שאלה של הגדרה.
בטוח שלא הייתי מגדיר את האייקידו בתואר "לוחמנית", בטח לא במאמר מסוג זה שמזמין אסוציאציות די ברורות. למעשה, האייקידו היא לוחמנית, בעיקר במקור משום שהיא הוגדרה כ"בודו" ומשום שהיא מתיימרת להיות אפקטיבית בקרב. היא לא לוחמנית מהבחינה שהיא איננה התקפית ומכוונת לגרימת מינימום נזק. רבות מהטכניקות של האייקידו הן למעשה "ריכוך" של טכניקות ג'וג'וטסו שמצד אחד הופכות אותן לפחות מזיקות וקטלניות ומצד שני גם ליותר מזוככות ונקיות שכן ביצוען תלוי במכניקה נכונה ולא בכוח פיזו או ריכוך קודם בעזרת מכות. את האמירה האחרונה אני מסייג כי למרות שבתיאוריה אין צורך בשילוב מכות בטכניקה, למעשה כל נושא האטמי (מכות, בד"כ מדומות, שתפקידן להוציא את היריב מריכוז ומשיווי משקל), שלצערי די מוזנח באייקידו של היום, איננו שונה מהותית ממכות ריכוך בסיטואציה של קרב. כלומר, למרות שתפקידו של האטמי הוא לגרום לתגובה מסויימת אצל התוקף ולא לפגוע בו, במציאות מדובר בשליחת מכה לכל דבר ועניין, בד"כ לכיוון הפנים, אם התוקף יאבד את שיווי משקלו בנסיון להתחמק אחלה, אם לא, הוא פשוט יחטוף אותה. כך או כך, המטרה תושג.