בוגדת עם מצפון
New member
כשמי כן אני..................
היי, אני דיי "בושה" להתוודות, אבךל אני רוצה במקום אחד לפחות להיות כנה.........אני נשואה כמעט עשור שנים + ילדים. בתחילת נשואינו הייתי "נקיה" כמה שנים.אך לאט לאט עם הבעיות בזוגיות (שהיו לא מעטות, בעלי בנאדם קשה! שלא קל לחיות איתו, עם הרבה התפרצויות - (לא אלימות גופנית אבל נפשית כן!) , בנאדם סגור מאד "שלקלף" אותו צריך הרבה סבלנות אורך רוח מה שלי חסר........., יש לציין שהתחתנתי בתולה בגלל שאני מסורתית, לאחר מס' שנים התחלתי "לפזול" בתחילה זה היה רק פלירטוטחם במסגרת העבודה, הנאה ממחמאות וחיזורים, נשיקות קצת "ירידות" ולא מעבר.....לאחר שנה או שנתיים נוספות גם היה מעבר...... בגדול בגדתי פה ושם בלי קשרים ריגשיים דיי הרבה.....לפני כ-3 שנים הכרתי משהוא "שכבש" אותי!! תרתי משמע! זהתאהבות היתה איטית ואמיתית, הוא (כמה אבסורד.........) לימד אותי לא לבגוד בו, להיות רק שלו, מתוך אהבה והבנה, וזה לא היה קל כי אני בד"כ דילגתי על כמה...(אני נשמעת מזעזעת????), למדתי לתקשר איתו באמיתי, לתת לו, הוא נתן ותמך בי המון לאורך כל השנים................ לפני קרוב לשנה בעלי ואני החלטנו שננסה לשקם את היחסים (בעלי לא יודע שבגדתי וגם כששאל אם שכבתי תשובתי הייתה בשבועה..שלא..... ידע שיש לי והיו לי קשרים חברתיים ברמות גבוהות ואף הבין כי ידע שהוא לא נתן לי כלום) התחלנו ללכת לייעוץ זןוגי, התחלנו ללמוד אחד את השני, יש כמובן הרבה עליות והרבה ירידות , "החבר" שלי ואני החלטנו מתחילת הייעוץ שאנחנו לפחות מתרחקים פיזית....כדי לתת צאנס אבל אהבה נשארה! לפני כשבוע החבר שלי ניפרד ממני מסיבותיו הוא, בגדול כי הא ניפגע ממני מאד! , לא עונה לטל ואם עונה מנתק כששומע שזאת אני, לא מחזיר לי מיילים וכו, זה כואב, צורב, מבכיא, מחליא וכל התחושות שבחים לא חויתי אני חווה עכשיו! מצד אחד אני אומרת לעצמי יאלה הגיע הזמן...............לחזור לבית לפחות לתת צאנס אמיתי לבעל שלי , מצד שני אני ארגיש ומרגישה בודדה כ"כ! אין מצב שאגיע לרמת תקשורת עם בעלי כמו עם חבר שלי..................... אני ממש שבורה! אני בוכה הרבה, קשה לי ברמות שאני לא חשבתי שאוכל להכיל זאת.....והוא חתך דרסטי! לא יודעת מה אני רוצה לשמוע, רצציתי פשוט להוציא......... ועוד שאלה קטנה, נראה לך "שמערכות" יחסים במיילים בלבד.....כמובן לא בידיעת הבעל גם הם יכולים "לחבל" בזוגיות? תודה!!!!!!!!
היי, אני דיי "בושה" להתוודות, אבךל אני רוצה במקום אחד לפחות להיות כנה.........אני נשואה כמעט עשור שנים + ילדים. בתחילת נשואינו הייתי "נקיה" כמה שנים.אך לאט לאט עם הבעיות בזוגיות (שהיו לא מעטות, בעלי בנאדם קשה! שלא קל לחיות איתו, עם הרבה התפרצויות - (לא אלימות גופנית אבל נפשית כן!) , בנאדם סגור מאד "שלקלף" אותו צריך הרבה סבלנות אורך רוח מה שלי חסר........., יש לציין שהתחתנתי בתולה בגלל שאני מסורתית, לאחר מס' שנים התחלתי "לפזול" בתחילה זה היה רק פלירטוטחם במסגרת העבודה, הנאה ממחמאות וחיזורים, נשיקות קצת "ירידות" ולא מעבר.....לאחר שנה או שנתיים נוספות גם היה מעבר...... בגדול בגדתי פה ושם בלי קשרים ריגשיים דיי הרבה.....לפני כ-3 שנים הכרתי משהוא "שכבש" אותי!! תרתי משמע! זהתאהבות היתה איטית ואמיתית, הוא (כמה אבסורד.........) לימד אותי לא לבגוד בו, להיות רק שלו, מתוך אהבה והבנה, וזה לא היה קל כי אני בד"כ דילגתי על כמה...(אני נשמעת מזעזעת????), למדתי לתקשר איתו באמיתי, לתת לו, הוא נתן ותמך בי המון לאורך כל השנים................ לפני קרוב לשנה בעלי ואני החלטנו שננסה לשקם את היחסים (בעלי לא יודע שבגדתי וגם כששאל אם שכבתי תשובתי הייתה בשבועה..שלא..... ידע שיש לי והיו לי קשרים חברתיים ברמות גבוהות ואף הבין כי ידע שהוא לא נתן לי כלום) התחלנו ללכת לייעוץ זןוגי, התחלנו ללמוד אחד את השני, יש כמובן הרבה עליות והרבה ירידות , "החבר" שלי ואני החלטנו מתחילת הייעוץ שאנחנו לפחות מתרחקים פיזית....כדי לתת צאנס אבל אהבה נשארה! לפני כשבוע החבר שלי ניפרד ממני מסיבותיו הוא, בגדול כי הא ניפגע ממני מאד! , לא עונה לטל ואם עונה מנתק כששומע שזאת אני, לא מחזיר לי מיילים וכו, זה כואב, צורב, מבכיא, מחליא וכל התחושות שבחים לא חויתי אני חווה עכשיו! מצד אחד אני אומרת לעצמי יאלה הגיע הזמן...............לחזור לבית לפחות לתת צאנס אמיתי לבעל שלי , מצד שני אני ארגיש ומרגישה בודדה כ"כ! אין מצב שאגיע לרמת תקשורת עם בעלי כמו עם חבר שלי..................... אני ממש שבורה! אני בוכה הרבה, קשה לי ברמות שאני לא חשבתי שאוכל להכיל זאת.....והוא חתך דרסטי! לא יודעת מה אני רוצה לשמוע, רצציתי פשוט להוציא......... ועוד שאלה קטנה, נראה לך "שמערכות" יחסים במיילים בלבד.....כמובן לא בידיעת הבעל גם הם יכולים "לחבל" בזוגיות? תודה!!!!!!!!