כשהלכת ממני

Roxan1

New member
כשהלכת ממני

כשהלכת ממני משהו בתוכי מת. היום כמעט חצי שנה אחרי אני יושבת וחולמת אני יושבת ופוחדת אני מנסה בכל הכוח להיזכר בקול שלך- ולא מצליחה. אני מנסה בכל הכוח להיזכר בחיוך שלך- ולא מצליחה. אני מנסה בכל הכוח להיזכר בך - ולא מצליחה. וההרגשה כל כך מפחידה שאני אותך לא אזכור? מה קורה לי? התחושה מלווה לעיתים בתחושת כעס איך הלכת ממני כך? איך לא אמרת לי כלום? איך לא חיכית לפחות שאגיע לראות אותך בדקותייך האחרונות? לחבק אותך? להעביר לך מעט מחום גופי- אולי זה היה עוזר? להיפרד כמו שצריך? זאת אני- אבא בתך שאתה כל כך אוהב. "לא אעזוב אותך לעולם"- הבטחת! איך עזבת אותי ככה? למה? לאן מיהרת כל כך? ולמה כעת שהדמעות שוטפות את פניי, ואתה לא פה... כמו תמיד - לנגב לי את הדמעות. איך הלכת ממני? אבא שלי! ההרגשה שאופפת אותי היא קשה מאוד, אני לא מצליחה להיזכר בך. בחיוך. במגע. במבט. בקול. בהכל. וזה נורא. פשוט נורא. אני כואבת. אני כל כך כואבת. כל כך קשה לי בלעדייך, אני חושבת שלעולם אף אחד לא יבין זאת. רק אתה תבין אותי ... כמו תמיד. כשהלכת ממני משהו בתוכי מת.
 
למעלה