כתבה בעיתון הארץ

[mayarel]

כתבה בעיתון הארץ

קישור

 

[עמליה עמית]

כתבה מצויינת,

ישבתי עם דניאל, וקראתי איתו את הכתבה, כדי שיבין יותר לעומק את הקשיים שלו, ושיבין שהוא לא היחיד, שיש עוד כ-3,500 ילדים כמוהו. אני חושבת שהוא הרגיש הקלה, במיוחד עכשיו כשהוא בתקופת אבל על מה שהוא לא יכול להיות, הכוונה שהוא יודע שהוא לא יהיה ילד רגיל, ושהוא אחר, שונה, ושבגלל זה הוא מפסיד דברים, שהוא לא מוזמן לכל מסיבה בכיתה, שהוא לא יכול להיות בשיעורים מסויימים, תהליך האבל שלו קשה, ולדעתי, הכתבה בעיתון הכניסה אותו לפרופורציה. אז תודה לערן פלום ולשאר המרואיינים. כל הכבוד! עמליה

 

[ליייייי]

תקראו ותגיבו שם

כתבה מעניינת מאוד,כן ירבו....

 

[אנרגיות טובות עוזרות]

שמתם לב שזו כתבה ראשונה בסדרה

על שילוב?

 

[תלמה פינץ]

כתבה ראשונה על ילדי החינוך המיוחד

והפעם היא היתה על שילוב. יופי של כתבה וכל הכבוד להורים על שיתוף הפעולה. התוכנית החברתית שמוזכרת שם, היא תוכנית לפי המודל שפיתחה נירית באומינגר, המאפשרת למידת מיומנויות חברתיות, כמו שיחה.

 

[נועהספרבר]

אכן, עמליה, רק שצרם לי ניסוח הכותרת

"בבוקר הם לומדים עם כולם, אחה"צ הם יישארו לבד". מה זאת, נבואה או עובדה מצערת? (תשובה: אפשרות 2). אז למה לא לכתוב את זה בזמן הווה (כעובדה: "נשארים לבד"), ואולי אפילו לסיים במילת שאלה: "למה?" - לא כנבואת חורבן אלא כתוכחה או ציפייה ותקווה לשינוי?

 

[mayarel]

אני הרגשתי

שיש גם הרבה גאווה בכתבה, למרות הכותרת המדכדכת. ומה שמאוד חשוב זו כתבה גדולה ומפורטת ומאוד חיובית על הילדים. כמו כל קבוצה כמה שיידעו יותר על אוטיזם, יראו יותר אוטיסטים, ויהיו יותר נציגים אוטיסטים פתוחים לגבי עצמם (ולא משנה באיזה גיל), כך יהיה קל יותר לילד האוטיסט הבא.

 

[yonitbrk]

כל כך מובן

ואכן אני רואה זאת כקריאת העתיד, היות וההווה מאוד דומה, רק שהגיל שלנו יותר צעיר (9) . יש את ההכחשה של הבעיה: "מה אני אוטיסט? אני בדיוק כמו כולם" . כל כך אופייני ומוכר . אבל זאת המציאות וכך היא תראה גם בעתיד, כנראה . ועם זה נתמודד גם אז. אבל למרות הכל, מורידה בפני הילדים האלה את הכובע, על הבגרות והמוכנות לחשיפה . סוף סוף קוראים ושומעים ממישהו גדול יותר ואכן זה עוזר. לעומר עדיין לא, כי קשה לו להבין עדיין את השונות ולקבל את הקשיים שלו כמובנים מאליו, יותר נכון לאמר שאין עדיין את המודעות לקשיים, יש יותר הכחשה .

 

[פני בובה]

כתבה נחמדה מאוד

מתארת יפה את המצב. שימח אותי לקרוא שבניגוד לילדים אחרים, נטען שם שאת האספים כן מקבלים בצורה יפה בגלל ההסבר שהילדים האחרים מקבלים. זה דבר שחשוב לעשות לדעתי בכל ביה"ס שמשלב אפילו אם מדובר רק בילד אחד.

 

[עמליה עמית]

וזה מה שאני אומרת, צריך לספר ולספר.

כך הקבלה תהיה יותר קלה. ושוב כל הכבוד. עמליה

 

[נדב ברנע 6]

עלתה בי תחושת אכזבה קלה מהכתבה.

בכתבה לא דיברו כלל על הצד הכלכלי שמעורב בשילוב, ולא דיברו על הרבה נקודות בעיתיות שיש בשילוב שכזה וחבל. דווקא החשיפה הגדולה שבכתבה כל כך גדולה הייתה יכולה להיות חלון למה שהורים עוברים על מנת לשלב. כן היה כיף שזה זכה לחשיפה אך היה מוחמץ בעיניי..

 

[תלמה פינץ]

לא דובר על שילוב יחידני אלא כיתתי

היי נדב, הצד הכלכלי הוא צד משמעותי מאד בשילוב היחידני, אך בכתבה דובר על שילוב של כיתת PDD ולא שילוב יחידני. הכתבה הזו, לא התייחסה להרבה גורמים החשובים בשילוב הכיתתי: הכשרת הסייעות\משלבות, שהיא די דלה במערכת הרגילה. מידת מעורבות ילדי הכיתה המשלבת ואילו פעילויות נעשות כדי לקרב באמת את הנערים לילדים רגילים זה שהם למדו "איך לנהל שיחה" עדיין דורש הרבה תרגול ומשוב, כדי שזה יהפוך ליותר טבעי. מידת השילוב- האם יש מקומות קבועים לישיבה ליד נערים קבועים? האם יש למידה משותפת? האם יש פעילויות משותפות בהפסקות? בחוגים? ועוד.. כן, חשוב להעלות בכתבות כאלו, גם את הנקודות הבעייתיות. אחרת, יש תחושה שהכתבה לא ממש משיגה את מטרתה ובעיקר לא משתפת בקשיים הגורמים לילדים להישאר לבד אחה"צ..

 

[גם אמא של]

בהחלט חיובית אבל

למרות הגישה החיובית והתאור המאוד ענייני ונכון של התסמונת חסר לי ולו משפט אחד קצר על ה*עובדה* שמשרד החינוך לא בדיוק מקל על השילוב הזה, שלרוב בתי הספר אין די תנאים/שעות וכו' כדי לשלב ילדים כיאות ואף מלה על נושא הסייעות. יחד עם זה , כל הכבוד לנערים ומשפחותיהם על הנכונות לדבר על עצמם בגלוי, והלואי שירבו כתבות כאלה, למען ההסברה.