כשל כלייתי

mimic2

New member
כשל כלייתי

שלום,
החתול שלי בן 8, תמיד היה שמנמן וחמוד ולאחרונה החל לרדת במשקל במהירות והפסיק לאכול אוכל יבש.
לקחתי אותו לוטרינר שעשה לו בדיקת דם וגילה שהוא מיובש והכליות שלו לא מתפקדות, והוא אנמי. ז"א יש לו כשל כליות כרוני.
הוא שם לו אינפוזיה במשך יותר מ-24 שעות של אנטיביוטיקה ונוזלים ואמר לי שבגלל שהוא השתין את כל הנוזלים החוצה, האינפוזיה לא עוזרת לו והמצב שלו סופני. יש לציין שלא נערכה בדיקת דם נוספת לאחר העירוי על מנת לבדוק את מצבו.
יחד עם זאת, הוא אוכל את ה-royal canin שהוטרינר נותן לו ויש לו תאבון.
הוטרינר המליץ על המתת חסד על מנת שלא יסבול, אבל כשבאנו לקחת אותו ראינו שהוא עדיין ערני, אוכל ושותה.
החלטנו לקחת אותו הביתה על מנת לבחון את המצב בהמלצתו של הוטרינר, או כמו שהוא אמר "אולי יקרה נס". בבית החתול מבולבל קצת, הוא הולך כמה צעדים ומתיישב. לאחר מכן הוא נרדם ואפתי. הוא נראה חלש..
נאמר לי שחתולים עם אי ספיקת כליות שותים הרבה מים, אכן לפני הביקור אצל הורטינר הוא שתה המון, אך מהרגע שהוא חזר הוא כמעט ולא שותה. האם זה סימן טוב?
בנוסף הוא אוכל יחסית הרבה, אתמול הוא סיים פחית שלמה של royal canin recovery.
היינו רוצים לדעת האם קיימת עוד אופציה חוץ מהמתה?? אנחנו מאוד אוהבים את החתול בבית וקשורים אליו.. יכול להיות שבגלל שכן יש לו תאבון יש תקווה בשבילו?
 

ארמורגם

New member
אני קצת המום

המתה במקרה של מחלת כליות כרונית? אולי רק ממש ממש בשלבים הסופיים.
מחלת כליות היא מחלה שלצערי די נפוצה בחתולים, ובד"כ אפשר לאזן אותה עם מזון מתאים ומתן נוזלים ותוספים לפי חומרת המצב.
הוטרינר טוען שהנוזלים שניתנו באינפוזיה לא נקלטים בגוף.
על זה עוד לא שמעתי, אבל מן הסתם לוטרינר יש יותר ניסיון.
עם זאת לפני שהולכים על המתה שהיא פעולה בלתי הפיכה, הייתי ממליץ ללכת לוטרינר נוסף ולערוך בדיקות דם נוספות.
אנא רשמי פה את ערך הקריאטינין (CRE) והשתנן (UREA או BUN) שיצאו בבדיקות הדם.

באיזה שלב הוא התחיל לשתות הרבה? האם גושי הפיפי בחול המתגבש היו גדולים במיוחד?
בדרך כלל מחלת כליה מתפתחת לאורך חודשים ושנים.
אם לא היו סימנים מוקדמים, ייתכן שמדובר בטראומה לכליות מסיבה אחרת, שאינה קשורה למחלת הכליה הכרונית, ובמקרה כזה יש סיכוי שעם טיפול תומך הכליות יחזרו לתפקוד מלא או חלקי. טיפול תומך = אשפוז עם אינפוזיה.
המצב הנוכחי בבית כפי שאת מתארת אותו לא יוביל לנס ללא טיפול.
כאמור ממליץ לך לפנות לוטרינר נוסף בדחיפות (כלומר ממש עכשיו).
 

TalSvensk

New member
מחזק

בתור אחד שעובד במעבדה וטרינרית אנחנו נתקלים על בסיס יומי בחתולים עם כשל כליות, לעתים ברמה מטורפת (קריאטינין 20 ואוריאה מעל 1000) וטרם נתקלנו בחתול שלא הצליחו לאזן אותו לרמה נסבלת עם אשפוז עם נוזלים, תרופות ותוספים (קושרי אשלגן, תוספי נתרן, קושרי פוספט וכו'). נשמע לי תמוהה להחליט על המתת חסד ועוד בלי לעשות עוד בדיקת דם, אני הייתי מתייעף עם עוד וטרינר בדחיפות. מה גם שלחתול בן 8 זה נשמע יותר כמו כשל כליות אקוטי כתוצאה מהרעלה למשל ולא משהו כרוני שנפוץ יותר בחתולים מבוגרים יותר, וכמו שארמורגם רשם, בד"כ עם טיפול אינטנסיבי הכליות חוזרות לתפקד לרמה מסויימת.
&nbsp
 

yaelgro

New member
מעניין

אצלי הקטנצ'יק בן 9 חודשים שתה הרבה מהיום שהגיע אלי וגושי השתן שלו בארגז די גדולים אך לא תמיד (שוב, זה כך מאז שהוא אצלי).
אני תוהה אם כדאי לי לעשות לו בדיקת דם כדי לשלול בעיה כלשהי. מעבר לזה הוא חיוני ושובב כמו כל חתול בגילו.
 

Yukita

Well-known member
מנהל
אם אפשר לשאול

וכמובן אתה חפשי לא לענות, רציתי לשאול מה קרה בסוף עם החתולה ההיא שאולי היה לה גידול בראש?
 

ארמורגם

New member
כמובן שאפשר לשאול

הסתובבתי מספר ימים עם כלוב במכונית, אך לא ראיתי אותה וחשבתי שהיא הלכה לגסוס באיזה מקום וכנראה מתה.
ואז לילה אחד כשהאכלתי את החתולים חשבתי שראיתי אותה, אבל לא הייתי בטוח (היה חשוך והיא נכנסה מתחת למכונית).
למחרת ראיתי אותה שוב, הפעם באופן וודאי, והיא נראתה טוב, כלומר לא הציגה את הסימנים שראיתי קודם לכן שגרמו לי לחשוב שיש לה גידול בראש.
&nbsp
אז או שאני מטומטם וסתם קפצתי למסקנות, או שבאותו לילה היא הרגישה יותר טוב ולכן לא הופיעו הסימנים.
אני כמובן אמשיך לעקוב, והלוואי שאצא מטומטם והיא תזכה לחיים ארוכים.
 

Yukita

Well-known member
מנהל
מטומטם

זאת ממש לא המילה שהייתי משתמשת בה במקרה הזה


משמח מאוד לשמוע שיש סיכוי להתפתחות חיובית! נקווה לטוב!
 

דארש

New member
מפחיד

באיזה קלות מציעים המתה.
מה לגבי שינוים באורח חיים אפילו במזון? אין מצב שזה כל האפשרויות
 
החתול שלי היה בן 10...


כבר עברו מספר שנים אבל כאב הלב נשאר גדול....
הוטרינרית המליצה לי לתת לו עירוי (יומי!) בעורף מתוך מטרה לאזן אותו. טענה שעדיף לוריד אבל בגלל
שהיה לו לב מוגדל מעדיפה את ההמלצה הראשונה שלה.
במשך כשלושה שבועות הזרקתי לו וזה ממש לא היה פשוט. אני לא וטרינרית. היה לי מאד מאד קשה רגשית
להכניס את המחט כל פעם מחדש ולחכות (תוך כדי הרגעת החתול) כמה דקות עד שהנוזל חלחל (זה לא כמו אינסולין - קצר ולעניין)
ולבסוף נשברתי והפסקתי. ניסיתי לאזן אותו תזונתית אבל מצבו הדרדר במהירות ואכן עבר המתת חסד בבית שלנו.
עד היום עולות לי דמעות כשאני נזכרת בזה.
אחר כך קראתי שמה שמקובל זה כל שבועיים לעשות מעין דיאליזה דרך הוריד אצל הוטרינר ולשחרר הביתה עד שהרמה
של הקריטנין שוב עולה וחוזר חלילה, ובכל מקרה זה סופני. תנחומיי.
 
למעלה