כתבה מ-ynet
- פותח הנושא אמארונה
- פורסם בתאריך
פיתרון=ביות מלא
לא ברורה לי הסיבה שאימהות בוחרות להיפרד מהתינוק שלהן, שעד לפני זמן קצר היה עדיין עובר. מה הקטע של הפרידה הזו. אף פעם לא הבנתי. מה לנוח? אני חושבת שאפשר לנוח גם בבית. אם כל אישה תדע לקחת לעצמה את ה-40 יום משכב לידה ולא לעשות כלום, פרט לאכול, לשתות ולהניק כמובן
אז בהחלט אפשר לנוח.
לא ברורה לי הסיבה שאימהות בוחרות להיפרד מהתינוק שלהן, שעד לפני זמן קצר היה עדיין עובר. מה הקטע של הפרידה הזו. אף פעם לא הבנתי. מה לנוח? אני חושבת שאפשר לנוח גם בבית. אם כל אישה תדע לקחת לעצמה את ה-40 יום משכב לידה ולא לעשות כלום, פרט לאכול, לשתות ולהניק כמובן
מאוד מסכימה איתך, אבל לא תמיד
ביות מלא הוא ישים, בלידה שלי למשל, היו איתי בחדר עוד 3 יולדות שקיטרו על שהן רוצות לנוח, והבכי של התינוק שלי מפריע למנוחתן. ההבטחה של בתי החולים בסיורי הלידה המיופייפים שלהם לשכן אותך בחדר עם עוד יולדות שמעוניינות בביות מלא היא לא תמיד מה שקורה במציאות כשאין חדר כזה פנוי. מעבר לזה, אצלי גם היה קושי פיסי אחרי הלידה לקיים את הביות המלא כי היה לי קושי לתפקד בגלל דלקת בגב שנוצרה בהריון. לפעמים הביות המלא הוא כורח המציאות עם כל הקושי העצום שבכך.
ביות מלא הוא ישים, בלידה שלי למשל, היו איתי בחדר עוד 3 יולדות שקיטרו על שהן רוצות לנוח, והבכי של התינוק שלי מפריע למנוחתן. ההבטחה של בתי החולים בסיורי הלידה המיופייפים שלהם לשכן אותך בחדר עם עוד יולדות שמעוניינות בביות מלא היא לא תמיד מה שקורה במציאות כשאין חדר כזה פנוי. מעבר לזה, אצלי גם היה קושי פיסי אחרי הלידה לקיים את הביות המלא כי היה לי קושי לתפקד בגלל דלקת בגב שנוצרה בהריון. לפעמים הביות המלא הוא כורח המציאות עם כל הקושי העצום שבכך.
כמובן שאני מבינה את אלו הנאלצות
החיים הם לא שחור או לבן. אך את אלו שבוחרות, הכוונה מבחירה חופשית ולא מתוך אילוץ, להיפרד מהיילוד, אני לא מבינה. לגבי שאר הבנות שבחדר? זו לא הסיבה שבגללה הייתי שמה את אחד מיילדי בתינוקיה. או שיעבירו אותן או אותי לחדר אחר. ד"א, דלקת בגב? נשמע קשה. איך טופלת?
החיים הם לא שחור או לבן. אך את אלו שבוחרות, הכוונה מבחירה חופשית ולא מתוך אילוץ, להיפרד מהיילוד, אני לא מבינה. לגבי שאר הבנות שבחדר? זו לא הסיבה שבגללה הייתי שמה את אחד מיילדי בתינוקיה. או שיעבירו אותן או אותי לחדר אחר. ד"א, דלקת בגב? נשמע קשה. איך טופלת?
אמא של עופרי וטל
New member
מסכימה גם
שזה הפתרון ועדיין לא צריכים לקרות דברים כאלה.
שזה הפתרון ועדיין לא צריכים לקרות דברים כאלה.
מצחיק - זה מזכיר לי שאיתי היתה אחת
בחדר, שראתה שאני לא מתכוונת לשים את התינוק בלילה בתינוקיה והתחילה להגיד לי שזו חוצפה מצידי כי היא לא ישנה כבר יומיים, והתינוק שלי בטח יבכה כל הלילה. אני הייתי קצת בשוק, אבל מיד ביקשתי שיעבירו אותי חדר, וכך היה. כמובן שהתינוק לא בכה בכלל בלילה, ואני גם שמתי אותו איתי במיטה למרות שקיבלתי איסור מהאחיות!
בחדר, שראתה שאני לא מתכוונת לשים את התינוק בלילה בתינוקיה והתחילה להגיד לי שזו חוצפה מצידי כי היא לא ישנה כבר יומיים, והתינוק שלי בטח יבכה כל הלילה. אני הייתי קצת בשוק, אבל מיד ביקשתי שיעבירו אותי חדר, וכך היה. כמובן שהתינוק לא בכה בכלל בלילה, ואני גם שמתי אותו איתי במיטה למרות שקיבלתי איסור מהאחיות!
לכן, כשהולכים לבית חולים
כדאי לבוא עם מלווה אסרטיבי, ולזכור: 1 - אם התינוק היה היה בן שנתיים, לא היית משאירה אותו לבד בתינוקיה. 2 - משרד הבריאות תקן תקנה שקובעת שבית החולים חייב לאפשר לך את זה. אני יודעת שמאוד קשה לזכור דברים כאלה כשנכנסים לבית החולים. לי אישית היתה תחושה שם כאילו אני אורחת, וצריכה לבקש רשות לכל דבר. לחשוב על הדברים מראש, ולהעזר במלווה אסרטיבי יכול לעשות את ההבדל. (בדיוק השבוע קראתי סיפור לידה, קיסרי, והאבא מספר שם איך הוא לא זז לשניה מהתינוק, למרות הנהלים והחוקים ושזה לא היה כ"כ נוח לאחות).
כדאי לבוא עם מלווה אסרטיבי, ולזכור: 1 - אם התינוק היה היה בן שנתיים, לא היית משאירה אותו לבד בתינוקיה. 2 - משרד הבריאות תקן תקנה שקובעת שבית החולים חייב לאפשר לך את זה. אני יודעת שמאוד קשה לזכור דברים כאלה כשנכנסים לבית החולים. לי אישית היתה תחושה שם כאילו אני אורחת, וצריכה לבקש רשות לכל דבר. לחשוב על הדברים מראש, ולהעזר במלווה אסרטיבי יכול לעשות את ההבדל. (בדיוק השבוע קראתי סיפור לידה, קיסרי, והאבא מספר שם איך הוא לא זז לשניה מהתינוק, למרות הנהלים והחוקים ושזה לא היה כ"כ נוח לאחות).
צודקת לחלוטין
אני באתי מוכנה נפשית להיות אסרטיבית בנוגע לעניין הזה. לא הסכמתי שהם שיקלחו אותה, אז זה היה כתוב בגיליון והרופא שבא לביקור שאל אותי: "למה את לא רוצה שיקלחו אותה? למה את מתקלחת והיא לא?" אז עניתי לו שא. היא לא מלוכלכת וב. המקלחת הראשונה שלה צריכה להיות איתי בנעימות ולא עם אחיות שלחוצות להספיק לקלח את כולם. די סתמתי לו את הפה. בשיחרור כשרצו לקחת לה בדיקת דם, האחות אמרה לי בכניסה, טוב, תחכי כאן. אמרתי לה שאני רוצה להיות נוכחת לצד בתי בעת לקיחת הדם. היא נרתעה קצת כי אולי היא רגילה שלא מתעקשים איתה, אבל לא חיכיתי לתשובתה וישר נכנסתי. פשוט הזכרתי לעצמי בבי"ח כל הזמן, שהיא הבת שלי ורק אני מקבלת את ההחלטות לגביה.
אני באתי מוכנה נפשית להיות אסרטיבית בנוגע לעניין הזה. לא הסכמתי שהם שיקלחו אותה, אז זה היה כתוב בגיליון והרופא שבא לביקור שאל אותי: "למה את לא רוצה שיקלחו אותה? למה את מתקלחת והיא לא?" אז עניתי לו שא. היא לא מלוכלכת וב. המקלחת הראשונה שלה צריכה להיות איתי בנעימות ולא עם אחיות שלחוצות להספיק לקלח את כולם. די סתמתי לו את הפה. בשיחרור כשרצו לקחת לה בדיקת דם, האחות אמרה לי בכניסה, טוב, תחכי כאן. אמרתי לה שאני רוצה להיות נוכחת לצד בתי בעת לקיחת הדם. היא נרתעה קצת כי אולי היא רגילה שלא מתעקשים איתה, אבל לא חיכיתי לתשובתה וישר נכנסתי. פשוט הזכרתי לעצמי בבי"ח כל הזמן, שהיא הבת שלי ורק אני מקבלת את ההחלטות לגביה.
צודקת
גם אני הרגשתי כאילו אני אורחת שם ולא היה לי מושג לגבי התקנה של משרד הבריאות. את כל האסרטיביות שלנו שאבה הלידה המאוד מאוד ארוכה ומאוד קשה וגם מצבי הפיסי הקשה על הטיפול בכוחות עצמי, וכל זה היה מלווה בתחושת אכזבה כללית מאוד עמוקה מבית החולים, אז פשוט נכנענו. מקווה שבלידה הבאה לא נזדקק לאסרטיביות וגם אם כן, שנזכור שהיא קיימת.
גם אני הרגשתי כאילו אני אורחת שם ולא היה לי מושג לגבי התקנה של משרד הבריאות. את כל האסרטיביות שלנו שאבה הלידה המאוד מאוד ארוכה ומאוד קשה וגם מצבי הפיסי הקשה על הטיפול בכוחות עצמי, וכל זה היה מלווה בתחושת אכזבה כללית מאוד עמוקה מבית החולים, אז פשוט נכנענו. מקווה שבלידה הבאה לא נזדקק לאסרטיביות וגם אם כן, שנזכור שהיא קיימת.
דניאל של מורן
New member
איפה אפשר לראות את התקנה הזאת של
משרד הבריאות? חיפשתי באתר שלהם ולא מצאתי.
משרד הבריאות? חיפשתי באתר שלהם ולא מצאתי.
בתי חולים לא ממש מעודדים
מכיוון שילדתי בשני בתי חולים עם גישה שונה אני רואה איך זה משפיע. בסורוקה הביותהוא ברירת המחדל. תינוק יהיה בתינוקיה אם אמא שלו בבעיה (כמו שאני הייתי ביממה הראשונה) או אם הוא צריך פוטו. הרופאים עושים סבב לתינוקות ליד מיטות האמהות, כנ"ל כל בדיקה או זריקה. יש תנאים נוחים לביות - שפע חיתולים, הדרכה מיידית מהאחות ועוד אחת אם (כמוני) בהלם שאחרי הלידה לא קלטת, כיור גדול עם סבון לתינוקות ולידו משטח החתלה. וכל התינוקות צמודים לאמהות שמקבלות שדר שאין משהו אחר. אסף-הרופא לעומת זאת מאפשר ביות חלקי מאוד (9.30 עד 19.30 ואז שוב מ 20.20 עד 22.30). צריך לחתום על טופס מיוחד בתינוקיה ואז מקבלים את התינוק עם סלסלונת של חיתולים/מגבונים/סבון ממש במשורה. אין איפה לרחוץ אותו. את מתבקשת לרשום כל דבר בגיליון שלו כמו שהאחיות עושות. ביקור רופא הוא בתינוקיה ולשם כך את מחזירה לשם את התינוק. בלילה מעירים להנקות. בתנאים האלה - פלא שפרט לי רק עוד אישה אחת שראיתי הייתה בביות מלא? ולנוח כשהיא בתינוקיה? איך? כל שעתיים מעירים להנקה. עד שמגיעם לתינוקיה-מניקים-חוזרים כבר הגיע הזצן לקום שוב בערך... הרבה יותר קל לנוח כשהתינוק צמוד אלי. גם הצורך המייאש לראות ולחוש אותו לא מפריע לישון - כי הוא פשוט שם. חבל שלא ניתן לשדך בין חדר הלידה הנפלא באסף הרופא למחלקה בסורוקה (הכוונה הייתה להשתחרר כמה שעות אחרי הלידה, וזה נפל כי שוב היתה לי שיליה נעוצה והייתי מרותקת למיטה 24 שעות אחרי הלידה והניתוח).
מכיוון שילדתי בשני בתי חולים עם גישה שונה אני רואה איך זה משפיע. בסורוקה הביותהוא ברירת המחדל. תינוק יהיה בתינוקיה אם אמא שלו בבעיה (כמו שאני הייתי ביממה הראשונה) או אם הוא צריך פוטו. הרופאים עושים סבב לתינוקות ליד מיטות האמהות, כנ"ל כל בדיקה או זריקה. יש תנאים נוחים לביות - שפע חיתולים, הדרכה מיידית מהאחות ועוד אחת אם (כמוני) בהלם שאחרי הלידה לא קלטת, כיור גדול עם סבון לתינוקות ולידו משטח החתלה. וכל התינוקות צמודים לאמהות שמקבלות שדר שאין משהו אחר. אסף-הרופא לעומת זאת מאפשר ביות חלקי מאוד (9.30 עד 19.30 ואז שוב מ 20.20 עד 22.30). צריך לחתום על טופס מיוחד בתינוקיה ואז מקבלים את התינוק עם סלסלונת של חיתולים/מגבונים/סבון ממש במשורה. אין איפה לרחוץ אותו. את מתבקשת לרשום כל דבר בגיליון שלו כמו שהאחיות עושות. ביקור רופא הוא בתינוקיה ולשם כך את מחזירה לשם את התינוק. בלילה מעירים להנקות. בתנאים האלה - פלא שפרט לי רק עוד אישה אחת שראיתי הייתה בביות מלא? ולנוח כשהיא בתינוקיה? איך? כל שעתיים מעירים להנקה. עד שמגיעם לתינוקיה-מניקים-חוזרים כבר הגיע הזצן לקום שוב בערך... הרבה יותר קל לנוח כשהתינוק צמוד אלי. גם הצורך המייאש לראות ולחוש אותו לא מפריע לישון - כי הוא פשוט שם. חבל שלא ניתן לשדך בין חדר הלידה הנפלא באסף הרופא למחלקה בסורוקה (הכוונה הייתה להשתחרר כמה שעות אחרי הלידה, וזה נפל כי שוב היתה לי שיליה נעוצה והייתי מרותקת למיטה 24 שעות אחרי הלידה והניתוח).
עוגי שמוגי
New member
כבר יש ביות מלא באסף הרופא
הילהל, אם אינני טועה ילדת שם לפני כשנתיים? אז בינתיים יש ביות מלא, שמאפשרים לכל מי שרק רוצה, בכל שעות היום, כולל חדרים מעורבים (עם/בלי ביות) וצוות מעודד ונחמד ותומך ביות ותומך הנקה עד מאד. לרחוץ את התינוק? מעבר לזה שחוץ מרחיצת טוסיקים/התלכלכות מאסיבית אחרת אין סיבה לרחוץ תינוק ביומיים שלושה הראשונים לחייו, אז אפשר לרחוץ בכיור בחדר אמבטיה; בהחלט גדול מספיק לתינוק בן יומו, בעיניי. כמובן שאים סיבה שתינוק בביות יבכה כל הלילה. זה בעיניי כל הקטע בביות - לתת לתינוק את מלוא הצרכים שלו מייד כשהם מתעוררים, מה שמונע את הבכי...
הילהל, אם אינני טועה ילדת שם לפני כשנתיים? אז בינתיים יש ביות מלא, שמאפשרים לכל מי שרק רוצה, בכל שעות היום, כולל חדרים מעורבים (עם/בלי ביות) וצוות מעודד ונחמד ותומך ביות ותומך הנקה עד מאד. לרחוץ את התינוק? מעבר לזה שחוץ מרחיצת טוסיקים/התלכלכות מאסיבית אחרת אין סיבה לרחוץ תינוק ביומיים שלושה הראשונים לחייו, אז אפשר לרחוץ בכיור בחדר אמבטיה; בהחלט גדול מספיק לתינוק בן יומו, בעיניי. כמובן שאים סיבה שתינוק בביות יבכה כל הלילה. זה בעיניי כל הקטע בביות - לתת לתינוק את מלוא הצרכים שלו מייד כשהם מתעוררים, מה שמונע את הבכי...
ילדתי בליניאדו - זהירות ארוך מאוד
תחילה בשל חוסר מקום תקעו אותי במסדרון במשך שעות ארוכות ותדמיינו מה זה להיות אמא לראשונה בלי ידע בהנקה, תינוקת בוכה ורוצה מאוד לנוק ואין את הפרטיות. בכל פעם התגנבתי לחדר אחר. בהמשך העבירו אותנו לחדר של 4 נשים- חדר קטן וצפוף שמסתבכים שם עם הוילונות ובכל פעם את מוצאת את עצמך בתא אחר של איזו אשה, עד שהגעתי לתא שלי בסוף גיליתי תא גרוע מצינוק- בגודל של מיטה וזהו. לא הספקנו להזדעזע והנשים החלו לזעוף על בעלי שיצא משום שהן רוצות להניק. יצאנו שלושתנו עשינו חושבים ואמרנו הביתה עכשיו!!! אבל... כשבעלי נגש לקבלה לבקש שחרור והסביר את הסיבה היו ממש נחמדים אליו והציעו שנמתין מעט ונעבור לחדר של שניים עם עוד אשה בביות מלא. קיבלנו חדר גדול ומרווח עם כורסת הנקה והצלחנו אף להבריח את בעלי שישאר בלילה ובשעות שהן לא קבלה- שהרי בליניאדו הבעל נחשב כאורח ודינו כדין אורח, היינו להגיע רק בשעות הקבלה- הצוות העלים עין. חייבת להודות שהביות המלא הפך במהרה לסיוט מלא- לאחר שני לילות וימים שלא עצמתי עין בכל החזקת התינוקת כמעט ושמטתי אותה מעייפות. צוות האחיות לחץ שאמסור אותה לתינוקיה אפילו למעט ורק כדי שאנוח מעט. מצדי לא היה בא בחשבון להשאיר אותה בתינוקיה- בכל פעם שנכנסתי אתה פשוט פרצתי בבכי- התינוקות נראו לי חסרי אונים ומסכנים צווחים והאחיות לא מספיקות להגיע לכל אחד. בלילה השלישי לאחר שעות שבתי בכתה ושום הנקה לא עזרה נכנעתי ללחץ של בעלי וגיסתי לשים את בתי בתינוקיה ולהסכים לתת לה בקבוק עם פורמולה כדי שאוכל לישון!!! אגב ללידה הגעתי עם אידאלים שלא נותנים בקבוקים ולא שמים בתינוקיה ולא נותנים חיסונים ולא רחצה ולא חיתוך חבל טבור ועוד רשימה מכובדת. עם מתן הפורמולה התינוקת נרגעה.קמתי אחרי 4 שעות מגששת אל התינוקיה עם דפיקות לב מוגברות, מחפשת את בתי בתוך עשרות העגלות. מצאתי אותה דווקא רגועה ועירנית לא מבינה מה זה הפלורסנטים האלה, הנשים בחלוקים הלבנים וצווחות תינוקות... לקחתי אותה חזרה לחדר. לסיכום הביות שנשמע מאוד רומנטי ומתבקש לא תמיד מתאפשר- אשה לאחר לידה יכולה לסבול ממכאובים, מעייפות, ממצבי רוח, מהתרגשות ולא תמיד יש לידה קרובים פנויים לעזור. חוץ מזה זה תלוי גם במזג של התינוק- לא ישן ולא רגוע ותוסיפו בעיות הנקה... בלידה הבאה אני מקווה שאחכים להעזר יותר בצוות ובמה שבית החולים מציע
תחילה בשל חוסר מקום תקעו אותי במסדרון במשך שעות ארוכות ותדמיינו מה זה להיות אמא לראשונה בלי ידע בהנקה, תינוקת בוכה ורוצה מאוד לנוק ואין את הפרטיות. בכל פעם התגנבתי לחדר אחר. בהמשך העבירו אותנו לחדר של 4 נשים- חדר קטן וצפוף שמסתבכים שם עם הוילונות ובכל פעם את מוצאת את עצמך בתא אחר של איזו אשה, עד שהגעתי לתא שלי בסוף גיליתי תא גרוע מצינוק- בגודל של מיטה וזהו. לא הספקנו להזדעזע והנשים החלו לזעוף על בעלי שיצא משום שהן רוצות להניק. יצאנו שלושתנו עשינו חושבים ואמרנו הביתה עכשיו!!! אבל... כשבעלי נגש לקבלה לבקש שחרור והסביר את הסיבה היו ממש נחמדים אליו והציעו שנמתין מעט ונעבור לחדר של שניים עם עוד אשה בביות מלא. קיבלנו חדר גדול ומרווח עם כורסת הנקה והצלחנו אף להבריח את בעלי שישאר בלילה ובשעות שהן לא קבלה- שהרי בליניאדו הבעל נחשב כאורח ודינו כדין אורח, היינו להגיע רק בשעות הקבלה- הצוות העלים עין. חייבת להודות שהביות המלא הפך במהרה לסיוט מלא- לאחר שני לילות וימים שלא עצמתי עין בכל החזקת התינוקת כמעט ושמטתי אותה מעייפות. צוות האחיות לחץ שאמסור אותה לתינוקיה אפילו למעט ורק כדי שאנוח מעט. מצדי לא היה בא בחשבון להשאיר אותה בתינוקיה- בכל פעם שנכנסתי אתה פשוט פרצתי בבכי- התינוקות נראו לי חסרי אונים ומסכנים צווחים והאחיות לא מספיקות להגיע לכל אחד. בלילה השלישי לאחר שעות שבתי בכתה ושום הנקה לא עזרה נכנעתי ללחץ של בעלי וגיסתי לשים את בתי בתינוקיה ולהסכים לתת לה בקבוק עם פורמולה כדי שאוכל לישון!!! אגב ללידה הגעתי עם אידאלים שלא נותנים בקבוקים ולא שמים בתינוקיה ולא נותנים חיסונים ולא רחצה ולא חיתוך חבל טבור ועוד רשימה מכובדת. עם מתן הפורמולה התינוקת נרגעה.קמתי אחרי 4 שעות מגששת אל התינוקיה עם דפיקות לב מוגברות, מחפשת את בתי בתוך עשרות העגלות. מצאתי אותה דווקא רגועה ועירנית לא מבינה מה זה הפלורסנטים האלה, הנשים בחלוקים הלבנים וצווחות תינוקות... לקחתי אותה חזרה לחדר. לסיכום הביות שנשמע מאוד רומנטי ומתבקש לא תמיד מתאפשר- אשה לאחר לידה יכולה לסבול ממכאובים, מעייפות, ממצבי רוח, מהתרגשות ולא תמיד יש לידה קרובים פנויים לעזור. חוץ מזה זה תלוי גם במזג של התינוק- לא ישן ולא רגוע ותוסיפו בעיות הנקה... בלידה הבאה אני מקווה שאחכים להעזר יותר בצוות ובמה שבית החולים מציע
מסכימה מאד מאד , אבל
נכחות גבר זר (לנשים אחרות) בחדר מעמיד את הנשים האחרות במצב לא נעים בכלל. אני לא שופטת למה הם נשארו, כי גם אני הייתי מאד רוצה שבעלי יישאר וגם הוא מאד רצה להשאר (יותר נכון, הוא רצה ללכת הביתה עם התינוקת רק שההנקה הוותה "בעיה"
), אבל *לי* היתה הרגשה שיש הרבה עזרה מהאחיות למי שצריכה. כמובן שזה סובייקטיבי.
נכחות גבר זר (לנשים אחרות) בחדר מעמיד את הנשים האחרות במצב לא נעים בכלל. אני לא שופטת למה הם נשארו, כי גם אני הייתי מאד רוצה שבעלי יישאר וגם הוא מאד רצה להשאר (יותר נכון, הוא רצה ללכת הביתה עם התינוקת רק שההנקה הוותה "בעיה"
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.