כתבה ב"וסטי"

מצב
הנושא נעול.

Talash

New member
כתבה ב"וסטי"

כתבה ב"וסטי"
היום (או כבר אתמול) היתה כתבה ב"וסטי" (עיתון ברוסית) על התכנון האידיוטי של מסילות ותחנות רכבת. בישראל. תרגמתי את הכתבה לאנגלית והעלתי אותה לבלוג שלי. התרגום שלי נמצא כאן. אם למישהו יש בעיה עם אנגלית אני אתרגם אותה לעברית. הערות על התרגום ועל הכתבה עצמה יבורכו.
 

Talash

New member
הערה

כתבה ב"וסטי"
היום (או כבר אתמול) היתה כתבה ב"וסטי" (עיתון ברוסית) על התכנון האידיוטי של מסילות ותחנות רכבת. בישראל. תרגמתי את הכתבה לאנגלית והעלתי אותה לבלוג שלי. התרגום שלי נמצא כאן. אם למישהו יש בעיה עם אנגלית אני אתרגם אותה לעברית. הערות על התרגום ועל הכתבה עצמה יבורכו.
הערה
אם האתר לא עולה צריך לנסות מאוחר יותר. לפעמים יש עומס עליו כי יש הרבה משתמשים.
 

Talash

New member
המקור

אפשר למצוא באינטרנט גם את המקור?
המקור
לא, אין לעיתון הזה אתר באינטרנט, אבל סרקתי וצירפתי את המקור. מכיוון שהקובץ יצא גדול מהמותר (וגם בגלל גודל העמוד בעתון) נאלצתי לפצל אותו ל2חלקים.
 

Talash

New member
מקור, חלק 2

המקור
לא, אין לעיתון הזה אתר באינטרנט, אבל סרקתי וצירפתי את המקור. מכיוון שהקובץ יצא גדול מהמותר (וגם בגלל גודל העמוד בעתון) נאלצתי לפצל אותו ל2חלקים.
מקור, חלק 2
 

איליה.

New member
תודה!

מקור, חלק 2
תודה!
יש גרעין של אמת בחלק מהדברים, אבל הדרך שבה הכותב קוטל את רכבת ישראל על ימין ועל שמאל היא מוגזמת. אפשר לחשוב שכל מה שרוצה רכבת ישראל זה לקבל עוד ועוד כסף ולא לעשות כלום לטובת האזרחים. והרי עובדה שכמות הנוסעים עלתה בצורה דרמטית בעשור האחרון, אז איך זה מסתדר בדיוק?
 

יהוושע

New member
תוכל/י בבקשה לתרגם לעברית?

המקור
לא, אין לעיתון הזה אתר באינטרנט, אבל סרקתי וצירפתי את המקור. מכיוון שהקובץ יצא גדול מהמותר (וגם בגלל גודל העמוד בעתון) נאלצתי לפצל אותו ל2חלקים.
תוכל/י בבקשה לתרגם לעברית?
אין לי סבלנות להתחיל לקרוא באנגלית . ( אם זה לא קשה לך ) .
 

Talash

New member
אולי בעוד כמה ימים.

תוכל/י בבקשה לתרגם לעברית?
אין לי סבלנות להתחיל לקרוא באנגלית . ( אם זה לא קשה לך ) .
אולי בעוד כמה ימים.
אולי בעוד כמה ימים. לקח לי בערך שעתיים לעשות את התרגום (ואחר-כך עוד עברתי עליו בשביל לתקן טעויות). ייקח לי עוד יותר זמן לתרגם את זה לעברית ואחר-כך לעבור על זה (שלא לדבר על זה שהתרגום לעברית יהיה יותר גרוע) ואין לי עכשיו את הזמן הזה וגם את הכח. אם מישהו אחר מוכן לתרגם את זה לעברית אני אשמח מאד.
 
תגובה כללית לכתבה

כתבה ב"וסטי"
היום (או כבר אתמול) היתה כתבה ב"וסטי" (עיתון ברוסית) על התכנון האידיוטי של מסילות ותחנות רכבת. בישראל. תרגמתי את הכתבה לאנגלית והעלתי אותה לבלוג שלי. התרגום שלי נמצא כאן. אם למישהו יש בעיה עם אנגלית אני אתרגם אותה לעברית. הערות על התרגום ועל הכתבה עצמה יבורכו.
תגובה כללית לכתבה
קודם כל סחתיין שלוש פעמים על התרגום. יפה מאוד!! דבר שני - אני שמח מאוד לראות שסוף-סוף הרכבת באמת מתחילה לעניין את העיתונות עד כדי כך שנכתבות כתבות תחקיר גדולות. חבל שלא עושים ממש ´תחקיר´ לפני כתיבת כתבות כאלו, וגם שלא מבקשים תשובות לחלק מהשאלות מ-´המומחים´ המתאימים. לדוגמה - ההתלונה על אופן בניית הקו לנתב"ג מתעלמת לחלוטין מאופן השירות המתוכנן ברכבת ישראל עם פתיחתו, הכותב לא מעודכן אודות המכרז לחידוש התחנה ברמלה ולא מודע לכך שקווי הרכבת העיקריים הקיימים לא נבנו מחוץ לערים כדי לעצבן אותו אלא כדי למלא את ייעודם המקורי - בין אם דתי (ירושלים), כלכלי (השלוחה המקורית מראה"ע לפתח תקווה, שחלק מהתוואי שלה משמש כיום כקו לראש העין ועליו בנויה תחנת סגולה), צבאי (הקו הישן מלוד צפונה דרך ראה"ע, טול-כרם, תחנת קיסריה של היום, בנימינה וחיפה) וגם בהתחשב באילוצים של זמן בנייתם, כמו התחנות של קו החוף ´החדש´ - הרצליה, נתניה וכיו"ב - שנבנו מחוץ ערים כדי לחסוך בעלויות, בזמן בניה ובזמן הנסיעה בין חיפה לת"א. כותב הכתבה כנראה גם לא מודע לכך שרכבת ישראל לא גורמת עיכובים בכוונה אף-פעם (לא כדאי לה, זה בזבוז כסף ומשאבים), למעט עבודות תחזוקה לשמירה על הבטיחחות, שבד"כ מוגבלות לשעות הלילה, ושהקו מב"ש לדימונה לא ראוי למעבר רכבות נוסעים כיום. הוא כנראה לא מודע גם לקונצפט שנקרא ´תכנון ארצי´, לפיו מנסים לבנות תוכנית מקיפה לפיתוח המדינה, ומנסים ללכת עם התוכנית הזו לאורך זמן (עם התאמות, כמובן). לפי הקונצפט הזה, קיימת תוכנית מתאר ארצי 23 שמתארת את הפיתוח העתידי של מסילות הברזל לפי כל הצרכים האידיאליים. חבל שכותב הכתבה גם לא בדק מה שהוא כותב - תחנת הרכבת בנתב"ג ממוקמת בדיוק מתחת לטרמינל אותו היא משרתת (טרמינל 2000). הוא גם שכח שהקו המשוקם לירושלים (הקו ´הישן´) לא יכול להיות בזבוז בגל ההקו החדש, מפני שעד שהקו החדש יבנה (אם בכלל) יעבור מספיק זמן של פעילות הקו הישן כדי להצדיק את שיפוצו. חוצמזה, הקו הישן מספק שירות לבית שמש (לכיוון ת"א וגם לכיון ירושלים) דבר שלא קיים בקו החדש, ולפי מה שהבנתי, הקו החדש לא עובר ב-´שטחים´. אני חושב גם שתושבי ראשון לציון (יש לי כמה מכרים שם) יחשבו פעמיים לפני שייקחו את המכונית או האוטובוס לת"א אם תהיה להם תחנה עם מגרש חנייה ושירות אוטובוסים מסודר קרוב לבית, ואם יהיה מהתחנה שירות רכבות מסודר לכל היעדים (ואמור להיות, בין היתר ע"י החלפות בלוד לכיוון דרום). גם החשמליות חטפו כאן מכה הגונה, וחבל שהכותב לא שמע אף פעם על ההצלחות האדירות שיש לחשמליות (´רכבות קלות´), גם ותיקות וגם חדשות, בעשרות ערים גדולות וצפופות באירופה. חבל שהוא גם לא בדק כמה עולה לחפור מטר אחד של מנהרה מתחת לת"א. בהקשר זה, אני מקווה לפרסם בקרוב באתר ´חדשות הרכבת´ מאמר מעניין שתרגמתי מאנגלית בנושא הפעלת חשמליות ברחוב, ביחד עם מכוניות, ביחס לרכבות תחתיות ולחשמליות עם נתיבים מופרדים, מאמר שנכתב ע"י מומחה לנושא תכנון עירוני מקנדה. כאמור, בקרוב...
 
שכחתי דבר קטן

תגובה כללית לכתבה
קודם כל סחתיין שלוש פעמים על התרגום. יפה מאוד!! דבר שני - אני שמח מאוד לראות שסוף-סוף הרכבת באמת מתחילה לעניין את העיתונות עד כדי כך שנכתבות כתבות תחקיר גדולות. חבל שלא עושים ממש ´תחקיר´ לפני כתיבת כתבות כאלו, וגם שלא מבקשים תשובות לחלק מהשאלות מ-´המומחים´ המתאימים. לדוגמה - ההתלונה על אופן בניית הקו לנתב"ג מתעלמת לחלוטין מאופן השירות המתוכנן ברכבת ישראל עם פתיחתו, הכותב לא מעודכן אודות המכרז לחידוש התחנה ברמלה ולא מודע לכך שקווי הרכבת העיקריים הקיימים לא נבנו מחוץ לערים כדי לעצבן אותו אלא כדי למלא את ייעודם המקורי - בין אם דתי (ירושלים), כלכלי (השלוחה המקורית מראה"ע לפתח תקווה, שחלק מהתוואי שלה משמש כיום כקו לראש העין ועליו בנויה תחנת סגולה), צבאי (הקו הישן מלוד צפונה דרך ראה"ע, טול-כרם, תחנת קיסריה של היום, בנימינה וחיפה) וגם בהתחשב באילוצים של זמן בנייתם, כמו התחנות של קו החוף ´החדש´ - הרצליה, נתניה וכיו"ב - שנבנו מחוץ ערים כדי לחסוך בעלויות, בזמן בניה ובזמן הנסיעה בין חיפה לת"א. כותב הכתבה כנראה גם לא מודע לכך שרכבת ישראל לא גורמת עיכובים בכוונה אף-פעם (לא כדאי לה, זה בזבוז כסף ומשאבים), למעט עבודות תחזוקה לשמירה על הבטיחחות, שבד"כ מוגבלות לשעות הלילה, ושהקו מב"ש לדימונה לא ראוי למעבר רכבות נוסעים כיום. הוא כנראה לא מודע גם לקונצפט שנקרא ´תכנון ארצי´, לפיו מנסים לבנות תוכנית מקיפה לפיתוח המדינה, ומנסים ללכת עם התוכנית הזו לאורך זמן (עם התאמות, כמובן). לפי הקונצפט הזה, קיימת תוכנית מתאר ארצי 23 שמתארת את הפיתוח העתידי של מסילות הברזל לפי כל הצרכים האידיאליים. חבל שכותב הכתבה גם לא בדק מה שהוא כותב - תחנת הרכבת בנתב"ג ממוקמת בדיוק מתחת לטרמינל אותו היא משרתת (טרמינל 2000). הוא גם שכח שהקו המשוקם לירושלים (הקו ´הישן´) לא יכול להיות בזבוז בגל ההקו החדש, מפני שעד שהקו החדש יבנה (אם בכלל) יעבור מספיק זמן של פעילות הקו הישן כדי להצדיק את שיפוצו. חוצמזה, הקו הישן מספק שירות לבית שמש (לכיוון ת"א וגם לכיון ירושלים) דבר שלא קיים בקו החדש, ולפי מה שהבנתי, הקו החדש לא עובר ב-´שטחים´. אני חושב גם שתושבי ראשון לציון (יש לי כמה מכרים שם) יחשבו פעמיים לפני שייקחו את המכונית או האוטובוס לת"א אם תהיה להם תחנה עם מגרש חנייה ושירות אוטובוסים מסודר קרוב לבית, ואם יהיה מהתחנה שירות רכבות מסודר לכל היעדים (ואמור להיות, בין היתר ע"י החלפות בלוד לכיוון דרום). גם החשמליות חטפו כאן מכה הגונה, וחבל שהכותב לא שמע אף פעם על ההצלחות האדירות שיש לחשמליות (´רכבות קלות´), גם ותיקות וגם חדשות, בעשרות ערים גדולות וצפופות באירופה. חבל שהוא גם לא בדק כמה עולה לחפור מטר אחד של מנהרה מתחת לת"א. בהקשר זה, אני מקווה לפרסם בקרוב באתר ´חדשות הרכבת´ מאמר מעניין שתרגמתי מאנגלית בנושא הפעלת חשמליות ברחוב, ביחד עם מכוניות, ביחס לרכבות תחתיות ולחשמליות עם נתיבים מופרדים, מאמר שנכתב ע"י מומחה לנושא תכנון עירוני מקנדה. כאמור, בקרוב...
שכחתי דבר קטן
אני כן מסכים מאוד עם כותב המאמר ברוסית בנושא אחד: זה מגוחך שרכבת ישראל ומשרד התחבורה לא פועלים מיידית להתאמת מחיר הנסיעה בקו ת"א-באר שבע לזה של האוטובוסים. אני לא מדבר על מלחמת מחירים, אבל הרכבת חייבת לזכור שכל עוד הנסיעה לוקחת כשעה וחצי, אין לה יתרון משמעותי על האוטובוס חוץ מנוחות, וגם יתרון זה נפגע בשעות הצפיפות וברכבות היותר ישנוץ. לפיכך, חייבת להיות הורדה משמעותית במחיר הנסיעה - לדוגמה, 14 ש"ח ברכבת לעומת 11 באוטובוס.
 

איליה.

New member
חן, אני מסכים עם כל מלה שאמרת!

שכחתי דבר קטן
אני כן מסכים מאוד עם כותב המאמר ברוסית בנושא אחד: זה מגוחך שרכבת ישראל ומשרד התחבורה לא פועלים מיידית להתאמת מחיר הנסיעה בקו ת"א-באר שבע לזה של האוטובוסים. אני לא מדבר על מלחמת מחירים, אבל הרכבת חייבת לזכור שכל עוד הנסיעה לוקחת כשעה וחצי, אין לה יתרון משמעותי על האוטובוס חוץ מנוחות, וגם יתרון זה נפגע בשעות הצפיפות וברכבות היותר ישנוץ. לפיכך, חייבת להיות הורדה משמעותית במחיר הנסיעה - לדוגמה, 14 ש"ח ברכבת לעומת 11 באוטובוס.
חן, אני מסכים עם כל מלה שאמרת!
ורק תיקון קטן: הקו החדש יעבור בשטחים, כי כביש 1 עובר מעבר לקו הירוק באיזור לטרון, וחלופה A1 נמצאת צפונית לו.
 

Talash

New member
אתה יכול לפרט

תגובה כללית לכתבה
קודם כל סחתיין שלוש פעמים על התרגום. יפה מאוד!! דבר שני - אני שמח מאוד לראות שסוף-סוף הרכבת באמת מתחילה לעניין את העיתונות עד כדי כך שנכתבות כתבות תחקיר גדולות. חבל שלא עושים ממש ´תחקיר´ לפני כתיבת כתבות כאלו, וגם שלא מבקשים תשובות לחלק מהשאלות מ-´המומחים´ המתאימים. לדוגמה - ההתלונה על אופן בניית הקו לנתב"ג מתעלמת לחלוטין מאופן השירות המתוכנן ברכבת ישראל עם פתיחתו, הכותב לא מעודכן אודות המכרז לחידוש התחנה ברמלה ולא מודע לכך שקווי הרכבת העיקריים הקיימים לא נבנו מחוץ לערים כדי לעצבן אותו אלא כדי למלא את ייעודם המקורי - בין אם דתי (ירושלים), כלכלי (השלוחה המקורית מראה"ע לפתח תקווה, שחלק מהתוואי שלה משמש כיום כקו לראש העין ועליו בנויה תחנת סגולה), צבאי (הקו הישן מלוד צפונה דרך ראה"ע, טול-כרם, תחנת קיסריה של היום, בנימינה וחיפה) וגם בהתחשב באילוצים של זמן בנייתם, כמו התחנות של קו החוף ´החדש´ - הרצליה, נתניה וכיו"ב - שנבנו מחוץ ערים כדי לחסוך בעלויות, בזמן בניה ובזמן הנסיעה בין חיפה לת"א. כותב הכתבה כנראה גם לא מודע לכך שרכבת ישראל לא גורמת עיכובים בכוונה אף-פעם (לא כדאי לה, זה בזבוז כסף ומשאבים), למעט עבודות תחזוקה לשמירה על הבטיחחות, שבד"כ מוגבלות לשעות הלילה, ושהקו מב"ש לדימונה לא ראוי למעבר רכבות נוסעים כיום. הוא כנראה לא מודע גם לקונצפט שנקרא ´תכנון ארצי´, לפיו מנסים לבנות תוכנית מקיפה לפיתוח המדינה, ומנסים ללכת עם התוכנית הזו לאורך זמן (עם התאמות, כמובן). לפי הקונצפט הזה, קיימת תוכנית מתאר ארצי 23 שמתארת את הפיתוח העתידי של מסילות הברזל לפי כל הצרכים האידיאליים. חבל שכותב הכתבה גם לא בדק מה שהוא כותב - תחנת הרכבת בנתב"ג ממוקמת בדיוק מתחת לטרמינל אותו היא משרתת (טרמינל 2000). הוא גם שכח שהקו המשוקם לירושלים (הקו ´הישן´) לא יכול להיות בזבוז בגל ההקו החדש, מפני שעד שהקו החדש יבנה (אם בכלל) יעבור מספיק זמן של פעילות הקו הישן כדי להצדיק את שיפוצו. חוצמזה, הקו הישן מספק שירות לבית שמש (לכיוון ת"א וגם לכיון ירושלים) דבר שלא קיים בקו החדש, ולפי מה שהבנתי, הקו החדש לא עובר ב-´שטחים´. אני חושב גם שתושבי ראשון לציון (יש לי כמה מכרים שם) יחשבו פעמיים לפני שייקחו את המכונית או האוטובוס לת"א אם תהיה להם תחנה עם מגרש חנייה ושירות אוטובוסים מסודר קרוב לבית, ואם יהיה מהתחנה שירות רכבות מסודר לכל היעדים (ואמור להיות, בין היתר ע"י החלפות בלוד לכיוון דרום). גם החשמליות חטפו כאן מכה הגונה, וחבל שהכותב לא שמע אף פעם על ההצלחות האדירות שיש לחשמליות (´רכבות קלות´), גם ותיקות וגם חדשות, בעשרות ערים גדולות וצפופות באירופה. חבל שהוא גם לא בדק כמה עולה לחפור מטר אחד של מנהרה מתחת לת"א. בהקשר זה, אני מקווה לפרסם בקרוב באתר ´חדשות הרכבת´ מאמר מעניין שתרגמתי מאנגלית בנושא הפעלת חשמליות ברחוב, ביחד עם מכוניות, ביחס לרכבות תחתיות ולחשמליות עם נתיבים מופרדים, מאמר שנכתב ע"י מומחה לנושא תכנון עירוני מקנדה. כאמור, בקרוב...
אתה יכול לפרט
מהו היעוד הדתי של התחנה בירושלים? וגם על הקו הצבאי דרך טול-כרם?
 
תחנת ירושלים והקו לטול-כרם

אתה יכול לפרט
מהו היעוד הדתי של התחנה בירושלים? וגם על הקו הצבאי דרך טול-כרם?
תחנת ירושלים והקו לטול-כרם
תחנת ירושלים נבנתה כחלק מפרויקט הקו בין יפו לירושלים, שנחנך בשנת 1892, ע"י חברה פרטית צרפתית עם זכיון מהשלטון העות´מאני. הזכיון אמנם הושג במקור ע"י יהודי בשם יוסף נבון, אבל הוא מכר אותו לצרפתית. ההצדקה הכלכלית העיקרית לבניית הקו היתה הובלת עולי רגל לירושלים מנמל יפו. הסיבה שהתחנה נבנתה כל-כך רחוק מחומות העיר העתיקה (שאז היתה עדיין רוב השטח של ירושלים) היתה חשש של השלטון המקומי שהזעזועים של הרכבות יפגעו במבנה החומות (בדיעבד - שטויות במיץ עגבניות ירוקות ומטוגנות). הרכבת הגיעה לראשונה לטול כרם במלחמת העולם הראשונה, כשהתורכים ויתרו על התוכנית לבנות שלוחה של הרכבת החג´אזית מעפולה ישירות לירושלים (הם עצרו קצת אחרי תחנת שכם) ובחרו במקום לבנות מסילה לכיוון החזית בסיני. מסילה זו התפצלה מהמסילה לשכם בתחנת מסעודיה (לא רחוק מסבסטיה, אם כי בניגוד למב שאמרתי בעבר מסתבר שממש היתה גם בסבסטיה תחנה...) ופנתה מערבה עד לטול-כרם, ומשם דרומה ללוד. התורכים הלאימו את המסילה של יפו-ירושלים, שעברה בלוד, התאימו אותה לרכבות שלהם (כלומר הסבו את המסילה מרוחב של מטר אחד ל-105 ס"מ) ובנו באמצעיתה תחנת צומת (שנקראה, באורח יצירתי משהו, ´תחנת הצומת´) ממנה נבנתה מסילה לבאר שבע, ומשם לניצנה וטיפה אח"כ נעצרו. במהלך המלחמה השתלטו הבריטים על כל המסילות מדרום לטול כרם, הסבו את רובן לרוחב תקני (143.5) כדי שיתאימו למסילות שבנו הם ממצרים לרוחב הסיני, ובנו מסילה חדשה מטול-כרם צפונה לחיפה (דרך תחנות חדרה מזרח, פרדס חנה, בנימינה ועתלית של היום). כלומר, תחנת טול-כרם נבנתה לצרכים צבאיים טהורים.
 

יהוושע

New member
אז מה בסוף , התחנה של המתנחלים

תחנת ירושלים והקו לטול-כרם
תחנת ירושלים נבנתה כחלק מפרויקט הקו בין יפו לירושלים, שנחנך בשנת 1892, ע"י חברה פרטית צרפתית עם זכיון מהשלטון העות´מאני. הזכיון אמנם הושג במקור ע"י יהודי בשם יוסף נבון, אבל הוא מכר אותו לצרפתית. ההצדקה הכלכלית העיקרית לבניית הקו היתה הובלת עולי רגל לירושלים מנמל יפו. הסיבה שהתחנה נבנתה כל-כך רחוק מחומות העיר העתיקה (שאז היתה עדיין רוב השטח של ירושלים) היתה חשש של השלטון המקומי שהזעזועים של הרכבות יפגעו במבנה החומות (בדיעבד - שטויות במיץ עגבניות ירוקות ומטוגנות). הרכבת הגיעה לראשונה לטול כרם במלחמת העולם הראשונה, כשהתורכים ויתרו על התוכנית לבנות שלוחה של הרכבת החג´אזית מעפולה ישירות לירושלים (הם עצרו קצת אחרי תחנת שכם) ובחרו במקום לבנות מסילה לכיוון החזית בסיני. מסילה זו התפצלה מהמסילה לשכם בתחנת מסעודיה (לא רחוק מסבסטיה, אם כי בניגוד למב שאמרתי בעבר מסתבר שממש היתה גם בסבסטיה תחנה...) ופנתה מערבה עד לטול-כרם, ומשם דרומה ללוד. התורכים הלאימו את המסילה של יפו-ירושלים, שעברה בלוד, התאימו אותה לרכבות שלהם (כלומר הסבו את המסילה מרוחב של מטר אחד ל-105 ס"מ) ובנו באמצעיתה תחנת צומת (שנקראה, באורח יצירתי משהו, ´תחנת הצומת´) ממנה נבנתה מסילה לבאר שבע, ומשם לניצנה וטיפה אח"כ נעצרו. במהלך המלחמה השתלטו הבריטים על כל המסילות מדרום לטול כרם, הסבו את רובן לרוחב תקני (143.5) כדי שיתאימו למסילות שבנו הם ממצרים לרוחב הסיני, ובנו מסילה חדשה מטול-כרם צפונה לחיפה (דרך תחנות חדרה מזרח, פרדס חנה, בנימינה ועתלית של היום). כלומר, תחנת טול-כרם נבנתה לצרכים צבאיים טהורים.
אז מה בסוף , התחנה של המתנחלים
היא סבסטיה או מסעודיה?
 
סבסטיה או מסעודיה

אז מה בסוף , התחנה של המתנחלים
היא סבסטיה או מסעודיה?
סבסטיה או מסעודיה
מסתבר שבאמת היתה שם תחנה בשם ´סבסטיה´, ואפילו היה לה מבנה תחנה כלשהו, אבל עדיין לא מצאנו שום נתונים שמראים איך אותו מבנה נראה, כך שאינני יכול להשוות את הסרט שלך אליו. בכל מקרה, זו היתה תחנה זניחה יחסית, מפני שלא הופיעה בשום מפה רצינית וגם לא בלוחות הזמנים (לפחות לא אלו מתקופת הבריטים).
 

יהוושע

New member
אם כך , נראה שבכ"ז התחנה הקיימת

סבסטיה או מסעודיה
מסתבר שבאמת היתה שם תחנה בשם ´סבסטיה´, ואפילו היה לה מבנה תחנה כלשהו, אבל עדיין לא מצאנו שום נתונים שמראים איך אותו מבנה נראה, כך שאינני יכול להשוות את הסרט שלך אליו. בכל מקרה, זו היתה תחנה זניחה יחסית, מפני שלא הופיעה בשום מפה רצינית וגם לא בלוחות הזמנים (לפחות לא אלו מתקופת הבריטים).
אם כך , נראה שבכ"ז התחנה הקיימת
היום היא תחנת מסעודיה . חן , הסבר לי איך להעתיק תצלום מאתר אחר , כדי להכניס אותו לכאן , שתוכל לראות את התחנה .
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה