כתבה וספר - קיפוד

[חולית 10]

כתבה וספר - קיפוד

היה עצוב לקרוא על קיפוד צעיר שחלה במחלת עור,קוציו אינם צומחים.
וחשבתי על עירומו {תמונת הקיפוד מופיעה בעיתון} ועל חולשתו הרגשית ,ועל הרהוריו,לבטח חשב על גורלו המר .
ובכול אופן יש נקודת אור.הוא הובל לספארי להשגחה ושמירה וניסיון לריפוי .
ונפל לידיה החמות של "מיכל בן צבי מומחית ברפואה אלטרנטיבית",מיכל מורחת על גופו תרופות שרקחה מצמחי מרפא,מרססת בספרי מיוחד עשוי מצמחים של קממומיל וחיעד,וחושבת מה עוד יועיל לקיפוד הקטן. תוצאות היו מחלת העור חלפה .ומה לגבי הקוצים,בעיה!
הם מתמהמים לצאת "הקוצים אינם יוצאים".
ובכול זאת מקווים לפריצה. פריצת הקוצים הכה הכרחית לקיפוד.

מתוך הכתבה "קוצו של קיפוד" 11/11/2018 . קורין אלבז אלוש

ובימים טובים יותר https://www.youtube.com/watch?v=P04h4oKHh-Q

"מה לעשות ? מה לעשות ?
הקיפוד רוצה לרקוד."

את השיר כתבה :אנדה אמיר
לחן :יצחק לוי

 

[חולית 10]

שמוליק קיפוד

של כוש:כתב ואייר
ומי הוא כוש ?
"
שְׁמוּלִיקִפּוֹד הוא ספר ילדים ישראלי נודע שנכתב ואויר על ידי ט. כרמי ואשתו דאז שושנה היימן– בשם העט המשותף "כוש" (ראשי תיבות של "כרמי ושושנה") – וראה אור בהוצאת ספרית פועלים בשנת 1955.
הסיפור מספר על ילד בשם גדי[1] שחלה ונותר לבד בביתו, וזוכה לביקור של קיפוד חביב המתיידד אתו."
כדאי לקרוא את ההמשך...

 

[יעלקר]

פודי הקיפוד/ מרים רות / הוצאת ספרית פועלים

פודי הקיפוד – גיבור הספר של מרים רות (1994) – יוצא לראשונה לבדו בלילה לחפש מזון כי אמא קיפודה חולה. הוא שר לעצמו שיר מעודד כדי להתגבר על הפחד, ונקלע בדרכו להרפתקה משעשעת (לגיל 7-3).
&nbsp
בכך יוצא פודי הקיפוד למסע התבגרות בדרך לעצמאותו, כשהוא נושא בתוכו את דמות אמו. כשהוא אומר לה "אמא, אני פוחד", מציידת אותו אמו בעצה טובה: "שיר לעצמך שיר מעודד". ואכן השיר מלווה אותו במסעו. חוויית הנפרדות של פודי מאמו מעניקה לו ביטחון ביכולתו לדאוג לעצמו, להפגין את כישוריו ולהשיג שליטה על חייו.
&nbsp
הספר מתבסס על האנשת בעלי החיים: קיפודים במרכז, וסביבם עכבר, חתול, כלב ועַיִר, כולם חיים באותו בוסתן. האם הקיפודה היא אם אוהבת ומעצימה, ואילו פודי הוא גיבור שמתבגר ומתפתח. תכונותיהם כאילו אנושיות, אך הם חיים בסביבתם הטבעית, פעילים בלילה ואוכלים חרקים.
&nbsp
ביצירה מהדהדות יצירות עממיות הנושאות מוטיבים ידועים כגון "השמים נופלים" על שמועת שווא שמתפשטת כאש בשדה קוצים, "חד גדיא", שהוא סיפור צביר (שבכל פעם מתווספת עוד דמות) המזמן בזה אחר זה בעלי חיים לפי גודלם, וכמובן סיפור המסע שבו הגיבור נפרד מביתו ומשפחתו ויוצא להשלים משימות מעצימות. היצירה כתובה בהומור, החל מהבהלה המגוחכת של כל החיות מהקיפוד המפוחד, דרך סצנת הסעודה השוברת את הציפיות של הקוראים מן הסעודות המוכרות להם. לדוגמה, המנה הראשונה היא "שממית ממולאה בזבובים מאה".
&nbsp
את הספר איירה ליאת צח גרבר, כשהיא נותנת ביטוי להומור באיור מלא תנועה והבעה. בעלי החיים מעוצבים בשלל רגשות אנושיים: מחוות של פחד ובהלה לצד שמחה וחיוכים; הלילה מתואר בשפע צבעוניות סגולה, כחולה וירוקה – לא כל מה שנראה מפחיד הוא אכן כזה.

 

[יעלקר]

ורד הקיפודה/ שלומית דותן /הקיבוץ המאוחד

 

[יעלקר]

הקיפוד שרצה ללמוד לרקוד / כרמלה וישניאק /אופיר הוצאה לאור

&nbsp
צריך שניים לטנגו – את זאת לומד על בשרו ועל קוציו הקיפוד שרצה ללמוד לרקוד. ואם החיות בבית הספר לריקודים יצליחו לשתף פעולה ולחולל ביחד, אולי נלמד גם אנחנו לקבל את האחר בלי פחד