כתבה טעונה../images/Emo188.gif
מנהלות יקרות, אני מצטערת מראש על כך שאני מפרסמת את ההודעה שוב, אבל זה נושא חשוב לדעתי, ומאוד מעניין אותי לדעת מה שאר חברי הפורום חושבים על הכתבה הטעונה הזאת, ועד כמה היא נכונה. http://images.maariv.co.il/cache/ART430724.html קראתי את הכתבה בעיון רב, ויש שם הרבה דברים נכונים, אבל, לעשות הכללה כל כך גדולה זה לא נכון. אני אומנם כבר בת 20, אבל עדיין שייכת לדור "החדש", והחינוך שאני קיבלתי לא דומה בכלל למה שכתוב בכתבה. אמא שלי, חוץ מהעובדה שהיא הבנאדם הכי מדהים בעולם (וזה לא רק בגלל שאני משוחדת), חינכה אותי ואת אחותי בדרך נפלאה בה היא שילבה דמוקרטיה עם משמעת וכבוד. וכשאני אומרת משמעת, אני לא מתכוונת ל"תחזרי בשעה הזאת" או "את תעשי ככה וככה" אלא פשוט מעצם החינוך שלה ידענו אחותי ואני את הגבולות לבד. מעולם לא הייתה לי שעת עוצר, ורק בגלל זה, בגלל שניתן לי החופש הזה ידעתי לא לעשות שטויות. מעולם לא התביישתי באמא שלי, בוודאי שלא ליד החברים שלי. היא תמיד התייחסה אלינו בתור אנשים מבוגרים, עם זאת תמיד רכשנו לה כבוד, כי אחרי הכל, היא אמא שלנו. אז אמא שלי היא חברה שלי כשאני צריכה לדבר איתה, אבל היא גם האמא שלי. הכל תלוי בהורה ואיך שהוא מחנך לילדים שלו, זה הכל. יש גם ילדים שגדלים אחרת, וחשוב לי שתדעו את זה. מעבר לכך, אני חייבת לומר שלא הבנתי את ההשוואה שנעשתה בין ילדים ישראלים לילדים אמריקאים. מאיפה הביאו את המחקר הזה? בתור מישהי שעובדת בתור אופר בארה"ב, אני יכולה לומר דבר אחד על הילדים האמריקאים: הם מפונקים, חצופים, גסי-רוח ואין להם שום יכולת להסתדר בעולם האמיתי בכוחות עצמם, כי יש להם אופר שתעשה עבורם הכל. (כמובן שאני מדברת על המעמד היותר גבוה בארה"ב, אני בטוחה שיש גם פה ילדים שחונכו אחרת). וכשאני אומרת את הדברים האלו אני לא רק מסתמכת על דברים ששמעתי מחברות שגם הן אופר, אלא מדברים שראיתי במו עיני, גם בבית שבו אני עובדת וגם אצל משפחות אחרות. אני לא יכולה לתאר במילים עד כמה נוראית ההתנהגות של אותם ילדים, פשוט בושה. ומה שהכי מגוחך זה שההורים "המשכילים" שלהם (אמא רופאה ואבא עורך-דין) פשוט מקבלים את הדברים כמו שהם, ואף יותר, מגחכים ביחד עם הילדים "הגאונים" שלהם, כאילו כך הדברים צריכים להיראות. עצוב.
מנהלות יקרות, אני מצטערת מראש על כך שאני מפרסמת את ההודעה שוב, אבל זה נושא חשוב לדעתי, ומאוד מעניין אותי לדעת מה שאר חברי הפורום חושבים על הכתבה הטעונה הזאת, ועד כמה היא נכונה. http://images.maariv.co.il/cache/ART430724.html קראתי את הכתבה בעיון רב, ויש שם הרבה דברים נכונים, אבל, לעשות הכללה כל כך גדולה זה לא נכון. אני אומנם כבר בת 20, אבל עדיין שייכת לדור "החדש", והחינוך שאני קיבלתי לא דומה בכלל למה שכתוב בכתבה. אמא שלי, חוץ מהעובדה שהיא הבנאדם הכי מדהים בעולם (וזה לא רק בגלל שאני משוחדת), חינכה אותי ואת אחותי בדרך נפלאה בה היא שילבה דמוקרטיה עם משמעת וכבוד. וכשאני אומרת משמעת, אני לא מתכוונת ל"תחזרי בשעה הזאת" או "את תעשי ככה וככה" אלא פשוט מעצם החינוך שלה ידענו אחותי ואני את הגבולות לבד. מעולם לא הייתה לי שעת עוצר, ורק בגלל זה, בגלל שניתן לי החופש הזה ידעתי לא לעשות שטויות. מעולם לא התביישתי באמא שלי, בוודאי שלא ליד החברים שלי. היא תמיד התייחסה אלינו בתור אנשים מבוגרים, עם זאת תמיד רכשנו לה כבוד, כי אחרי הכל, היא אמא שלנו. אז אמא שלי היא חברה שלי כשאני צריכה לדבר איתה, אבל היא גם האמא שלי. הכל תלוי בהורה ואיך שהוא מחנך לילדים שלו, זה הכל. יש גם ילדים שגדלים אחרת, וחשוב לי שתדעו את זה. מעבר לכך, אני חייבת לומר שלא הבנתי את ההשוואה שנעשתה בין ילדים ישראלים לילדים אמריקאים. מאיפה הביאו את המחקר הזה? בתור מישהי שעובדת בתור אופר בארה"ב, אני יכולה לומר דבר אחד על הילדים האמריקאים: הם מפונקים, חצופים, גסי-רוח ואין להם שום יכולת להסתדר בעולם האמיתי בכוחות עצמם, כי יש להם אופר שתעשה עבורם הכל. (כמובן שאני מדברת על המעמד היותר גבוה בארה"ב, אני בטוחה שיש גם פה ילדים שחונכו אחרת). וכשאני אומרת את הדברים האלו אני לא רק מסתמכת על דברים ששמעתי מחברות שגם הן אופר, אלא מדברים שראיתי במו עיני, גם בבית שבו אני עובדת וגם אצל משפחות אחרות. אני לא יכולה לתאר במילים עד כמה נוראית ההתנהגות של אותם ילדים, פשוט בושה. ומה שהכי מגוחך זה שההורים "המשכילים" שלהם (אמא רופאה ואבא עורך-דין) פשוט מקבלים את הדברים כמו שהם, ואף יותר, מגחכים ביחד עם הילדים "הגאונים" שלהם, כאילו כך הדברים צריכים להיראות. עצוב.