כתבה שמצאתי-על אנ"ה
זו ארצנו על הנייר היא באמת נהדרת - אורנה בנאי, דב נבון, אלי ומריאנו, קיציס ופרידמן - או בקיצור, מיטב כוכבי ההומור שהצמיח ערוץ 2 בעשר שנותיו בפריים אחד. אבל על המרקע - על המרקע ניכר היה כי למרות ערמת הכישרון שגדשה את האולפן, מישהו אחד היה חסר. מישהו שייקח את כל חבורת הכוכבים הזאת ויהפוך אותם ממגישי גאגים סדרתיים למשתתפי תכנית סאטירה. מיהו המישהו? אולי ארז טל. אולי מישהו אחר. זה לא שלא היו רגעים משעשעים ב"ארץ נהדרת". היו. אבל היו הרבה יותר רגעים מהסוג שמנסים להיות מצחיקים ולא מצליחים. אסור שיהיו הרבה רגעים כאלה בתכנית סאטירה. ריבוים בתכנית מושקעת כמו "ארץ נהדרת" נתן את ההרגשה שכולם מאוד השתדלו אבל הם לא באמת יכולים. שלא במקרה, התמקדו הקדימונים לתכנית באורנה בנאי. "ארץ נהדרת" אמורה להיות היורשת הטבעית של "רק בישראל". גם הדמיון בשמות אינו מקרי. אבל בינתיים, היורשת נופלת בהרבה מהמקור. אחת השאלות המסקרנות ב"ארץ נהדרת" הייתה כיצד תסתדר בנאי בלי ארז טל. אחרי תכנית אחת אפשר לומר, בזהירות המתבקשת, כי הכישרון של בנאי עדיין מציף את המרקע, אבל מורגש מאוד חסרונם של הטקסטים הטובים ש כתבו טל וצוות "רק בישראל", וגם שבהיעדרו של פרטנר, משהו מבנאי הולך לאיבוד. זו לא הבושה של הפרסומות שעשתה בשעתו כלימור, אבל מהתכנית הראשונה אי אפשר להצביע על משהו שייכנס לפנתאון ההומור הישראלי. כמובן שהכול עוד יכול לקרות. טל פרידמן ואייל קיציס מקיימים שותפות ארוכה ומוצלחת. אבל כאשר לשותפות הזאת נכנסים כל כך הרבה אגואים אחרים, משהו באיזון בין הטירוף של פרידמן למיושבות לכאורה של קיציס הולך לאיבוד. פתאום קיציס לא נראה אחד שכאילו לא מצחיק ובעצם מצחיק מאוד, אלא כחנון של ממש. ופרידמן - פרידמן נראה כחקיין גרוע ולא כווירטואוז מטורף שהוא. בנוסף, קשה לחבר בין השפה הייחודית של הצמד הזה לשפה ההמונית יותר של אלי ומריאנו ושל לדב נבון, שלא מצליח למצוא את עצמו. מאוד ייתכן שעם התגבשותה של התכנית, צירופם של כותבים טובים ועבודה נכונה, "ארץ נהדרת" עוד תצדיק את שיבוצה כתכנית הדגל של ערוץ .2 בסופו של דבר, יש בה מספיק כישרונות בשביל שלוש תכניות סאטירה טובות. אולי יותר מדיי כישרונות בשביל תכנית אחת. "ארץ נהדרת", ערוץ ,2 יום ו', .21.00
זו ארצנו על הנייר היא באמת נהדרת - אורנה בנאי, דב נבון, אלי ומריאנו, קיציס ופרידמן - או בקיצור, מיטב כוכבי ההומור שהצמיח ערוץ 2 בעשר שנותיו בפריים אחד. אבל על המרקע - על המרקע ניכר היה כי למרות ערמת הכישרון שגדשה את האולפן, מישהו אחד היה חסר. מישהו שייקח את כל חבורת הכוכבים הזאת ויהפוך אותם ממגישי גאגים סדרתיים למשתתפי תכנית סאטירה. מיהו המישהו? אולי ארז טל. אולי מישהו אחר. זה לא שלא היו רגעים משעשעים ב"ארץ נהדרת". היו. אבל היו הרבה יותר רגעים מהסוג שמנסים להיות מצחיקים ולא מצליחים. אסור שיהיו הרבה רגעים כאלה בתכנית סאטירה. ריבוים בתכנית מושקעת כמו "ארץ נהדרת" נתן את ההרגשה שכולם מאוד השתדלו אבל הם לא באמת יכולים. שלא במקרה, התמקדו הקדימונים לתכנית באורנה בנאי. "ארץ נהדרת" אמורה להיות היורשת הטבעית של "רק בישראל". גם הדמיון בשמות אינו מקרי. אבל בינתיים, היורשת נופלת בהרבה מהמקור. אחת השאלות המסקרנות ב"ארץ נהדרת" הייתה כיצד תסתדר בנאי בלי ארז טל. אחרי תכנית אחת אפשר לומר, בזהירות המתבקשת, כי הכישרון של בנאי עדיין מציף את המרקע, אבל מורגש מאוד חסרונם של הטקסטים הטובים ש כתבו טל וצוות "רק בישראל", וגם שבהיעדרו של פרטנר, משהו מבנאי הולך לאיבוד. זו לא הבושה של הפרסומות שעשתה בשעתו כלימור, אבל מהתכנית הראשונה אי אפשר להצביע על משהו שייכנס לפנתאון ההומור הישראלי. כמובן שהכול עוד יכול לקרות. טל פרידמן ואייל קיציס מקיימים שותפות ארוכה ומוצלחת. אבל כאשר לשותפות הזאת נכנסים כל כך הרבה אגואים אחרים, משהו באיזון בין הטירוף של פרידמן למיושבות לכאורה של קיציס הולך לאיבוד. פתאום קיציס לא נראה אחד שכאילו לא מצחיק ובעצם מצחיק מאוד, אלא כחנון של ממש. ופרידמן - פרידמן נראה כחקיין גרוע ולא כווירטואוז מטורף שהוא. בנוסף, קשה לחבר בין השפה הייחודית של הצמד הזה לשפה ההמונית יותר של אלי ומריאנו ושל לדב נבון, שלא מצליח למצוא את עצמו. מאוד ייתכן שעם התגבשותה של התכנית, צירופם של כותבים טובים ועבודה נכונה, "ארץ נהדרת" עוד תצדיק את שיבוצה כתכנית הדגל של ערוץ .2 בסופו של דבר, יש בה מספיק כישרונות בשביל שלוש תכניות סאטירה טובות. אולי יותר מדיי כישרונות בשביל תכנית אחת. "ארץ נהדרת", ערוץ ,2 יום ו', .21.00
