והבנים פנו להמשיך במסיבה במקום אחר. אחרי שהם עזבו הסתבר לנו שזהו ערב עמוס כוכבים כיון שהצוות של דידי הררי הגיע להשתעשע במקום. בעוונותיי מעולם לא שמעתי את התוכנית, כך שאני לא יכולה לתת פרטים מדויקים אבל אחד האנשים שם עשה חיקוי מדהים של דנה אינטרנשיונל ושר את "אני לא יכולה בלעדיך". חבל על הזמן! אחר כך עלה לבמה לא אחר מאשר רון שובל ששר את שירו "לפעמים" ואחר כך ביקש לשיר שיר של "מורו ורבו" בועז שרעבי. נו שוין. מה שכן היה ערב מוצלח ביותר. אני חייבת לתת קרדיט אדיר לחברתי שהפעילה חמ"ל קטן כדי לגלות איפה שרה´לה מופיעה כדי למלא את רצונותיי הסוטים ביותר. זהו.