כתבה על הארה :
הארה אמיתית , הארה כזו שמושגת דרך בניית "חוליית חיבור" בין האדם לאינסוף :
http://alaxon.co.il/article/מתמטיקה-אהובתי/
ציטוט מהכתבה :
"...... בשביל ברטרנד ראסל – שטען באוטוביוגרפיה שלו במלודרמטיות כי תשוקתו לדעת עוד על מתמטיקה היא הדבר שמנע ממנו להתאבד – יופייה של המתמטיקה הוא "קר וחמור, כמו זה של פסל. טהור ונעלה, ומסוגל לשלמות נוקשה." אצל אחרים עלול יופי מתמטי לעורר תחושות חמות הרבה יותר. אלה הולכים בעקבות "המשתה" של אפלטון. בדיאלוג זה מספר סוקרטס לאורחים שהתאספו במשתה כיצד כוהנת בשם דיוטימה חשפה בפניו את המסתורין של ארוס – השם היווני לתשוקה בכל צורותיה.
צורה אחת של ארוס היא התשוקה המינית המתעוררת בעקבות יופי פיזי של אדם אהוב מסוים. לפי דיוטימה, זוהי הצורה הנחותה ביותר. אך בעזרת עידון פילוסופי אפשר לרומם את הארוס אל מטרות נעלות יותר ויותר. המטרה לפני האחרונה – רגע לפני הרעיון האפלטוני של היופי בעצמו – היא יופי מושלם ועל-זמני המתגלה בעזרת המדעים המתמטיים. יופי זה מעורר באלה המסוגלים לתפוס אותו את הרצון להתרבות – לא ביולוגית, אלא אינטלקטואלית, על-ידי יצירת עוד "רעיונות ותיאוריות יפים להפליא." מבחינת דיוטימה, ולכאורה גם מבחינתו של אפלטון, התגובה ההולמת את היופי המתמטי היא הארוס שאנו מכנים אהבה."
עד כאן הציטוט.
בהארה אמיתית , מה שקורה זוהי התמרה של התשוקות כלפי האינסוף , בדיוק כפי שמספרת דיוטימה לאפלטון.
הארה אמיתית איננה מוות - איננה מוות של השכל , איננה מוות של האישיות , ואיננה מוות של המחשבות.
הארה אמיתית היא ההתמרה של כולם לאינסוף.
שהאדם יראה את האינסוף בתוך העולם הזה , וכל תשוקותיו יופנו כלפיו.
אלו חיים מתוך תשוקה תמידית ותחושת פליאה תמידית.
http://alaxon.co.il/article/מתמטיקה-אהובתי/
ציטוט מהכתבה :
"...... בשביל ברטרנד ראסל – שטען באוטוביוגרפיה שלו במלודרמטיות כי תשוקתו לדעת עוד על מתמטיקה היא הדבר שמנע ממנו להתאבד – יופייה של המתמטיקה הוא "קר וחמור, כמו זה של פסל. טהור ונעלה, ומסוגל לשלמות נוקשה." אצל אחרים עלול יופי מתמטי לעורר תחושות חמות הרבה יותר. אלה הולכים בעקבות "המשתה" של אפלטון. בדיאלוג זה מספר סוקרטס לאורחים שהתאספו במשתה כיצד כוהנת בשם דיוטימה חשפה בפניו את המסתורין של ארוס – השם היווני לתשוקה בכל צורותיה.
צורה אחת של ארוס היא התשוקה המינית המתעוררת בעקבות יופי פיזי של אדם אהוב מסוים. לפי דיוטימה, זוהי הצורה הנחותה ביותר. אך בעזרת עידון פילוסופי אפשר לרומם את הארוס אל מטרות נעלות יותר ויותר. המטרה לפני האחרונה – רגע לפני הרעיון האפלטוני של היופי בעצמו – היא יופי מושלם ועל-זמני המתגלה בעזרת המדעים המתמטיים. יופי זה מעורר באלה המסוגלים לתפוס אותו את הרצון להתרבות – לא ביולוגית, אלא אינטלקטואלית, על-ידי יצירת עוד "רעיונות ותיאוריות יפים להפליא." מבחינת דיוטימה, ולכאורה גם מבחינתו של אפלטון, התגובה ההולמת את היופי המתמטי היא הארוס שאנו מכנים אהבה."
עד כאן הציטוט.
בהארה אמיתית , מה שקורה זוהי התמרה של התשוקות כלפי האינסוף , בדיוק כפי שמספרת דיוטימה לאפלטון.
הארה אמיתית איננה מוות - איננה מוות של השכל , איננה מוות של האישיות , ואיננה מוות של המחשבות.
הארה אמיתית היא ההתמרה של כולם לאינסוף.
שהאדם יראה את האינסוף בתוך העולם הזה , וכל תשוקותיו יופנו כלפיו.
אלו חיים מתוך תשוקה תמידית ותחושת פליאה תמידית.
