אופק דגנית
New member
כשהילדים חוזרים..
הכל חוזר למימד האחר.. אפילו הבית..שבמשך כל השבת כאילו התרחב.. חוזר לגודלו הטיבעי.. הבלאגן האישי שלי..מתגמד לו למראה התיקים והכביסה שנחה לה על הריצפה כשהילדים חוזרים.. ואכשהו גולשים להם שוב לחיים.. הכל עובר למימד אחר.. של צלילים וקולות אחרים של דברים שאולי באמצע מופסקים..מחכים שוב.. כשהילדים חוזרים.. הכל עובר לסרט אחר..אולי מציאותי יותר.. והכל ככה גולש.. מבלי להרגיש.. עולם בתוך עולם מתערבב.. וזה ככה גולש..מבלי להרגיש.. רק הם נכנסים..והכל שוב חוזר.. לגודלו הטיבעי..
הכל חוזר למימד האחר.. אפילו הבית..שבמשך כל השבת כאילו התרחב.. חוזר לגודלו הטיבעי.. הבלאגן האישי שלי..מתגמד לו למראה התיקים והכביסה שנחה לה על הריצפה כשהילדים חוזרים.. ואכשהו גולשים להם שוב לחיים.. הכל עובר למימד אחר.. של צלילים וקולות אחרים של דברים שאולי באמצע מופסקים..מחכים שוב.. כשהילדים חוזרים.. הכל עובר לסרט אחר..אולי מציאותי יותר.. והכל ככה גולש.. מבלי להרגיש.. עולם בתוך עולם מתערבב.. וזה ככה גולש..מבלי להרגיש.. רק הם נכנסים..והכל שוב חוזר.. לגודלו הטיבעי..