כי המבורגר למדה איתי דבר או שניים על מדע הרוח
ולכן אני יכולה לדבר איתה במושגים שהיא כבר למבינה. מה שלא נכון לגבי שאר האנשים כאן. בנוסף, אנחנו שוב נכנסים לדיון על רוח ומדע ואין לי עניין להכנס אליו על גבי הפורום. לכן, בתגובה שלי לכתבה התיחסתי לנושא בצורה הפשוטה של הפסיכולוגיה והמדע כמו שכולם מכירים אותם. במיוחד שבמקרה הזה זה די מספיק. מהבחינה הזו אגב, אי אפשר לדבר בכלל על חופש בחירה, כי בסופו של דבר כולנו מושפעים מהגנים שלנו ומהסביבה שלנו, אז אני לא חושבת שיש נקודה שבה אתה יכול לומר: זו לא אשמתו, אין לו בחירה, כי יש לו גידול, כי יש לו מוח. מה שהמשפט הרגיל בודק ואני חושבת שבצדק, זה את היכולת של אדם להבחין בין טוב לרע. אם אדם יודע להבחין בין טוב לרע, הוא אחראי למעשיו. אם הוא לא מסוגל לשלוט בהם, הוא לא יכול לחיות בחברה וזה בכלל לא משנה מה הסיבה בגינה הוא לא יכול לשלוט בהם (העדר חינוך ראוי או גן כזה או אחר או גידול) אם אדם לא מודע למעשיו / לא יודע להבחין בין טוב לרע, הוא למעשה חוה נפש שגם צריך להרחיק מהחברה או לחילופין 'לשמור' עליו ע"י כדורים שימנעו ממנו לעשות פעולות אסורות ו/או ליווי של אנשים וכד'. יכולות להיות הרבה אפשרויות כאן. הנקודה היא שהוא לא יכול לקבל חופש מוחלט כמו אדם רגיל, כל עוד הוא מהווה סכנה לחברה. הערה: כמובן שלא כל חולה נפש מהווה סכנה לחברה. אני מתייחסת כאן לאנשים שפשעו ובמשפט טענו שהם לא היו אחראיים למעשהם מגלל אי-שפיות.