הסיפור שלי
טוב אז הנה שלי אווווו (נשימה ארוכה ארוכה ויאללה מה שיהיה יהיה): בגיל 9 התחלתי לנגן קלרינט ובגיל 13 הצטרפתי לתזמורת חולון (קלרינט ראשון - ז"א שורה ראשונה וזה חשוב ,תבינו בהמשך). כעבור כמה חדשים היתה לנו איזה הופעה סתמית בור-יהודה ( עד היום אני לא יודע מה בדיוק עשינו שם).חשבנו ש-GH יענו גומרים הולכים אממממ איך שמתישבים זקופים עם הכלים עומדים דום, בא איזה מנחה ( וואללה נשמע כמו שיר של טיפקס)ואומר שהשגריר הרומני בא לברך את אור-יהודה. בנקודה זו אני מרגיש קצת לחץ בשלפוחית - נו ילד בן 13 תשלפוחיתו צרהת אבל לא נורא . השגריר מתחיל לדבר ברומנית ואנחנו הבנו שכל היושבים כנראה יוצאי רומניה לפי הבעות הפנים. נו ומה עושה הילד המשועמם - מתחיל להתענות בשלפוחיתו שדורשת את שלה. אבל אתם יודעים - השגריר הרומני .... מה אתם רוצים , תקרית דיפלומטית עם צאוצסקו ( זה היה ב77-78). אז החזקתי מעמד ואחרי כ-20 דקות של צ"פאצ"ה וממליגה השגריר סיים. ווואוו כעת ננגן 15 דקות ויאללה לשרותים - אני יחזיק מעמד. נו תנחשו מה היה ??? בא אותו מנחה והתחיל ...........לתרגם...... (20 דדדדקקקקקוווותתת) ohh my godddddd השלפוחית תתפוצץ לה או שתהיה פה תקרית דיפלומטית או שאני עוזב הכל והולך באמצע....
