כשהערב יורד
- פותח הנושא זקוקה להצלפה
- פורסם בתאריך
זקוקה להצלפה
New member
חלק אחרון
"יקירתי, פה אני קובע." הוא מציין, תוך כדי שהוא מכה שוב בישבני עם כף העץ. ואני כל-כך רוצה אותו.
רטיבות זולגת מתוכי, ניגרת על רגלי. עוד מכה על ישבני. ועוד אחת.
ואז אני שומעת את כף העץ מונחת על השולחן.
"קומי."
אני קמה. הוא נצמד אליי מאחור ותופס את שני שדיי בידיו. אני שומעת את נשימתו באוזני.
"עכשיו, יקירתי, אנחנו נעבור לחדר השינה."
"ושם?" אני שואלת בלחש.
"שם אני אמשיך את הטיפול בך. כמדומני שהיית ילדה רעה מאד..."
הוא מוליך אותי אל חדר השינה ומדליק את האור. על המיטה מונחות שתי כריות. ליד המיטה יש מראה גדולה. הוא מוליך אותי ליד המראה ומסובב אותי עם גבי אל המראה.
"תראי את האדמומיות של ישבנך." הוא מורה לי, תוך כדי שהוא אוחז בזרועותי.
אני מביטה במראה. הוא אכן השאיר עלי את חותמו. כל ישבני אדום. זה בולט במיוחד נוכח העור הבהיר שלי. אני מבחינה בכמה סימנים של אצבעות על צדדי ישבני וכן כמה סימנים מעוגלים יותר של כף העץ. אני מרגישה את החום הבוער בפלחי ישבני. מעורר אותי לראות אותנו במראה. הוא עדיין לבוש לגמרי ואני ערומה, מאדימה ואחוזה חזק בזרועותיו החסונות.
"על ארבע, במיטה." הוא פוקד ומשחרר את אחיזתו. "הפנים למראה."
אני מתמקמת על המיטה, על הברכיים. הפנים מכוונת אל המראה, לפי דרישתו. אני רוצה אותו בתוכי.
"אני לא הולך להיות עדין במיוחד," הוא מזהיר.
הוא פושט את חולצתו, את מכנסיו ולבסוף את תחתוניו. איברו זקוף, מוכן לפעולה. כנראה שגם אני עשיתי לו משהו... מהארון הוא מוציא חפיסה של קונדומים ובוחר לו אחת. "תפתחי."
אני פותחת את האריזה, הוא מלביש לעצמו את הקונדום. הוא עולה על המיטה, נעמד על ברכיו מאחורי ומניח את ידיו על מותניי.
"תבקשי."
"קח אותי, תחדור אליי." אני מבקשת. "תפמפם אותי. תעשה מה שאתה רוצה, אבל תחדור כבר אליי."
בבת אחת הוא נועץ את עצמו בתוכי.
אנחה נפלטת מפי. הרגע הזה כל-כך מרגש, מחרמן...
הוא מתחיל לנוע בתוכי. הוא נועץ את עצמו עמוק-עמוק בתוכי. שוב ושוב.
הגניחות שלי מתערבבות בשלו. מדי פעם הוא מצליף בישבני. אחחח... הוא כל-כך עושה לי את זה! לפעמים הוא רוכן קדימה, תופס בשדיי ומועך אותם.
אני מציצה במראה שמולי.
השדיים שלי קופצים כל פעם שהוא דוחף את עצמו לתוכי. מרגש אותי לראות אותנו ככה, לראות איך הוא חודר לתוכי, מפעיל עליי כוח ומפלח אותי. אני כל-כך חשופה מעליו. הוא יכול אותי מאחורה ומלמעלה והוא יכול לראות אותי גם מקדימה, דרך ההשתקפות במראה.
"אייי..."
הוא מושך בשערי, מכריח אותי להרים את הראש.
"תראי איך אני דופק אותך, מזיין אותך..."
"כן... אתה מזיין אותי..."
"נעים לך?"
"כן, אתה מפרק אותי לגורמים."
עוד מכה בישבני, מבלי שהוא יעזוב את השיער שלי.
הוא ממשיך לפמפם אותי. אגנו מכה באחוריי, שוב ושוב. אני עוצמת את עיניי בהנאה. כבר לא רואה כלום, אבל בהחלט מרגישה. מרגישה אותו ממלא אותי, מפרק אותי לחתיכות. ננעץ בי שוב ושוב, לעומק. זה קצת כואב, אבל בעיקר מענג. כאילו זרמים עוברים בתוכי.
אני מרגישה אותו מתקרב לסיום. הוא מחזיק בכתפיי. נעים לי להרגיש את כובד משקלו על גופי. שוב הוא ננעץ בתוכי, חזק. מעין רעד עובר גם בו.
"אחחחח..." אני שומעת אותו והוא קורס על גבי.
אני מרגישה את הלמות הלב שלו. הלב שלי גם הוא פצח כבר מזמן במחול סוער.
אנחנו נשארים כך עוד כמה רגעים, מתאוששים.
"סיכמנו שזה חד פעמי... אבל אולי נעדכן את הסיכום הזה?" אני שואלת.
"יקירתי, פה אני קובע." הוא מציין, תוך כדי שהוא מכה שוב בישבני עם כף העץ. ואני כל-כך רוצה אותו.
רטיבות זולגת מתוכי, ניגרת על רגלי. עוד מכה על ישבני. ועוד אחת.
ואז אני שומעת את כף העץ מונחת על השולחן.
"קומי."
אני קמה. הוא נצמד אליי מאחור ותופס את שני שדיי בידיו. אני שומעת את נשימתו באוזני.
"עכשיו, יקירתי, אנחנו נעבור לחדר השינה."
"ושם?" אני שואלת בלחש.
"שם אני אמשיך את הטיפול בך. כמדומני שהיית ילדה רעה מאד..."
הוא מוליך אותי אל חדר השינה ומדליק את האור. על המיטה מונחות שתי כריות. ליד המיטה יש מראה גדולה. הוא מוליך אותי ליד המראה ומסובב אותי עם גבי אל המראה.
"תראי את האדמומיות של ישבנך." הוא מורה לי, תוך כדי שהוא אוחז בזרועותי.
אני מביטה במראה. הוא אכן השאיר עלי את חותמו. כל ישבני אדום. זה בולט במיוחד נוכח העור הבהיר שלי. אני מבחינה בכמה סימנים של אצבעות על צדדי ישבני וכן כמה סימנים מעוגלים יותר של כף העץ. אני מרגישה את החום הבוער בפלחי ישבני. מעורר אותי לראות אותנו במראה. הוא עדיין לבוש לגמרי ואני ערומה, מאדימה ואחוזה חזק בזרועותיו החסונות.
"על ארבע, במיטה." הוא פוקד ומשחרר את אחיזתו. "הפנים למראה."
אני מתמקמת על המיטה, על הברכיים. הפנים מכוונת אל המראה, לפי דרישתו. אני רוצה אותו בתוכי.
"אני לא הולך להיות עדין במיוחד," הוא מזהיר.
הוא פושט את חולצתו, את מכנסיו ולבסוף את תחתוניו. איברו זקוף, מוכן לפעולה. כנראה שגם אני עשיתי לו משהו... מהארון הוא מוציא חפיסה של קונדומים ובוחר לו אחת. "תפתחי."
אני פותחת את האריזה, הוא מלביש לעצמו את הקונדום. הוא עולה על המיטה, נעמד על ברכיו מאחורי ומניח את ידיו על מותניי.
"תבקשי."
"קח אותי, תחדור אליי." אני מבקשת. "תפמפם אותי. תעשה מה שאתה רוצה, אבל תחדור כבר אליי."
בבת אחת הוא נועץ את עצמו בתוכי.
אנחה נפלטת מפי. הרגע הזה כל-כך מרגש, מחרמן...
הוא מתחיל לנוע בתוכי. הוא נועץ את עצמו עמוק-עמוק בתוכי. שוב ושוב.
הגניחות שלי מתערבבות בשלו. מדי פעם הוא מצליף בישבני. אחחח... הוא כל-כך עושה לי את זה! לפעמים הוא רוכן קדימה, תופס בשדיי ומועך אותם.
אני מציצה במראה שמולי.
השדיים שלי קופצים כל פעם שהוא דוחף את עצמו לתוכי. מרגש אותי לראות אותנו ככה, לראות איך הוא חודר לתוכי, מפעיל עליי כוח ומפלח אותי. אני כל-כך חשופה מעליו. הוא יכול אותי מאחורה ומלמעלה והוא יכול לראות אותי גם מקדימה, דרך ההשתקפות במראה.
"אייי..."
הוא מושך בשערי, מכריח אותי להרים את הראש.
"תראי איך אני דופק אותך, מזיין אותך..."
"כן... אתה מזיין אותי..."
"נעים לך?"
"כן, אתה מפרק אותי לגורמים."
עוד מכה בישבני, מבלי שהוא יעזוב את השיער שלי.
הוא ממשיך לפמפם אותי. אגנו מכה באחוריי, שוב ושוב. אני עוצמת את עיניי בהנאה. כבר לא רואה כלום, אבל בהחלט מרגישה. מרגישה אותו ממלא אותי, מפרק אותי לחתיכות. ננעץ בי שוב ושוב, לעומק. זה קצת כואב, אבל בעיקר מענג. כאילו זרמים עוברים בתוכי.
אני מרגישה אותו מתקרב לסיום. הוא מחזיק בכתפיי. נעים לי להרגיש את כובד משקלו על גופי. שוב הוא ננעץ בתוכי, חזק. מעין רעד עובר גם בו.
"אחחחח..." אני שומעת אותו והוא קורס על גבי.
אני מרגישה את הלמות הלב שלו. הלב שלי גם הוא פצח כבר מזמן במחול סוער.
אנחנו נשארים כך עוד כמה רגעים, מתאוששים.
"סיכמנו שזה חד פעמי... אבל אולי נעדכן את הסיכום הזה?" אני שואלת.
חניתה דרלינג
New member
גרררר... נהדר.
בדיוק כמו כשצריך
 
וכתוב מעולה!
בדיוק כמו כשצריך
 
וכתוב מעולה!
זקוקה להצלפה
New member
תודה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.