כתבה מביג-ואן על מליחי
חלק א: "מי זה היידמן שידיח אותי מההרכב?" עידן מליחי, רגע לפני הקאמבק, מודה שציפה שיהיה לו ולבית"ר שמח יותר העונה ומפריך דיבורים על חתול שחור שעבר בינו לבין אוחנה ונמני. ולא, הוא לא ממש מחזיק מהבחור שבגללו סופסל. 120 אלף דולר, זה הסכום ששילמה בית"ר ירושלים למכבי פ"ת עבור עידן מליחי. 120 אלף דולר, שהיו אמורים לפתור את הבעיה הגדולה ביותר של בית"ר בשנים האחרונות, מאז עזב יוסי אבוקסיס להפועל ת"א. בית"ר היתה צמאה כל-כך למנהיג חדש ולכן הובא הקשר הלוזוני, שאמור היה, לפחות על-פי הציפיות וקולות התרועה שהושמעו עם הגעתו, להפוך למנהיג הבא בטדי. נכון להיום, אחרי ששני שליש ממשחקי הליגה מאחורינו, מליחי אמנם התחבר לקהל ולעיר, עבד קשה וניסה בכל יכולתו לשחזר את ההצלחה שהיתה לו במכבי פ"ת. אבל על המגרש, זה רחוק מהציפיות, שהוא עצמו הציב עם הגעתו. בקיץ נשמע מליחי אופטימי. "אני בא כדי להנהיג את בית"ר, כי זה האופי שלי", הוא לא השאיר ספקות. "אני בא כדי להצעיד אותה לעבר הפסגה. לשם היא שייכת. בבית"ר ירושלים יש שחקנים חדשים שיביאו את מה שהיה חסר - אדרנלין, השקעה והקרבה". מאז אותה הצהרה, קיווה מליחי להפוך לפקטור הכי משמעותי בבית"ר, בדיוק כמו שהיה אצל הלוזונים בפ"ת. אך מאז, זרמו מים רבים בבורות המים של ירושלים ולשכונה הגיע בחור חדש בשם אבי נמני, שדי הצליח לקחת ממליחי את מושכות המנהיג. במהלך העונה הצליח אמנם מליחי לשמור על חולצת ההרכב הראשון, בזכות העקשנות שלו, אך לאחרונה איבד גם אותה. בגלל פציעה וגם בגלל יכולת טובה יותר של דניאל היידמן. ביום שבת, אחרי חודש וחצי בו היה מחליף במקרה הטוב, מליחי חוזר להרכב. או לפי דבריו, "הוא חוזר - ובגדול". הגעתו של מליחי לירושלים היתה ממש כמו מסיבה, אחרי שבועיים של משאים-ומתנים בין בית"ר לבין משפחת לוזון העקשנית. הציפיות, כפי שהגדירו אותם מליחי ומאמנו אלי אוחנה, היו גבוהות מאוד. אוהדים כבר הרגישו שהנה בא המנהיג הבא. דני מויאל, אוהד בית"ר ירושלים, נזכר: "הוא הביא איתו את הכל. היתה לו חוצפה, ביטחון עצמי ומלחמה על הדשא, אבל באיזשהו שלב קצת התאכזבנו ממנו, כי היתה לו ירידה ביכולת. אני לא יודע למה זה קרה, אולי בגלל שלכל הקבוצה היתה תקופה רעה, ואולי בגלל שבית"ר זה לא מכבי פ"ת". מתחילת העונה היה ברור לכולם כי מליחי יהיה אחד משחקני הטאבו, מאלו שיפתחו בכל משחק בהרכב. אחרי הכל, העקשנות של אוחנה בקיץ הוכיחה בדיוק מה הוא חושב על מליחי. "אני מאוד מאמין בעידן, הוא היה אחד השחקנים שמאוד רציתי בקבוצה. אני בטוח, שהוא יתרום רבות לבית"ר", אמר המאמן. עד המחזור ה-18 מליחי אכן היה חבר קבע בהרכב, עשה עבודה טובה ככל יכולתו - אבל לא הציג יכולת שלגמרי השביהע את רצונו שלו או זה של אוחנה. אז הגיע המשחק המתוקשר נגד מכבי ת"א בטדי. מליחי שבר את האצבע בכף-רגלו וסבל מכאבים חזקים, שהשביתו אותו למשך כמעט חודש. הפציעה של מליחי היא סיפור בפני עצמו. אחרי הכל, שבר באצבע יכול להיות כואב ומאוד, אבל חודש ימים? אחת השמועות, מדברת על זה שמליחי יכול היה לחזור לשחק כבר אחרי שבועיים, אבל משך את הזמן, מה שכמובן עיצבן את אוחנה. מליחי מגחך למשמע הטענות הללו, ואומר: "אני ואלי ביחסים מצוינים. היה לי שבר באצבע ורופא הקבוצה אמר לי שאני לא יכול לשחק. נכון שהיתה אופציה שאני אעלה לשחק עם קיבוע מיוחד לשתי האצבעות, אבל הרופא לא המליץ על זה ולכן לא שיחקתי. אני מתאמן כבר שלושה שבועות ואני מרגיש טוב יותר עכשיו. בשבועיים האחרונים היו לי אימונים מצוינים ואני שמח שאני כשיר לשחק".
חלק א: "מי זה היידמן שידיח אותי מההרכב?" עידן מליחי, רגע לפני הקאמבק, מודה שציפה שיהיה לו ולבית"ר שמח יותר העונה ומפריך דיבורים על חתול שחור שעבר בינו לבין אוחנה ונמני. ולא, הוא לא ממש מחזיק מהבחור שבגללו סופסל. 120 אלף דולר, זה הסכום ששילמה בית"ר ירושלים למכבי פ"ת עבור עידן מליחי. 120 אלף דולר, שהיו אמורים לפתור את הבעיה הגדולה ביותר של בית"ר בשנים האחרונות, מאז עזב יוסי אבוקסיס להפועל ת"א. בית"ר היתה צמאה כל-כך למנהיג חדש ולכן הובא הקשר הלוזוני, שאמור היה, לפחות על-פי הציפיות וקולות התרועה שהושמעו עם הגעתו, להפוך למנהיג הבא בטדי. נכון להיום, אחרי ששני שליש ממשחקי הליגה מאחורינו, מליחי אמנם התחבר לקהל ולעיר, עבד קשה וניסה בכל יכולתו לשחזר את ההצלחה שהיתה לו במכבי פ"ת. אבל על המגרש, זה רחוק מהציפיות, שהוא עצמו הציב עם הגעתו. בקיץ נשמע מליחי אופטימי. "אני בא כדי להנהיג את בית"ר, כי זה האופי שלי", הוא לא השאיר ספקות. "אני בא כדי להצעיד אותה לעבר הפסגה. לשם היא שייכת. בבית"ר ירושלים יש שחקנים חדשים שיביאו את מה שהיה חסר - אדרנלין, השקעה והקרבה". מאז אותה הצהרה, קיווה מליחי להפוך לפקטור הכי משמעותי בבית"ר, בדיוק כמו שהיה אצל הלוזונים בפ"ת. אך מאז, זרמו מים רבים בבורות המים של ירושלים ולשכונה הגיע בחור חדש בשם אבי נמני, שדי הצליח לקחת ממליחי את מושכות המנהיג. במהלך העונה הצליח אמנם מליחי לשמור על חולצת ההרכב הראשון, בזכות העקשנות שלו, אך לאחרונה איבד גם אותה. בגלל פציעה וגם בגלל יכולת טובה יותר של דניאל היידמן. ביום שבת, אחרי חודש וחצי בו היה מחליף במקרה הטוב, מליחי חוזר להרכב. או לפי דבריו, "הוא חוזר - ובגדול". הגעתו של מליחי לירושלים היתה ממש כמו מסיבה, אחרי שבועיים של משאים-ומתנים בין בית"ר לבין משפחת לוזון העקשנית. הציפיות, כפי שהגדירו אותם מליחי ומאמנו אלי אוחנה, היו גבוהות מאוד. אוהדים כבר הרגישו שהנה בא המנהיג הבא. דני מויאל, אוהד בית"ר ירושלים, נזכר: "הוא הביא איתו את הכל. היתה לו חוצפה, ביטחון עצמי ומלחמה על הדשא, אבל באיזשהו שלב קצת התאכזבנו ממנו, כי היתה לו ירידה ביכולת. אני לא יודע למה זה קרה, אולי בגלל שלכל הקבוצה היתה תקופה רעה, ואולי בגלל שבית"ר זה לא מכבי פ"ת". מתחילת העונה היה ברור לכולם כי מליחי יהיה אחד משחקני הטאבו, מאלו שיפתחו בכל משחק בהרכב. אחרי הכל, העקשנות של אוחנה בקיץ הוכיחה בדיוק מה הוא חושב על מליחי. "אני מאוד מאמין בעידן, הוא היה אחד השחקנים שמאוד רציתי בקבוצה. אני בטוח, שהוא יתרום רבות לבית"ר", אמר המאמן. עד המחזור ה-18 מליחי אכן היה חבר קבע בהרכב, עשה עבודה טובה ככל יכולתו - אבל לא הציג יכולת שלגמרי השביהע את רצונו שלו או זה של אוחנה. אז הגיע המשחק המתוקשר נגד מכבי ת"א בטדי. מליחי שבר את האצבע בכף-רגלו וסבל מכאבים חזקים, שהשביתו אותו למשך כמעט חודש. הפציעה של מליחי היא סיפור בפני עצמו. אחרי הכל, שבר באצבע יכול להיות כואב ומאוד, אבל חודש ימים? אחת השמועות, מדברת על זה שמליחי יכול היה לחזור לשחק כבר אחרי שבועיים, אבל משך את הזמן, מה שכמובן עיצבן את אוחנה. מליחי מגחך למשמע הטענות הללו, ואומר: "אני ואלי ביחסים מצוינים. היה לי שבר באצבע ורופא הקבוצה אמר לי שאני לא יכול לשחק. נכון שהיתה אופציה שאני אעלה לשחק עם קיבוע מיוחד לשתי האצבעות, אבל הרופא לא המליץ על זה ולכן לא שיחקתי. אני מתאמן כבר שלושה שבועות ואני מרגיש טוב יותר עכשיו. בשבועיים האחרונים היו לי אימונים מצוינים ואני שמח שאני כשיר לשחק".