כנראה שהוא לא יצא....
כשאנו נחשפים ליוצא בשאלה שחוזר בתשובה מה זה עושה לנו ? כמו שאני לא רוצה שישפטו אותי כיוצא בשאלה, אני לא שופט מי שחוזר בתשובה, מה שכן אם זה מישהו שאני מכיר טוב, ארצה שיהיה לו טוב, ואם הוא חושב שזה טוב לו שיעשה חיים משוגעים. מה ההשפעה המוראלית שיש לזה עלינו ? אני לא אכחיש שזה הרגשה מוזרה, אבל כל עוד אני בטוח בצדקת דרכי, אז לא אתרגש מדי. מדיונים קודמים בנושא ידוע כי יש דעות שונות בינינו ביחס לרצון להוציא דתיים וחרדים בשאלה. האם יש לדעה בעניין זה קשר ליחס ליוצא החוזר בתשובה ? היה תקופה שרציתי להחזיר את כל החרדים בשאלה, וגם היו מקרים מסויימים שהייתי מעורב בהם. התפקחתי עם הזמן, ואני בדעה של איש באמונתו יחיה, כמובן כל עוד שלא קובעים לי שום דבר בחיים שלי. כנ"ל יוצא שחוזר. האם היוצא החוזר קיבל משהו מתקופת יציאתו ? האם השתנה בו משהו ? באישיותו בדיעותיו ? [לטוב ולמוטב] אם הוא חזר בתשובה כנראה שהוא הגיע למסקנה שיש סיבה להאמין. או שהוא היה פחדן ולא התמודד עם הקושי לצאת, או סיבות שגם אלוהים לא יודע. האם ניתן לדמותו לחילוני שחזר בתשובה ואח"כ יצא בשאלה ? אולי. אבל בוא לא נישכח שקשה להכליל פה, כל מי שיוצא בשאלה או בתשובה זה מסיבות אישיות לגמרי. אז איך תשווה ביניהם? בגלל המעבר הכפול? מה היחס של החברה הדתית\חרדית ליוצא חוזר ? האם יקבלוהו בזרועות פתוחות ? ואיך הוא ירגיש בתוכם ? תלוי עד כמה הוא יילחם נגד החילונים בכלל וביוצאים בפרט, ולדעתי בתוכו בפנים תמיד הוא ירגיש שמסתכלים עליו אחרת. מה מעמדו בחברה הדתית\חרדית ? [לגבי שידוכים למשל]. האם מעמדו שופר, או נפגם עקב התהליך שעבר ? די ברור ששידוך טוב הוא לא יקבל לא הוא ולא משפחתו בקרבה ראשונה. הרי רח"ל הוא יצא בשאלה פעם. האם אנו יכולים לשוחח על כך בחופשיות או בקלות, או שזה נושא טעון, רגיש ונפיץ ? מי שלא בטוח במה שהוא עצמו עושה פוחד לדון על נושאים כאלה, אולי זה רגיש קצת למי שיצא רק אתמול, מניסיוני זה עבר לי מזמן. האם העיסוק בכך גורר עימו חשבון נפש ומחשבות אישיות ? מאז שיצאתי בשאלה, אני עסוק בחשבון נפש, לא אם צדקתי בזה שיצאתי, אלא לאן אני הולך עכשיו, ועיסוק ביוצא שחזר רק מוכיח לי שכולנו בני אדם, וישנם אנשים שחושבים אחרת ממני.