ריקי זו אני
Well-known member
הבוקר התבשרתי על ניצחונות שניצחו שני אחים בספורט המכונה 'איגרוף תיאלנדי'...
למי שלא בקי בפרטים נספר כאן שגם אנוכי לא מתלהבת במיוחד מכך שבני אדם בוחרים להתפרנס מהכאת איש את רעהו עד זוב דם, כולל ריסוק ושבירות מפעם לפעם... כשהתעלפות ושאר סימנים שאינם מעוררי רחמים הם חלק אינטגרלי מחייהם של המוני גברים וגם נשים (בד"כ בסתר), שדם ניג על המזרון מביא אותם לכדי אקסטזה...
והנה... ספורט אלים אך תיאלנדי חדר אל הסלון בביתי ואל מסכי הנייד שהולך עימי.
אהבת השם גורדון
רוח השם גורדון...
שניהם יהודים ציונים כשרים למהדרין, שמקפידים קלה כחמורה בהילכות כבוד לדגל (ואני ממש ממש לא צינית) והנפתו, כמו סממנים יהודיים נוספים כמו כיפה, תליט, ברכה...
אבל -
כמובן שטבעי יכול להיות שאשה בגילי תפנטז בינה לבין עצמה למראה שני גברים שריריים, בנויים לתלפיות. שיודעים הילכות מלחמת איגרוף תיאלנדי...
אבל לא בכך עסקינן, אלה שבגאווה שאנו רוחשים למנצחים בעיקר שהמפסידים באים ממקומות ששנאת ישראל קיימות בהם... כמו ספרד וטורקיה.
האמת תאמר שאיני עוקבת אחרי הספורט הזה... כשם שאיני נוהגת להתרגגש מאיגרוף כשלעצמו... שם שני שחומי עור מגודלי שרירים וצוארים מכים זה בזה... עד שאחד צונח מלוא משקלו אל העילפון שישחרר אותו מלחטוף עוד ועוד בוקסים כואבים...
אז שמחה על הכבוד הלאומי... על האצבע המשולשת לאויבים... ולשרירים... אוי... אוי... לו !
למי שלא בקי בפרטים נספר כאן שגם אנוכי לא מתלהבת במיוחד מכך שבני אדם בוחרים להתפרנס מהכאת איש את רעהו עד זוב דם, כולל ריסוק ושבירות מפעם לפעם... כשהתעלפות ושאר סימנים שאינם מעוררי רחמים הם חלק אינטגרלי מחייהם של המוני גברים וגם נשים (בד"כ בסתר), שדם ניג על המזרון מביא אותם לכדי אקסטזה...
והנה... ספורט אלים אך תיאלנדי חדר אל הסלון בביתי ואל מסכי הנייד שהולך עימי.
אהבת השם גורדון
רוח השם גורדון...
שניהם יהודים ציונים כשרים למהדרין, שמקפידים קלה כחמורה בהילכות כבוד לדגל (ואני ממש ממש לא צינית) והנפתו, כמו סממנים יהודיים נוספים כמו כיפה, תליט, ברכה...
אבל -
כמובן שטבעי יכול להיות שאשה בגילי תפנטז בינה לבין עצמה למראה שני גברים שריריים, בנויים לתלפיות. שיודעים הילכות מלחמת איגרוף תיאלנדי...
אבל לא בכך עסקינן, אלה שבגאווה שאנו רוחשים למנצחים בעיקר שהמפסידים באים ממקומות ששנאת ישראל קיימות בהם... כמו ספרד וטורקיה.
האמת תאמר שאיני עוקבת אחרי הספורט הזה... כשם שאיני נוהגת להתרגגש מאיגרוף כשלעצמו... שם שני שחומי עור מגודלי שרירים וצוארים מכים זה בזה... עד שאחד צונח מלוא משקלו אל העילפון שישחרר אותו מלחטוף עוד ועוד בוקסים כואבים...
אז שמחה על הכבוד הלאומי... על האצבע המשולשת לאויבים... ולשרירים... אוי... אוי... לו !