כשהאופטימיות נגמרת..

[שקט על עקב גבוה]

כשהאופטימיות נגמרת..

כשהאופטמיות נגמרת דמעות חולפות בתוך ראשי מבט לתוך עיניך תוהה שוב .."האהבה נפשי?", שעה קלה של אושר התרחקה לכדי יובל והבדידות הפכה שוב מושא .. לעץ אשר נובל שקט

 

[נשית~37]

בדידות?

איך קורה שאנשים מוקפים בכל כך הרבה חברים מרגישים בודדים? איך קורה שאנשים מגיעים לקצה גבול היכולת? איך קורה שנגמרת האופטימיות? האם זו לא אשמתנו? האם לא אנחנו סללנו את הדרך שלנו? והסלעים הגדולים האלה...מי שם אותם שם, על הדרך שלנו? אוףףף אני כל כך רוצה לעזור ולא יודעת איך.

 

[נעמי 1]

לא תמיד ...

הדברים הם בשליטה. אופטימיות נגמרת בגלל כל מיני סיבות. ולא תמיד באשמתנו. ולא תמיד אנחנו סללנו את הדרך לכך. אני חושבת, למשל, על התקופה הזאת שהמצב הכללי במדינה, המדיני, חברתי, כלכלי טרם לזה לא מעט. עלי, באופן אישי, זה משפיע מאוד. נעמי

 

[נשית~37]

אני יודעת נעמי

סתם הירהרתי לי בקול רם. אבל בכל זאת, קשה לי לחשוב על בנאדם שנגמרת לו האופטימיות.

 

[נעמי 1]

טרם = תרם

 

[מתוקית.]

שקטינה../images/Emo39.gifיש לי שיר בשבילך

סגרנו יום סגרנו בטריקה חסרת מקום הרוח שוב שרקה ניפגשנו שוב נושמים את הקפה ידענו שהבוקר יעלה יהיה ארוך הלילה שיהיה ועוד נחזור נשכב נצחק נבכה שייפגשו שפתיים וקפה נדע ששוב הבוקר יעלה ונחיה בעושר ובעוני עד עצם היום הזה ונחייה ואת תהיי כמוני כך או כך חיים על הקצה פתחנו יום חלון מלא אבק הגורל מכתוב חסר לנו מזל ממהרים לרוץ חייבים התפרנס אחרת נמות או נקווה לנס עברנו יום עברנו כל דקה כל כך יפה השמש בשקיעה ציפורים עפות למקום בו חם יותר רק אני ואת לנצח נישאר ונחייה... כך או כך חיים על הקצה לא זוכרת מי שר את זה אבל זה מוקדש לך יקירתי ג´ול

 

[פנטום הצט]

שי עמר ../images/Emo79.gif

 

[פיירבול]

רק קדימה....

אין להחזיר את הזמן לאחור, לנצל כל רגע כאילו הוא היחיד הקיים. צמתים שעברת לא ישובו, פניות שעל פניהן חלפת לא ישובו, ישקעו במצולות הזמן. רק קדימה לבחון את הבא לפקוח עיניים ושאר החושים כי לחיות את הרגע זה העיקר....

 

[פשוט אישה**]

אז לרגע קט........

נכנסים הזיכרונות המכאיבים שנרקמו באהבה .... * * זיכרונות של טעמים שלך על לשוני נשזרים בחלקי תמונות המונחים במוחי על רגעים בהם אהבנו שם על חוף הים בנגיעות מלאות תאווה שהרשינו לתשוקה של שנינו להפוך סערות וגלים גבוהים בגאות חיינו ..... ועכשיו הכל נדם ......

שבוע טוב שקט

 

[sahr12]

אמר לי פעם חכם סיני זקן...

שבא לשמח אותי ביום הולדתי......חחחח הקשב בני האופטימיות לעולם לא נגמרת.... תמיד תביט צעד או שניים..קדימה..גם אם הראות מוגבלת... האופטימיות מטיבעה ביישנית לעיתים היא מסתתרת... לפעמים ידמה לך שהיא כלל לא קיימת..... אך בזאת גדולתה...היא מופיעה כאשר נדמה שהפסימיות חוגגת.... אז תמיד זכור, בימים מעוננים... כשנושבת רוח פרצים.. כשנדמה שכלו כל הקיצין...לפעמים גם המילים..... יש את היום הבא..הוא די חמים...... אל תתן לשקיעה של אתמול להאפיל על הזריחה של מחר...... לעולם אל יאוש ,לעולם אל תאמר.זה נגמר!

 

[שקט על עקב גבוה]

בועה

בועה שעוטפת אותי זה עתה היא שקופה וחד כיוונית מסננת עבורי רק את הנאמר ללא מילים ואפשרת לדמעותיי להשקות אדמה חרבה אז האופטימיות סער אולי רק מתחבאה מפני והבדידות נשית לא מפחידה אותי ,אלא נוסכת בי ביטחון והמצב נעמי יקירה הוא כלכך לא לאומי עבורי כי שבעושר ובצער כך נראה לי היום הבא ..מתוקה. אם אוכל לקרא להתרחשויות שחלפו זה עתה זכרונות אז מוחי לא אבה לזכור שוב כי לי בי לא יוכל לשאת שוב.. סליחה

 

[פשוט אישה**]

../images/Emo41.gifהכוכב ......

* אתה הוא הכוכב שלי הרי פעם הגעת וזרחת את דרכי לי הארת בחיי לשינויים גרמת אל השמים מביטה עכשיו רק אותו סהר תלוי שם הוא כבר לא מסביר פנים בכל עלטה והבעתה תופסת לה חזקה בלבבי כוכב קטן לי קניתי מעל מיטתי אותו תליתי......... * * שקט , עדיין אל תיקני כוכב קטן לשים מעל מיטתך..... חיבוק לך , והבכי ששוטף עכשיו לחי , ייתם , ואדמה חרבה תצמיח חיים חדשים.....

 

[שקט על עקב גבוה]

כן..

הוא כבר לא מסביר פנים אולי בעצם מעולם לא הסביר רק אור הסנוורים גרם לי להכנע לו... אולי..

 

[פשוט אישה**]

להכנע........

ושוב אותם גלים מגיעים ומוחקים פסיעות של שנינו שם על חוף חיינו ובשקיעת השמש אל תוך ימה מאבדת בנו פעימה של אהבה אל מול כל ההוד הנפרס מול עיננו ואנחנו השניים נצמדים אל קרניה האחרונות מבקשים בלחש...... לבוא שוב אל האהבה שאותנו ליטפה.... * * ואולי , הגיע הזמן להפסיק ולהכנע לו , ולהכנע לך....

"שנינו ישבנו לצידה ובלי מילים אחזנו בידה כמה שנים היא רעדה אך האהבה מתה"...... <תמר גלעדי>

 

[שקט על עקב גבוה]

הלכתי..

לישון אוהבת אתכם כי נשארה בי אהבה ליל מנוחה שקט