כשכוכבים נופלים ...

כשכוכבים נופלים ...

ובמיוחד כשמבטיחים שזה משהו הקורה רק פעם במאה שנה בהיקף שכזה ,הרי שצריך לציין זאת באופן מיוחד . יצאנו ב 10 בלילה מהבית לכיוון המכתש הקטן . כשהגענו שמנו את התרמילים על הגב והלכנו לנו זמן מה עד שמצאנו את המקום המושלם בשבילנו . שמיים פרושים מעלינו מאופק אל אופק ,כוכבים מנצנצים בעוצמה שלא רואים בעיר או בקירבתה ,ואני והיא מתפעמים מעוצמתו ומיופיו של הטבע . הוצאנו את המיטה המתנפחת ועבדנו פעם אני פעם היא לסרוגין, איזה 40 דקות על הניפוח שלה ,אבל היה שווה כל רגע ,ואם כבר עושים משהו ,אז למה לא בקלאסה ? חלקיקי האבק הקטנים שפגשו באטמוספרה (הם הם המטאורי[טי]ם ) יצרו שובלים ארוכים דמויי ניאונים מבזיקים . ואנחנו מביטים בהם חבוקים ,מחממים אחד את השניה מהקור המדברי . אחר כך הענינים התחממו קצת יותר ,וגם ללא הבגדים הקור לא הטריד עוד. חוויה מדהימה היא ההתמזגות עם הקוסמוס והאזנה לצלילים ולמראות שלו . נפגש שוב עוד מאה שנה
 
אלוהים-אחלה אמרגן לפנטזיות

בזול, כל פלאי הפירוטכניקה, קבלתם הודעה מראש, תאורה מיטבית, מקומות טובים, האווירה עליו, הבחורה עליך, מושלם.
 
למעלה