כתבה בנושא: "Swollen members"
להלן כתבה על ההרכב Swollen Members (שבעתיד הקרוב גם ישאר דרך קבע בחלק המאמרים של הפורום!) Swollen Members – אפשר להפסיק להאשים את קנדה! פרק א´- "ילד משוגע פוגש מתעלה": ------------------------------ היה היה לפני שנים מועטות בחור קנדי אשכנזי בשם Mad Child, אשר החל ליצור שם לעצמו כאמן סולו בזמן שחי בסאן-פרנסיסקו; לכשחזר למכורתו בוואנקובר, קנדה, הוא פגש אפרו-קנדי חביב בשם Prevail, אמ.סי. אחר בעל מוניטין שהלך וגדל באנדרגראונד של החוף המערבי (כן, כן, גם לקנדה יש חוף מערבי!). השניים אמדו איש את יכולות רעהו, שמעו את צלצולי ההזדמנות והגורל נוקשים על דלתותיהם – והחליטו לאחד כוחות. ב1996- הם נסעו אל ה-“B-Boy Summit" בסאן דיאגו, שם מאד צ´יילד התחרה והתקבל אל קבוצת ה-"Rock Steady Crew" האגדית, אחד מן הקולקטיבים הכי מוערכים בהיפ-הופ, ובכך הפך את Swollen Members לאחד מתוך שלושה הרכבים בלבד שזכו להימנות עם ה-Rock Steady. באותה שנה, SM החלו להקליט את הטראקים הראשונים שלהם כצמד. הם גם שיתפו פעולה עם אמ.סיז ודיג´יים מוכשרים אחרים, כמו גם מפיקים אליהם הם הצטוותו ויצרו קשרי ידידות (עניין חשוב מאד בתעשייה, ראו ערך אילן בבילון שלנו!). מה שנוצר התקבל בהתלהבות ע"י כל מי ששמע את ההפקות, ובתוך זמן קצר העניין נהיה ברור כשמש- אפשר להתחיל להפיץ באופן ציבורי את החומר המוקלט; וזאת הם עשו, תחת הלייבל העצמאי של מאד צ´יילד (שהוקם למטרה זו)- Battleaxe Records. ההכרה בהם בקרב אוהבי ההיפ-הופ הלכה וגברה, עד כדי בניית סצינת אנדרגראונד שלמה. ב1999- יצא אלבום הבכורה שלהם: Balance. האלבום זכה לתשבוחות חמות מן המבקרים, וניתן אף למצוא בו כאורחים את Unicronו-Del The Funkee Homosapien. לאחר שחרורו של "באלאנס", SM פתחו במסע הופעות אינטנסיבי, מופיעים בכל העולם מול אלפי מעריצים. ההופעות החיות שלהם קיבלו שיווק מוצלח וכיסוי תקשורתי נרחב, ושיריהם הושמעו לא פחות ברדיו המסחרי מאשר בתחנות רדיו של אוניברסיטאות; הצמד היכה בברזל בעודו חם, ולא בחל באמצעים כדי להשמיע את קולו (ככל הנראה מסתובבים להם בעולם לא מעט סרטי וידיאו, משחקי וידיאו, פרסומות ואוספים עם הטבעת חותמם של השניים). פרק ב´- "הידעת?": ---------------- לקנדים יש כזו גאווה לאומית, שאפילו MTV הם לא משדרים- אלא ערוץ מוזיקה משלהם בשם MuchMusic; גם VH1 לא נכנס הביתה, אלא שוב- ערוץ קנדי שנקרא MuchMore Music (סחתיין על המקוריות). SM הפיקו קליפים לשירים שלהם, והללו החלו להיות משודרים ב-MuchMusic (בתדירות שלא הייתה מביישת רמיקס של נלי עם להקת פופ, למשל); ב2001- הם אף קיבלו את פרס הג´ונו (גרסא קנדית לפרס האמי) בקטגוריית הראפ, על אלבומם "באלאנס". הצמד לא קפא על שמריו ופתח במתקפה נוספת; תוך שנה הוא יצא עם אלבום שני בשם “Bad Dreams". סינגלים פוזרו בחנויות, קליפים יצאו למסכי הטלוויזיה (ואז למעשה, גם אני גיליתי אותם לראשונה). פרק ג´- "כרמלה, אורחים נוספים הגיעו": ------------------------------------ אורחים נוספים אכן קפצו להתארח באלבום החדש, ביניהם Chali 2na (מהג´וראסיק 5), דיאלייטד פיפלס, פלאנט אסיה, סון דובי (Funkadoobiest), מוקה אונלי ובאק פיפטי (השניים האחרונים הם חברי משפחת הלייבל באטלאקס בעצמם). הביטים הטעימים לאוזן באלבום תוכנתו ע"י מפיקים ששמם הולך לפניהם, כמו The Alchemist, Evidence (ההוא מ-Dilated Peoples), ג´ואי חאבז, קאמו ואפילו התוצרת המקומית של הלייבל: Rob The Viking. כמות הסקראצ´ינג באלבום חולקה בין דיג´יים כגון DJ Revolution (מתוכנית ה-Wake Up Show של סוואי וטאק!), דיג´י באבו ודיג´י J-Rocc. פרק ד´- "ועכשיו, לפינת ההצעות לסדר היום": ---------------------------------------- את Swollen Members פגשתי לראשונה לפני כשנה, על מסכי MuchMusic, כששהיתי בטורונטו. עמדתי נפעם מול הוויזואליות של הקליפ “Fuel Injected", בעודי מהנהן "כן, כן" לצלילי הביט הקליט שחילחל לתוך עור התוף. הסתקרנתי ורצתי אל אברהם א. אינטרנט לחפש מידע נוסף- מיהם אותם "חברי-אגודה מנופחים" (או שמא "גפיים מנופחות"?). גיליתי בחור לבנבן נמוך קומה מהרחוב (יו נו וואט איים סייאינג- היא איז פימפין חומוס!) שהחליט להתחבר עם כושי חתיך שנראה כמו בן למשפחת קוסבי שעוד לא פגשנו: מתורבת, שקט ואינטליגנטי והרבה פחות "מחובר לרחוב והגטו" מחברו הערס! אבל הבה נרד מסטריאוטיפים. מאד צ´יילד מאד מתגאה בכך שלא רק שהוא הקים את הלייבל שלו, אלא הוא גם הבוס הראשי בו, ומתמצא בכל התהליכים המנהלתיים והפיננסים הקשורים בו: "אתה חייב לדעת את השיט שלך גם על הבמה וגם מחוץ לה, על-מנת להיות באמת מחובר לתעשייה; רק תסתכלו מה קרה לבילי ג´ואל!". פריווייל סומך על שותפו בכל הצד הזה, ומעדיף להתעסק באומנות נטו; אפשר לומר שמאד צ´יילד פיתח את טכניקות החריזה, המקצב והאופן שבו ראפר אמיתי צריך להחצין את עצמו – אצל ידידו כהה העור, ופריווייל בתמורה שלח את רעהו לספרים המתאימים על-מנת לקבל השראה ולהעשיר את אוצר המילים שלו. השניים מודים כי יש להם משיכה חזקה ל-D&D (דהיינו, "מבוכים ודרקונים"), והדבר משתקף בהתאם בליריקה שלהם וצורת מחשבתם כאמנים. ידעתי שאני אוהב מסיבה כלשהי… (; כיום יש בידי את שני האלבומים המדוברים, Balance ו-Bad Dreams, שמתוכם הייתי מעוניין להמליץ לכם על מס´ שירים: בראש ובראשונה- Fuel Injected !! מהרגע הראשון שתלחצו על פליי בווינאמפ שלכם, תראו עד כמה הביט פה ט-עים! Bring It Home- הפעם מצטרפים אליהם החבר´ה את Moka Only, בן-משפחה ללייבל; שיר לרחבת הריקודים עם פלואו זורם וביט חביב שייתקע לכם בראש למשך שעות… Take It Back- שיר אגו רגיל של ראפרים, אלא שהוא מתובל בתבלינים של הצמד שהופכים אותו למשהו סוחף וקליל, עד שאפילו האגו עצמו נעלם מאחורי להטוטי המילים של השניים. Lady Venom- אישה פראית ודמונית ממש אשר מפתה גברים ושותה דם בליטרים הם רק חלק מתוכן שיר זה. בקליפ אפילו רואים בחורות ערפדיות רוקדות בדיסקוטק, כאשר "המלכה" היא אישה עם זנב עקרב אימתני מאחוריה, המתבוננת ברעב בחברי ההרכב… Bad Dreams- ישנם נושאים שחוזרים שוב ושוב בשירי ראפ, וישנם כאלו שפחות; השיר היחידי הנכנס לקטגוריה דומה לנ"ל (עליו אני מסוגל לחשוב) הוא שיר אותו כתב וויל סמית´ בזמנו על פרדי קרוגר (נדמה לי שהוא היה אמור להיות בפסקול של "סיוט ברחוב אלם 3", אולם לא נכלל בסופו של דבר). גם כאן, המטאפורות של השניים יוצרים אווירה קודרת, הכוללת ברקים, התת-מודע, מרתפים חשוכים, צוקים גבוהים ומים עמוקים… בהחלט מספק את כל התכונות הקלאסיות של חלום ביעותים. Ventilate- שיר בעל נושא מקורי שעליו עוד לא שמעתי שנכתב שיר ראפ, והוא היחסים המתוחים מדי לפעמים בתוך ההרכב. השיר מתחיל בהתפרצות של מאד צ´יילד שהוא מטיח בפריווייל ש*הוא* זה שנתן לו משרה מלכתחילה, ופריוויל עונה כי הוא חשב שהם חברים, וזו האנרגיה שלו עצמו על הבמה שהופכת את ההופעות שלהם למה שהן! השניים מגיבים זה לזה בקרב מילולי על החסרונות והמעשים אחד של השני, כאשר בפזמון הם שרים יחדיו: "התכוונתי לכל מה שאמרתי, ואמרתי כל מה שהתכוונתי אליו / אנחנו מופלאים ביחד – זהו הרכב מושלם/ כאשר השקעה כה רבה נמצאת בסכנה לרדת לטמיון – אתה חייב לשחרר לחצים!" ... בתור בנאדם שישב עם 3 חברים אחרים בחדר סגור ביום קיץ חם ולח במשך 4 ימים רצופים (כמעט ללא שעות שינה) על מנת להפיק שיר – אני מבין בדיוק על מה הם מדברים!
להלן כתבה על ההרכב Swollen Members (שבעתיד הקרוב גם ישאר דרך קבע בחלק המאמרים של הפורום!) Swollen Members – אפשר להפסיק להאשים את קנדה! פרק א´- "ילד משוגע פוגש מתעלה": ------------------------------ היה היה לפני שנים מועטות בחור קנדי אשכנזי בשם Mad Child, אשר החל ליצור שם לעצמו כאמן סולו בזמן שחי בסאן-פרנסיסקו; לכשחזר למכורתו בוואנקובר, קנדה, הוא פגש אפרו-קנדי חביב בשם Prevail, אמ.סי. אחר בעל מוניטין שהלך וגדל באנדרגראונד של החוף המערבי (כן, כן, גם לקנדה יש חוף מערבי!). השניים אמדו איש את יכולות רעהו, שמעו את צלצולי ההזדמנות והגורל נוקשים על דלתותיהם – והחליטו לאחד כוחות. ב1996- הם נסעו אל ה-“B-Boy Summit" בסאן דיאגו, שם מאד צ´יילד התחרה והתקבל אל קבוצת ה-"Rock Steady Crew" האגדית, אחד מן הקולקטיבים הכי מוערכים בהיפ-הופ, ובכך הפך את Swollen Members לאחד מתוך שלושה הרכבים בלבד שזכו להימנות עם ה-Rock Steady. באותה שנה, SM החלו להקליט את הטראקים הראשונים שלהם כצמד. הם גם שיתפו פעולה עם אמ.סיז ודיג´יים מוכשרים אחרים, כמו גם מפיקים אליהם הם הצטוותו ויצרו קשרי ידידות (עניין חשוב מאד בתעשייה, ראו ערך אילן בבילון שלנו!). מה שנוצר התקבל בהתלהבות ע"י כל מי ששמע את ההפקות, ובתוך זמן קצר העניין נהיה ברור כשמש- אפשר להתחיל להפיץ באופן ציבורי את החומר המוקלט; וזאת הם עשו, תחת הלייבל העצמאי של מאד צ´יילד (שהוקם למטרה זו)- Battleaxe Records. ההכרה בהם בקרב אוהבי ההיפ-הופ הלכה וגברה, עד כדי בניית סצינת אנדרגראונד שלמה. ב1999- יצא אלבום הבכורה שלהם: Balance. האלבום זכה לתשבוחות חמות מן המבקרים, וניתן אף למצוא בו כאורחים את Unicronו-Del The Funkee Homosapien. לאחר שחרורו של "באלאנס", SM פתחו במסע הופעות אינטנסיבי, מופיעים בכל העולם מול אלפי מעריצים. ההופעות החיות שלהם קיבלו שיווק מוצלח וכיסוי תקשורתי נרחב, ושיריהם הושמעו לא פחות ברדיו המסחרי מאשר בתחנות רדיו של אוניברסיטאות; הצמד היכה בברזל בעודו חם, ולא בחל באמצעים כדי להשמיע את קולו (ככל הנראה מסתובבים להם בעולם לא מעט סרטי וידיאו, משחקי וידיאו, פרסומות ואוספים עם הטבעת חותמם של השניים). פרק ב´- "הידעת?": ---------------- לקנדים יש כזו גאווה לאומית, שאפילו MTV הם לא משדרים- אלא ערוץ מוזיקה משלהם בשם MuchMusic; גם VH1 לא נכנס הביתה, אלא שוב- ערוץ קנדי שנקרא MuchMore Music (סחתיין על המקוריות). SM הפיקו קליפים לשירים שלהם, והללו החלו להיות משודרים ב-MuchMusic (בתדירות שלא הייתה מביישת רמיקס של נלי עם להקת פופ, למשל); ב2001- הם אף קיבלו את פרס הג´ונו (גרסא קנדית לפרס האמי) בקטגוריית הראפ, על אלבומם "באלאנס". הצמד לא קפא על שמריו ופתח במתקפה נוספת; תוך שנה הוא יצא עם אלבום שני בשם “Bad Dreams". סינגלים פוזרו בחנויות, קליפים יצאו למסכי הטלוויזיה (ואז למעשה, גם אני גיליתי אותם לראשונה). פרק ג´- "כרמלה, אורחים נוספים הגיעו": ------------------------------------ אורחים נוספים אכן קפצו להתארח באלבום החדש, ביניהם Chali 2na (מהג´וראסיק 5), דיאלייטד פיפלס, פלאנט אסיה, סון דובי (Funkadoobiest), מוקה אונלי ובאק פיפטי (השניים האחרונים הם חברי משפחת הלייבל באטלאקס בעצמם). הביטים הטעימים לאוזן באלבום תוכנתו ע"י מפיקים ששמם הולך לפניהם, כמו The Alchemist, Evidence (ההוא מ-Dilated Peoples), ג´ואי חאבז, קאמו ואפילו התוצרת המקומית של הלייבל: Rob The Viking. כמות הסקראצ´ינג באלבום חולקה בין דיג´יים כגון DJ Revolution (מתוכנית ה-Wake Up Show של סוואי וטאק!), דיג´י באבו ודיג´י J-Rocc. פרק ד´- "ועכשיו, לפינת ההצעות לסדר היום": ---------------------------------------- את Swollen Members פגשתי לראשונה לפני כשנה, על מסכי MuchMusic, כששהיתי בטורונטו. עמדתי נפעם מול הוויזואליות של הקליפ “Fuel Injected", בעודי מהנהן "כן, כן" לצלילי הביט הקליט שחילחל לתוך עור התוף. הסתקרנתי ורצתי אל אברהם א. אינטרנט לחפש מידע נוסף- מיהם אותם "חברי-אגודה מנופחים" (או שמא "גפיים מנופחות"?). גיליתי בחור לבנבן נמוך קומה מהרחוב (יו נו וואט איים סייאינג- היא איז פימפין חומוס!) שהחליט להתחבר עם כושי חתיך שנראה כמו בן למשפחת קוסבי שעוד לא פגשנו: מתורבת, שקט ואינטליגנטי והרבה פחות "מחובר לרחוב והגטו" מחברו הערס! אבל הבה נרד מסטריאוטיפים. מאד צ´יילד מאד מתגאה בכך שלא רק שהוא הקים את הלייבל שלו, אלא הוא גם הבוס הראשי בו, ומתמצא בכל התהליכים המנהלתיים והפיננסים הקשורים בו: "אתה חייב לדעת את השיט שלך גם על הבמה וגם מחוץ לה, על-מנת להיות באמת מחובר לתעשייה; רק תסתכלו מה קרה לבילי ג´ואל!". פריווייל סומך על שותפו בכל הצד הזה, ומעדיף להתעסק באומנות נטו; אפשר לומר שמאד צ´יילד פיתח את טכניקות החריזה, המקצב והאופן שבו ראפר אמיתי צריך להחצין את עצמו – אצל ידידו כהה העור, ופריווייל בתמורה שלח את רעהו לספרים המתאימים על-מנת לקבל השראה ולהעשיר את אוצר המילים שלו. השניים מודים כי יש להם משיכה חזקה ל-D&D (דהיינו, "מבוכים ודרקונים"), והדבר משתקף בהתאם בליריקה שלהם וצורת מחשבתם כאמנים. ידעתי שאני אוהב מסיבה כלשהי… (; כיום יש בידי את שני האלבומים המדוברים, Balance ו-Bad Dreams, שמתוכם הייתי מעוניין להמליץ לכם על מס´ שירים: בראש ובראשונה- Fuel Injected !! מהרגע הראשון שתלחצו על פליי בווינאמפ שלכם, תראו עד כמה הביט פה ט-עים! Bring It Home- הפעם מצטרפים אליהם החבר´ה את Moka Only, בן-משפחה ללייבל; שיר לרחבת הריקודים עם פלואו זורם וביט חביב שייתקע לכם בראש למשך שעות… Take It Back- שיר אגו רגיל של ראפרים, אלא שהוא מתובל בתבלינים של הצמד שהופכים אותו למשהו סוחף וקליל, עד שאפילו האגו עצמו נעלם מאחורי להטוטי המילים של השניים. Lady Venom- אישה פראית ודמונית ממש אשר מפתה גברים ושותה דם בליטרים הם רק חלק מתוכן שיר זה. בקליפ אפילו רואים בחורות ערפדיות רוקדות בדיסקוטק, כאשר "המלכה" היא אישה עם זנב עקרב אימתני מאחוריה, המתבוננת ברעב בחברי ההרכב… Bad Dreams- ישנם נושאים שחוזרים שוב ושוב בשירי ראפ, וישנם כאלו שפחות; השיר היחידי הנכנס לקטגוריה דומה לנ"ל (עליו אני מסוגל לחשוב) הוא שיר אותו כתב וויל סמית´ בזמנו על פרדי קרוגר (נדמה לי שהוא היה אמור להיות בפסקול של "סיוט ברחוב אלם 3", אולם לא נכלל בסופו של דבר). גם כאן, המטאפורות של השניים יוצרים אווירה קודרת, הכוללת ברקים, התת-מודע, מרתפים חשוכים, צוקים גבוהים ומים עמוקים… בהחלט מספק את כל התכונות הקלאסיות של חלום ביעותים. Ventilate- שיר בעל נושא מקורי שעליו עוד לא שמעתי שנכתב שיר ראפ, והוא היחסים המתוחים מדי לפעמים בתוך ההרכב. השיר מתחיל בהתפרצות של מאד צ´יילד שהוא מטיח בפריווייל ש*הוא* זה שנתן לו משרה מלכתחילה, ופריוויל עונה כי הוא חשב שהם חברים, וזו האנרגיה שלו עצמו על הבמה שהופכת את ההופעות שלהם למה שהן! השניים מגיבים זה לזה בקרב מילולי על החסרונות והמעשים אחד של השני, כאשר בפזמון הם שרים יחדיו: "התכוונתי לכל מה שאמרתי, ואמרתי כל מה שהתכוונתי אליו / אנחנו מופלאים ביחד – זהו הרכב מושלם/ כאשר השקעה כה רבה נמצאת בסכנה לרדת לטמיון – אתה חייב לשחרר לחצים!" ... בתור בנאדם שישב עם 3 חברים אחרים בחדר סגור ביום קיץ חם ולח במשך 4 ימים רצופים (כמעט ללא שעות שינה) על מנת להפיק שיר – אני מבין בדיוק על מה הם מדברים!
נאור.