כשהאדמה רעדה

המונשרי

New member
כשהאדמה רעדה

היה זה יום יפה מין יום ברור כזה שמים בלי ענן ושקט לא מכאן פסעתי יחפה החוצה חשופה ללא מגן סביבי ללא מרחב מוגן הלב רוצה לחיות לחוות ולהיות לרוץ בין החולות לנשום אויר פסגות פתאום בלי אזהרה ריח של סכנה קולות עולים יורדים ואנו "צוללים"... אבק שריפה חורך עשן שמסתבך ובור נפער סביב ורסיסים חודרים עצוב להתרגל למוות הזוחל לבכי הילדים לחוסר האונים כי אנו כאן אורחים לפרק זמן קצוב ולאיש אין בעלות על האמת ושות'. נמאס להצטדק על עצם הקיום ולחכות דומם ל"הוראות בימוי". "כל העולם במה ואנחנו שחקנים". / ויליאם שייקספיר
 
למעלה