כשאת אומרת לא! .....

snowy11

New member
כשאת אומרת לא! .....

אז שוב אני חוזרת לנושא הזה שבעצם לא עוזב אותנו כהורים אף פעם. איך להגיד לא ולדאוג שישאר ככה. כשהאפרוח שלי מנסה להפוך את פח הזבל בפעם המיליון באותו היום, אחרי שהפח כבר עבר למקום "כבוד" מורם, אחרי שהסברתי יפה שזה זבל ולא נוגעים, אחרי שאספנו את הזבל שהאפרוח כבר שפך עשרים פעם אני כבר לא יודעת מה לעשות! הסברתי יפה, עזרתי לאסוף, לא הרשתי לאסוף, אספתי בעצמי, כעסתי, צעקתי , נתתי מכה על היד, הצעתי תעסוקה אחרת וכל דבר שיכולתי לחשוב עליו, זהו! אני כבר מיואשת, לא יודעת מה לעשות ואין לי כח למאבקים האלה כשנראה שאני מדברת לקיר- אל תעשה, אסור, לא לעשות, זה מלוכלך....... שלא לדבר על זה שהרצפה שלי הא שטיח שלא בדיוק מחבב את התהפכות הזבל שוב ושוב
וכמובן שהזבל זו רק דוגמא אבל כזו שמשום מה חוזרת לאחרונה הרבה. אז מה עושים? היום כבר הרגשתי שאני מתחרפנת לגמרי וממש לא מתאים לי להמשיך ככה.
צריכה
 

irisgh

New member
תזכירי לי בן כמה האפרוח?

ובנתיים, אני משווקת לך קצת כוחות..
 

נטעטע

New member
תקופה קשה שעוברת בסוף

אני מנחשת שהילד בערך בגיל שנה וחצי, וזו לדעתי התקופה הכי קשה (לפחות כך היה אצלי) עד שלומדים שלא הוא לא! אבל התקופה הקשה תעבור אם תדעי לעמוד על שלך ולא לוותר, גם אם אין לך כוח, גם אם הוא מתחיל לצרוח באמצע מקום ציבורי, אם החלטת אז שיהי ברור שמה שאמרת הוא מה שיקרה. החוכמה היא לקחת שניה נשימה לפני שאומרים לא ולחשוב עד כמה הלא הזה חשוב לך כך שתוכלי ללכת איתו עד הסוף, אם יש סיכוי שבסוף "תכנעי" ותוותרי מראש אל תגידי לא. כך הוא ילמד שכשאת אומרת לא את אכן מתכוונת לזה ושום דבר לא יעזור. בהדרגה ירדו מספר הפעמים בהן למרות שאמרת לא הוא ינסה להשיג את שלו בכל מיני דרכים ויבין את המסר אחרי הלא הראשון. כמובן שמדי פעם הוא יחזור לבדוק האם את באמת מתכוונת למה שאת אומרת, אבל זה כבר לא יהיה אינטנסיבי כ"כ. בינתיים תקטיני (וזה מה שאני עשיתי) את האפשרות שתצטרכי להגיד לא למינימום, למשל לשים גבוה דברים בהם את לא מרשה לגעת (הפח אצלי עמד על שולחן גבוה יותר משנה) להרים שלטים, ספרים, דיסקים, דברים שבירים, אצלי בארונות המטבח הנמוכים יש רק דברים שאפשר לשחק בהם וכך תצטרכי להגיד פחות לא, עד שהתקופה תעבור. אם לא מתאים לך לשנות את כל סדרי הבית תיקחי בחשבון שתצטרכי להגיד יותר פעמים לא, מה שהעדת על עצמך שמאוד מעייף אותך. בהצלחה
 

אפרתש

New member
אנחנו מתחילים עכשו לצאת משם ...

באמת תקופה קשה. את אומרת את ה"לא" הכי ברור בעולם, וכאילו כלום. לדבר אל הקירות. אנחנו נקטנו בגישה משולבת - מצד אחד - להמשיך להגיד "לא". לאט לאט זה מחלחל. בנוסף, להרחיק דברים מסוכנים או מאד מפריעים. פח זבל זה אכן מטרד. הוא לא מונח אצלכם מתחת לארון במטבח? יש מגוון שיטות לנעול את ארונות המטבח כך שילדים לא יוכלו לפתוח אותם. מצד שני - לתת אלטרנטיבות שיענו על הצורך של הילד. אם יש משהו שכלכך מפתה אותו - אז כדאי לנסות לתת לו את אותו "משהו". מה בדיוק הוא אוהב בהתעסקות בזבל? אם תתני לו איזה מיכל אחר מלא דברים מעניינים - אולי הוא יגלה בו ענין? (הפח של חדר העבודה, למשל, קצת יותר אסתטי). האם הוא מתענין בדברים אחרים במטבח? אולי הוא ישמח אם תתני לו כל מיני דברים בסיסיים לבשל? (כמשחק, לא כמטרה להכין ארוחת ערב). שיערבב חומרים, ילוש קצת בצק.
 
למעלה