כתבה על גמילה

kriz

New member
אני בכלל חושבת שכל מה שהרבה ממה שקשור

לילדים לא תלוי גיל.

אני רואה את זה על הבת שלי ועל הילדים של חברות שלי.

לפני שבועיים בערך הסתכלה עליי אמא בגן ואמרה לי "היא בת שנתיים ושלושה חודשים ועוד לא גמולה???" ואחרי זה עוד העירה לי "נראה לי שאת צריכה לעשות קודם עבודה עם עצמך כדי שאת תהיי מוכנה לגמילה שלה".

ואני מסתכלת על הילדה שלי וחושבת לעצמי שהיא עדיין לא מוכנה - וזה לא שלא ניסינו להראות לה איך עושים בסיר/אסלה וכו'... הילדה פשוט לא הייתה מוכנה ללכת - למה להכריח??
 
אני "מתה" על כל ההורים האלה

שמנסים להיות פסיכולוגים על חשבונם של האחרים. אני מאמינה באמת ובתמים שאין כמו אינטואיציה אימהית. מה שאת מרגישה - תעשי!
 

r i n i

New member
שיהיו בריאים ההורים האלו

כל ילד והקצב שלו.
הטרנד העכשוי הוא ש"ההורים יהיו מוכנים לגמילה של הילד", ההורים מוכנים לגמילה של הילד כמעט מקניית חבילת הטיטולים הראשונה.
כאמא לארבעה אני יכולה להגיד שכל אחד נגמל בדרכו, בגיל שלו, וזה לגמרי היה תלוי בו.
הפתיע אותנו הגוזל שנגמל בגיל שנתיים וקצת באמצע הסתיו. ממש לא בנינו על זה ולא ניסינו לגמול אותו. חשבנו להתחיל לבדוק לקראת הקיץ את אפשרות תחילת הגמילה ו-הופ לבד הילד הפסיק ביום ובלילה.
(האמת, הייתי בשלה לחלוטין לגמילה שלו.....)
 
למעלה