כשיצאנו מהבית

כשיצאנו מהבית

השרשורפלצת שנוצר בנושא הטרנד החדש של חזרה להורים גרם לי להיזכר במה שאני מכנה "התמודדות עם תגובות הסביבה". בזמנו חברה שלי חזרה לגור עם ההורים אחרי שבעלה והיא קנו דירה (הם גרו איתם עד שהדירה הייתה מוכנה), ומאוד הצניעה את העובדה הזאת כי חששה מתגובות של הסביבה. במקרה אותה חברה זכתה לשלל תגובות כשעזבה לראשונה את בית ההורים כמה שנים קודם לכן ועברה לגור עם בן זוגה בעיר אחרת, גם אז לאנשים היה מה להגיד ולא הבינו מה פתאום היא עזבה את הבית.

כולנו חיים פה בישראל ויודעים שלישראלים תמיד יהיה מה להגיד, לא משנה מה נעשה ובמה נבחר, ביקורת והערות תמיד יהיו. לאילו תגובות אתם זכיתם כשעזבתם את בית ההורים? הועלו תהיות למה אתם בכלל עוזבים? למה דווקא לעיר הזאת ולא לאחרת? למה לגור עם שותפים ולא לבד? שתפו.
 
ואני אתחיל


כשעזבתי את בית ההורים זכיתי לשלל ביקורות שעד היום אני לא מבינה אותם. הרבה ביקורות היו לגבי העזיבה עצמה - מה פתאום בחורה בת 23 רוצה לעזוב את הבית של ההורים?! העובדה שההורים שלי גרים בחור נידח לא סייעה לי ולפעמים נראה שאפילו ההפך, כי היו מי שממש התקשו להבין איך אני מסוגלת לעזוב את איכות החיים עם האוויר הנקי והשקט בשביל תל אביב הרועשת. העובדה שהיה לי "תירוץ" מצוין וזה הלימודים גם לא עזר לי, ותגובות שכאלו הגיעו גם מצד בני גילי כולל חברים שלא הבינו למה שאני לא אלך ללמוד במכללה מקומית וככה אני אוכל לחסוך את שכ"ד ולהישאר אצל ההורים (אבל אצטרך להחזיק רכב... ותסלחו לי באמת שאני מעדיפה תואר מאוניברסיטה ולא ממכללה ברמה לא גבוהה). לאחת המבקרות האלו אמרתי שאני לא רוצה להישאר לגור אצל ההורים אז היא "מצאה" לי פיתרון - לעבור לגור במעונות של אותה מכללה... טוב שלא הציעה לי לשכור דירה בישוב קרוב.

הביקורות האלו נמשכו גם אחרי שעזבתי ובמתכונות שונות, אבל הקטע הכי מטופש הגיע כשהתקרבתי לסיום הלימודים, אם כי הוא הגיע ממש בקטנה: זכיתי להישאל ע"י שתי בחורות שונות לגבי תכניות המגורים שלי "לשנה הבאה". כשתהיתי למה קשורה השאלה הזאת והזכרתי שיש לי "איפה לגור", התברר שהשאלה הזאת הגיעה כי... היות שסיימתי את הלימודים נראה להן מובן מאליו שאני אחזור להורים (אכן כך) היות שאני כבר לא צריכה להיות קרובה לאוניברסיטה. לשתיהן עניתי שאין לי שום סיבה לעשות דבר מטופש שכזה. אם הייתי לומדת בתל חי, בבן גוריון או אפילו באוניברסיטה העברית השאלה הייתה יכולה להיחשב לגיטימית אבל היות שלמדתי במרכז הארץ וגרתי בדירה ולא במעונות זו הייתה החלטה ממש לא עניינית.
אחת מהן המשיכה והמשיכה לחקור אותי לגבי זה בהזדמנויות שונות, עברה לניסוח "איפה את הולכת לגור?" וכל פעם מחדש הזכרתי לה שיש לי איפה לגור מה שלא ממש עזר
 

shushlush

New member
נשמע מוכר

חבר שלי ואני גרים כבר 3 וחצי שנים ביחד. הוא סיים ללמוד השנה ונשאר "תקוע" בב"ש יחד איתי.
כשההורים שלו שמעו שחתמנו על עוד חוזה הם נכנסו לשוק לא הבינו מה יש לו לעשות בב"ש... למה הוא לא חוזר אליהם לבית למרכז, אפילו שיש לו בת זוג...
היה נראה להם הרבה יותר הגיוני שבחור בן 29 שגר כבר מאז הצבא בעצם מחוץ לבית וגר כבר כמה שנים עם בת זוג יחזור לבית ההורים...

יש אנשים הזויים
 
לישראלים תמיד יש מה להגיד, לטוב ולרע


אצלי תהו אם זה לא מוקדם מידי שנעבור לגור ביחד (אחרי שנה, וזה עוד אחרי שחיכינו-תכננו אחרי חצי שנה ביחד, והחלטנו לחכות קצת עם זה).
ואח"כ תהו אם אני אדע לבשל וכו'- נראה לי שהוכחתי שאני יודעת
 
למעלה