כשנפגש...

maayanovea

New member
כשנפגש...

כשנפגש, אז

נקבע במסעדת דרכים. באמצע. בין העולם שלך לשלי.

אתה תבוא קודם ותשב לדלפק הגבוה. הכיסא לידך פנוי.

אני אתיישב כבדרך אגב לידך. "אפשר?"

ואז ייפול לי משהו. אולי המזלג. אולי המפית. איזו מסורבלת.

אתה תתכופף מיד להרים. איזה ג'נטלמן.

"תודה". היד נוגעת במקרה. "ממש תודה".

קצת שתיקה.

ואז אני: "אתה אוכל פה הרבה?"

"לא, אני בכלל משם. עברתי פה היום במקרה. ואת?"

"אני מהסביבה. יוצא לי מידי פעם... נעים מאוד מעיין."

מושיטה יד ללחיצה. תלחץ?

"נעים מאוד", תענה לי את שמך.

"אז מה אתה עושה פה היום?"

תספר משהו קטן. אולי שקשור לעיר הולדתך.

"תספר לי על הילדות שלך בעיר"

אני רוצה להכיר אותך מבפנים. מההתחלה.

"אז איך הגעת כל כך רחוק? הלכת בעקבות האהבה?"

אני רוצה לדעת הכל. תספר לי?

ונדבר, ונדבר.

אני בונה על זה שאתה בעיקר תדבר. אתה טוב בזה.. מאוד....

ואז נגיע לקינוח. "כוס תה?" אני אשאל.

ונעבור לשבת לשולחן, האחת מול השני. האחד מול השנייה.

עכשיו כבר לא נדבר.

רק נסתכל.

"על מה אתה חושב עכשיו?"

"על השפתיים שלך".

חיוך. שתיקה.

"על מה את?"

"שהייתי רוצה שתנשק אותי."

חיוך. שתיקה.

"אבל לא היום". אנחנו אומרים ביחד.

מבט לכיוון השעון.

"כן,.. מאוחר. חייב ללכת."

"כן, וואו. מאוחר. חייבת לזוז".

"ביי". "ביי".

---------------------------------------------------------------------

מוקדש לאחד, דתי, סקרן וסקסי נורא.
 

giligil55

Member
בין העולמות...

הגדרה כל כך מדוייקת ...הפגישות תמיד בין שני העולמות ...
 
פרפרים בבטן

לקרוא את זה....
 
למעלה