כשאני לבד עם עצמי,

hilabarak

New member
נטע אני דווקא איתך, לדעתי באמת

"קבלת" החיים היא רק תוצאה של תהליכים. אי אפשר להביא אותה ישירות לחיים. בדיעה הזו גם תמך בודהא (או שניתן לו את הכבוד, כי הוא לפניי). כל הגדולה של בדוהא היתה, שבזמנו העיסוק של הנזירים כלל יוגה ומדיטציה וסגפנות ובכלל ניסיון להיפתח באופן מוחלט לעולם הרוח (קבלה מלאה ובלתי אמצעית של החיים). אחרי 7 שנים של התנסות במדיטציות ויוגות ואפילו בסוף סגפנות מאוד קשה הוא אמר "חייבת להיות דרך אחרת אל החוכמה" והמשיך וטען "אפילו בתום 24 שעות של מדיטציה רצופה, חוזר המודט למציאות". ואז הוא הבין שאלו רק מכשירים בעזרתם אפשר להגיע אל השלווה. שהשלווה נובעת מדברים, אי אפשר להביא אותה. היא נובעת ממוסר ומהבנת החיים וחמלה ומצב כלכלי נאות (תתפלאו, אבל בודהא לימד אנשים איך לחסוך כסף ולהשתמש בו נכון לחסוך ולהינות ולתת) מצב חברתי תקין וכולי. נניח לרגע לשם הפשטות שהרגשתך היא "ליקוי כזה או אחר בקבלת העצמי שלך". הרגשה זו לדעתי תתוקן אם תפעלי לשפר את הגורמים שלה. כדי לשפר את הגורמים אפשר לעשות : 1. מדטיציה שתפעל למשל כדי לעזור לבהירות והמיקוד ושליטה בנדידת המוח. 2. כושר גופני למשל להמריץ קצת את החיים. 3 . חקירה פסיכולוגית להראות את הדפוסים הבעייתיים. נניח כמו אותה בחורה שאביה היה משפיל את אימא שלה והיא מזוהה עם אימא שלה ולכן ערכה העצמי נמוך. 4. חיפוש אחרי דברים שיממשו אותך ויעזרו לבנות ביטחון עצמי 5. נתינה לזולת להזכיר לך מידי פעם שיש צרות גדולות יותר משלך. 6. מנטרות של "קבלה" או "חיזוק ביטחון" יעשו שטיפת מוח מסויימת. 7. רישום מסודר של כוונות יבהיר לך לאן האנרגייה שלך מנותבת. 8. טיפול האמונות הבסיסיות שלך על החיים, יעזור לך לשנות דפוסים. כשאני למשל כתבתי את הספר שלי הייתי בטוח שהוא יהיה הצלחה מאוד גדולה (אני עדיין בטוח רק שזה כנראה ייקח זמן) אבל אז גיליתי שאני לא מסוגל לראות את עצמי כאיש עשיר. נולדתי עם "אמונה בסיסית" של מעמד מסויים והייתי צריך כל פעם לשאול את עצמי, "מי בדיוק אמר שאתה ברק לא יכול להצליח במימדים של מליונים ? ". ולאט לאט זה חלחל, לא שהיום אני מאמין, אבל הפסקתי "לא להאמין". בקיצור ולעניין, פתרון כולל בסיכומו של דבר יביא לשיפור ניכר באותה "קבלת העצמי" עליה אנחנו מדברים (או כל נושא אחר שהאדם רוצה להתמקד בו - זוגיות, הורות, מימוש, שפע ..). וכשיש פתרון כולל, אז לכל חתיכה בפאזל יש ערך בפני עצמה ואפשר לעסוק יותר באחת ופחות בשנייה. אדם עם נטייה לחקר פסיכולוגי יבוא עם יותר הבנות ופחות יעשה מדיצטיה והשני יעשה יותר מדיטציה ופחות יחקור. אבל השילוב הכרחי.
 

s h i r a n 2 0

New member
זמן

נטע היקרה! אני חושבת שמיכל לא התכוונה רק לספורט בעשייה. היא התכוונה לעשייה באופן כללי שחלק גדול מימנו הוא עשייה פיזית ממש - ספורט על צורותיו השונות. אם זה לא ניראה לך, את יכולה לנסות את זה בכל זאת ולראות אם יש משהו בדבריה .. מה יש לך להפסיד...? אבל בסופו של דבר, אם עכשיו,או יותר מאוחר , אני כן מאמינה שתגיעי לתובנות בעצמיך ושדברים יתבהרו לך. העניין הוא מתי זה יקרה... עכשיו ? עוד שנה? עוד שנתיים ? 5 שנים ? אולי את צריכה לעבור את הדרך שלך בשביל להגיע לאותו איזון ריגשי שכולם מדברים עליו.. אולי זה שמישהו אומר לך דברים שלמרות שהם נשמעים הגיוניים , לא ממש יעזור לך כעת.. כי המרחק בין דיבורים למעשים לפעמים גדול... אולי את מרגישה שכל מה שאומרים לך - אנשים בכלל - נכון.. אבל את פשוט לא מצליחה ליישם את זה בחייך.. העצה שלי אלייך היא קחי את הזמן.. זה יחלחל אלייך בסופו של דבר.. יש אנשים שיקח להם יותר זמן ויש אנשים שיקח להם פחות זמן.. קחי את הזמן שלך.
 
יצירה

לדעתי חלק גדול מאוד מיצירת ערך עצמי הוא היכולת ליצור משהו ולהעריך אותו. במשך הזמן עסקתי בכתיבה, צילום ועכשיו נגינה וכל זה מאוד מוסיף להרגשה החיובית. בנוסף לכך רציתי להעלות את האופציה ללכת על פעילות גופנית קלה יותר כגון טאי צ'י, יוגה, צ'י קונג וכו'. וגם מצדד בדבריו של ברק בנוגע לכך שכדאי להוסיף מדיטציה ולראות אם זה עוזר למקד אותך וגם מומלץ לא להשתקע בסגנון מסויים של מדיטציה אלא להיפתח למגוון הרחב והבלתי נדלה של מדיטציות (בתנועה, בהליכה, בריקוד, בדמיון מודרך) שבטח תעשיר את ימיך:) כל טוב.
 
שלום לכולם אני חדשה וזה כלכך בדיוק

מה שאני מרגישה ..חיפשתי מילים ואת פשוט הוצאת אותם בשבילי ...
 
למעלה